יאיר לפיד הח”כ הכי פחות חברתי, ומה עם הח"כים החרדים?

ארגון המשמר החברתי מפרסם היום (ג’) את המדד החברתי לסיכום השנה האחרונה (כנס הקיץ של 2017 וכנס החורף של 2018).

ח”כ יאיר לפיד – יו”ר סיעת “יש עתיד” ומועמד מוביל לראשות הממשלה – הגיע למקום 49 – הנמוך ביותר במדד מכל הח”כים באופוזיציה, בשל השתתפות דלה מאוד של לפיד בהצבעות. לפיד לא הגיע, לדוגמא, להצבעה על החוק להגמשת מתן הקצבאות לניצולי שואה, וגם להצבעה על “חוק הג’ובים 2” המאפשר לשרים למנות יועצים ממשלתיים ללא מכרז.

יש לציין כי כאשר לפיד שימש כשר האוצר הוא הגיב למקומו הנמוך במדד החברתי והסביר כי חוסר תפקודו כח”כ נובע מהיותו עסוק מאוד כשר, אבל המדד החברתי מראה בעקביות כי גם כיום, כאשר לפיד איננו שר, הוא אינו מתפקד כח”כ.

גם ראשי מפלגת העבודה לשעבר, יצחק הרצוג ועמיר פרץ, הגיעו למקומות נמוכים במדד יחסית לחברי אופוזיציה – 43 ו-48 בהתאמה, לפיד והרצוג לא הרבו להגיע להצבעות על חוקים רבים שעוסקים בשקיפות וטוהר המידות, אולי בגלל שבאותם דיונים היו פחות מצלמות. לדוגמה, הרצוג ולפיד לא הגיעו להצבעה על חוק שביקש להאריך את תקופת הצינון של חברי הכנסת לפני שהם פונים להיות דירקטורים בחברות ממשלתיות אחת הדרכים למנוע שחיתות היא לחזק את השקיפות וחופש המידע, אך נראה כי את הרצוג ולפיד פחות מעניין. שני “אבירי השקיפות” הללו לא טרחו להגיע להצבעות על חוק לפיו מוסדות חינוך יחויבו לחשוף את המקורות התקציביים שלהם, על החוק שמבקש להחיל שקיפות על אגודות עותמניות – גופים כמו ההסתדרות והתאחדות המלונות, ח”כ אורלי לוי אבקסיס, שעזבה ב-2016 את “ישראל ביתנו” והודיעה לפני כשבוע שהקימה מפלגה חברתית חדשה, הגיעה למקום 40, אחד הנמוכים ביותר באופוזיציה. חה”כ אבקסיס נתפסת בעייני רבים בציבור כחברת כנסת חברתית ביותר: סיעה של אישה אחת שנלחמת בשיניים ומקדמת חקיקה צודקת והוגנת. מסתבר למשל שאבקסיס לא טרחה להגיע להצבעות על החוק שביקש להצמיד בין קצבת הזקנה לשכר המינימום.

ובקואליצייה

ב”מדד השרים הנעדרים” נמצאים שרת המשפטים איילת שרד ושר החינוך נפתלי בנט, שנעדרו מ-90% מההצבעות על החוקים שנכללו במדד.

בחלק הנמוך במדד החברתי נמצאים ח”כ מייקל אורן מ”כולנו”, אלי בן דהאן, בצלאל סמוטריץ’ ומוטי יוגב מהבית היהודי, ויעקב אשר מיהדות התורה. הח”כים הללו הקפידו להגיע דווקא להצבעות שבהן הקואליציה גייסה רוב כדי לבלום הצעות חברתיות כדי להצביע נגד ההצעות הללו. מיכאל אורן, לדוגמא, לא טרח להגיע להצבעה על התיקון לפריסת תשלומי חובות הוצאה לפועל. סמוטריץ’ הצביע נגד הצעות החוק להענקת דמי אבטלה וקצבת זקנה לעצמאים.

ישראל אייכלר ואורי מקלב מיהדות התורה. זוהר – יו”ר ועדת הכנסת ששימש עד לאחרונה כיו”ר הוועדה לצדק חלוקתי – הקפיד להצביע בעד ההצעה המאפשרת לשרים למנות באופן אישי את היועצים המשפטיים במשרדיהם, ולעומת זאת לא נכח בהצבעה על מתן פטור מהשתתפות באשפוז סיעודי, למרות שהממשלה תמכה בה. גפני ומקלב הצביעו נגד הצעות חוק חברתיות שהם עצמם היו מיוזמיהן, כמו ההצעה לתמוך בניצולי שואה נזקקים גם כשהם מקבלים מענקים קטנים מחו”ל וההצעה להגדיר את חובותיו וזכויותיו של חבר מועצת עיר.

המדד החברתי הנוכחי אינו כולל חברי כנסת שלא כיהנו במשך רוב השנה, וכן את שרי הממשלה, שמגיעים מעט מאוד להצבעות.

המדד החברתי מבוסס על אלגוריתם שמדרג את הח”כים לפי ההצבעות שלהם במליאה על הצעות חוק כלכליות-חברתיות. דירוג חברי הכנסת עולה ככל שהם מצביעים יותר בעד חוקים חברתיים ונגד חוקים אנטי-חברתיים, ויורד ככל שהם מצביעים יותר בעד חוקים אנטי-חברתיים ונגד חוקים חברתיים. החישוב התבצע בידי מתכנתים מתנדבי המשמר החברתי בעזרת מערכת הקוד הפתוח “כנסת פתוחה” שפיתח ארגון הסדנא לידע ציבורי.

מקור: http://bizzness.net/