שורה של תקלות שנחשפו בדו"ח ביקורת שערכה הרשות לניירות ערך על יועצי ההשקעות בבנקים, מעוררות את השאלה מי שומר על האינטרסים של הלקוח שבא להשקיע את כספו בשוק ההון.
קרא עוד:
[postim]
אחת התקלות – חמורה, ללא ספק – נחשפה בעקבות תלונת לקוח. הלקוח טען כי יועץ ההשקעות בבנק המליץ לו לרכוש פיקדון מובנה שצמוד לנייר-ערך או מדד מסוים, אלא שאותו יועץ "שכח" לספר לו שהתשואה לא תהיה צמודה לביצועי אותו מדד, אלא לממוצע החודשי שלו. דהיינו, גם אם אותו מדד עלה בשיעור ניכר בסוף אותו חודש, התשואה תהיה נמוכה יותר – הממוצע של כל החודש.
חמור יותר, היועץ כלל לא הציג בפני הלקוח את הסיכון שברכישת אותו פיקדון ואף לא טרח לספר לו מה הקשר של הבנק לאותו מוצר. בדו"ח הביקורת נכתב כי "עולה ששיטות המדידה הקיימות… הביאו לכך שיועצים עמדו במצבים שעלולים ליצור ניגוד עניינים בין טובת הלקוח וטובת הבנק". הניסוח הדיפלומטי לא מסתיר את החשש שהיועצים דואגים יותר לטובת הבנק מאשר לטובת הלקוח.
דניאל שבקס, מנהל החטיבה הפיננסית ב'הירשוביץ פתרונות' אומר כי "זה כמו לתת לחתול לשמור על החלב. אין ספק שמדובר במצב בעייתי, שכן היועץ עובד בבנק וקשה לדרוש ממנו שלא ידאג לאינטרס של מקום העבודה שלו. והדוגמא הזו מעוררת הרבה יותר מאי-נוחות, איך ייתכן שהיועץ לא שולט מקצועית במוצר הזה שהבנק מחזיק כבר לא מעט זמן? מתמיהה לא פחות העובדה שהבנקים מעניקים גם ייעוץ פנסיוני 'אובייקטיבי', כאילו לא די בבעייתיות הקיימת במערך הייעוץ שלהם".
ככלל, חשוב לציין כי ניתן לקבל ליווי צמוד גם במחלקות הפיננסיות של סוכנויות הביטוח שבחלקם מחזיק אנשי מקצוע מעולים בתחום. ברוב המקרים, בגלל שליועצים אלו אין מחויבות לגוף מסוים, ניתן להעריך שהליווי שלהם אובייקטיבי יותר. משום שהאינטרס שלהם הוא שהלקוח ימשיך ויעבוד איתם לאורך זמן.
