בתום דיון מרתוני של 24 שעות, ולאחר שנדחו כל ההסתייגויות, מליאת הכנסת מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את תקציב המדינה לשנת 2019 יחד עם החוקים הנלווים לו. בקריאה השלישית תמכו 62 חברי כנסת לעומת 54 שהתנגדו.

בתום דיון מרתוני של 24 שעות, ולאחר שנדחו כל ההסתייגויות, מליאת הכנסת מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את תקציב המדינה לשנת 2019 יחד עם החוקים הנלווים לו. בקריאה השלישית תמכו 62 חברי כנסת לעומת 54 שהתנגדו.

הסך הכולל של התקציב יעמוד על 479.6 מיליארד ₪. מדובר בגידול של 4.3% לעומת תקציב 2018 וגידול של 24.9% ביחס לתקציב 2015 (עפ"י נתוני מרכז המחקר של הכנסת). בנוסף, ההוצאה המותרת, המותנית בהכנסה תעמוד על 41.05 מיליארד ₪ וסך ההרשאה להתחייב יעמוד ב- 2019 על 134.7 מיליארד ₪. הצמיחה החזויה ל- 2019 תעמוד על 3.1%. (עיקרי הסעיפים של תקציב המדינה לשנת 2019 מופיעים בטבלה למטה)

שר האוצר משה כחלון אמר לפני ההצבעות: "זהו התקציב החברתי ביותר שהיה למדינת ישראל, המשקף את הערכים החברתיים שלנו ואת סדרי העדיפויות הלאומיים, זוהי שנת תקציב חמישית שמשדרת לכל העולם שהכלכלה הישראלית היא מהיציבות והחזקות בעולם.

זהו לא סתם תקציב, זה התקציב החברתי ביותר שהיה לעם ישראל. תקציב של כולם, כל אדם החי במדינת ישראל יהנה מהתקציב הזה. הוא לא שייך למי שנולד עם כסף, הוא לא שייך רק למי שאדוק יותר או אדוק פחות, ותיק בארץ או עולה חדש, הוא לא שייך לקואליציה ולא לאופוזיציה, הוא שייך לכל אזרח במדינת ישראל. התקציב משקף את הערכים החברתיים שאנחנו באים איתם ואת סדרי העדיפויות הלאומיים. זו המדיניות שלי מהתקציב הראשון שהעברנו ב-2015 ועד התקציב לשנת 2019.

תקציב המדינה הוא סדרי העדיפויות שלנו. בתקציב אנחנו קובעים איך תיראה מדינת ישראל בשנים הבאות. המקורות התקציביים שגדלים בכל חודש עוד ועוד לא באים מהשמיים, הם באים מעבודה קשה. צריך להצמיח את המשק, לייצר את הכסף ולהקצות אותו למקומות הנכונים. במעשים, לא בדיבורים. אנחנו כבר לא שואלים איפה הכסף – מצאנו אותו. אנחנו שמים אותו במקומות הנכונים."

יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק בוז'י הרצוג, אמר: "לאשר תקציב במרץ שיתחיל בינואר שנה הבאה, לא היה כדבר הזה בתולדות מדינת ישראל. זה מראה על חוסר רצינות ובעצם אולי בחוסר אמונה של הממשלה בעצמה. הכל בא מגחמה פוליטית. מי שהיה חבר בממשלות יודע עד כמה זה מגוחך.

יש משבר עולמי ובישראל בקמעונאות. על פי כל הנתונים אנחנו רואים ירידה מתמשכת בצריכה המקומית על חשבון ייבוא מקוון ברכישה און ליין בעיקר, תופעה שמוכרת בכל העולם והתקציב הזה לא לוקח את זה בחשבון. מי שחושב שתופעת הרכישות המקוונת תעצור עכשיו עד השנה הבאה טועה. התופעה רק תגבר והקמעונאות תיחלש וזה אומר שעסקים בינוניים וקטנים ורשתות שלמות עלולות לקרוס וזה גם עלול להשפיע על שוק הנדל"ן. נושא שכלל לא מטופל בתקציב.

בנוסף, יש האטה בנדל"ן מתוך מגמה מכוונת של הורדת מחירי הדירות, לא בכל מקום דרך אגב, אבל הירידה הזו יכולה גם להשפיע בצפי של עוד שנה על הצמיחה. וזה גם לא נלקח בחשבון. תכנית המיסוי של ארה"ב גם כן לא נלקחה בחשבון בתקציב לאחר שראש הממשלה הודיע בדאבוס לעשות התאמה על התכנית של טראמפ שתביא להורדה בהכנסות המדינה ובסוף ישנו גם המצב הביטחוני שראוי שגם כן ילקח בחשבון. כל המרכיבים הללו צריכים להילקח בחשבון בתקציב והם לא."

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני: "התקציב הזה הוא תקציב שבפעם הראשונה שאני מכיר הוא תקציב שאין בו גזרות. הוא תקציב שבסופו של דבר יש בו דברים מאוד חיוביים, התקציב הזה הוא תקציב שמעלה מאוד את תקציב הבריאות; הוא מעלה את תקציב החינוך, הוא מעלה את תקציב הביטחון, הוא מעלה את תקציב הרווחה, הוא מעלה תקציבים בסדרי גודל חסרי תקדים, הוא מוריד מסים.

הקדמת המועד של 2019 לעכשיו זה באמת החלטה שהיא קשה, מכיוון שקשה לראות את יעד הגירעון, קשה לראות את תחזית הצמיחה, אבל הרווח בעניין הזה הוא רווח שכדאי בסופו של דבר להקדים את התקציב ולאשר אותו עכשיו.

לגבי הצווים, אני לא שלם עם הצווים האלה, יש בהם בעיות ואבל יש להם ייעוד ראוי וצריך לתת את האפשרות לעבור לגז טבעי כמו באירופה שיוזיל את המחירים באופן דרמטי וימנע את זיהום האוויר. מטרת הצו על הפחם היא להכניס כסף לקופת המדינה. אם מחירי החשמל יעלו מעבר למה שדובר אנשי האוצר יצטרכו לשפות את זה ולשנות את זה. אנחנו רוצים להוריד מחירים לא להעלות מחירים."