pixabay

'שבת הגדול' – למה גדול? / הפרשה החסידית – הרב ישעיה וינד

במה שונה שבת זו מכל שבת רגילה? לא מוציאים עוד ספר תורה ואין עוד קריאה מיוחדת מעבר לפרשת השבוע. על מה זכתה שבת זו להיות 'גדולה' יותר מכל שבת אחרת? • הרב ישעיה וינד בזווית מיוחדת לפרשת השבוע, פרשת צו ושבת הגדול

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'

במדרש מסופר שאותה שנה שעם ישראל יצא ממצרים, יום היציאה ט"ו בחודש ניסן חל ביום חמישי. בערב פסח הם שחטו את השה לקרבן פסח. לפי ההלכה צריך לקנות את הקרבן ארבעה ימים לפני ההקרבה, כדי לבקר ולבדוק אותו שלא יהיה בו שום מום. שהרי בהמה שיש בה מום פסול לקרבן. באותה שנה הם היו צריכים לקחת את הקרבן ביום שבת י' בניסן, כאמור, ארבעה ימים לפני ההקרבה, כפי שכתוב בתורה 'בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית'. ביום זה לקחו את השה וקשרו אותו למיטה.

כאשר המצרים ראו מה עם ישראל עושה עם השה, התקבצו ושאלו אותם בשביל מה אתם לוקחים אותו, ומה תעשו אתו? ענו להם 'זבח פסח הוא לה". עוד כמה ימים נשחוט את השה ונאכל את בשרו. באותו לילה ימותו כל בכורי מצרים ואח"כ סוף סוף נצא ממצרים. שמעו המצרים את הדברים ורצו להרוג את היהודים על שהם זובחים את אלוהיהם, כי המצרים היו עובדי עבודה זרה לטלה, אך נעשה נס ולא יכלו לעשות להם דבר. על שם נס גדול זה נקראת שבת זו 'שבת הגדול'.

ביאור נפלא מובא בספר בני יששכר מהרב הקדוש רבי צבי אלימלך מדינוב זי"ע:

מה הסבר הדברים? האם אכן היו המצרים טיפשים גדולים כל כך שיאמינו בטלה הולך על ארבע שהוא כביכול אלוהים שלהם, שולט עליהם ואחראי לכל מה שמתרחש איתם?

ההסבר הוא, שהמצרים אמנם ידעו שהקב"ה ברא את העולם כולו, אך סברו שבורא גדול ועצום כל כך שולט ומשגיח רק על מה שקורה בשמים. אין זה מכבודו לטפל ולהשגיח עלינו, האנשים הקטנים בעולם הזה. הוא העביר את השליטה למזל, ומי ששולט בפועל זה רק המזל. בכך הסבירו ספרי החסידות את הפסוק 'רם על כל גויים ה' על השמים כבודו'. הגויים אומרים שהקב"ה רם וגבוה מדי, ולכן הם אומרים שרק על השמים כבודו, ואינו מתעניין כלל מה קורה איתנו.

המזלות הם קבוצת כוכבים המסודרים לפי צורה מסוימת. בכל חודש שולט מזל אחר. בחודש ניסן שולט מזל טלה. בחודש אייר מזל שור. בחודש סיון תאומים, וכן הלאה. המזלות הם מערכת הכוכבים והטבע שעל ידם מנהיג הקב"ה את עולמו.

זו הייתה אמונת המצרים. האמינו בהנהגה הבלעדית של מערכת המזלות והטבע. הם ידעו שחודש ניסן שמזלו טלה, הוא ראש לכל החודשים, ומזל טלה הוא הבכור לכל המזלות. לכן עבדו עבודה זרה למזל טלה – החזק בין כל המזלות, שכל המזלות נכנעים תחתיו. מסיבה זו הם ראו בטלה כאן את הסמל של מזל הטלה למעלה בשמים, שמרו עליו מאד ולא נגעו בו לרעה.

אם כן, מזל טלה השולט בחודש ניסן היה המזל של המצרים. העם המצרי האמין שהוא נמצא תחת שליטת מזל טלה – בכור המזלות, שתחתיו נכנעים כל המזלות החלשים ממנו.

אבל עם ישראל, בני אברהם יצחק ויעקב, מאמינים בני מאמינים, יודעים ומאמינים שכל מערכות המזלות והכוכבים והנהגת הטבע בטלים לגמרי לרצון הבורא, כי הרי הוא מחיה ומנהיג אותם כפי רצונו. אין להם שום כוח עצמאי לעשות משהו, בלי השגחה הפרטית מאדון הכל. להבדיל מהגויים שחושבים שהקב"ה רם ונישא ושוכן בשמים מבלי להשגיח על הנעשה כאן, אנו יודעים ש- 'גדול ה' ומהולל מאד'. אמנם הוא גדול אך אינו רם ומנותק מהנעשה כאן.

לכן אפילו אם המזל מראה על משהו לא טוב, על ידי אמונה אמיתית ותפילות לבורא, משתנה המזל לטובה. על זה תיקנו חז"ל בתפילת ערבית את הנוסח 'משנה עתים ומחליף את הזמנים ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו'. שהבורא יכול לסדר את הכוכבים והמזלות בשמים כרצונו, ואז ישתנו העתים ויתחלפו הזמנים לטובה.

אחרי מאות שנים של שהייה במצרים, עם הזמן נדבקו גם היהודים באמונה הטפלה הזו, ובעבודה הזרה כאילו המזלות, הם ורק הם אחראים לכל המתרחש בעולם ועל פיהם ייקבע כל דבר. זו היתה הטומאה שדבקה בעם ישראל.

רצה הקב"ה להוציא את עם ישראל לא רק מגלות מצרים הפיזית והגשמית. אלא גם, ובעיקר מטומאת מצרים הרוחנית, שיכירו וידעו שהקב"ה הוא לבדו האלקים ואין עוד שום כוח בלעדיו. כל מערכת המזלות וכל גרמי הטבע משועבדים ונכנעים לרצונו.

מה עשה הקב"ה? הוציא את ישראל ממצרים דוקא בט"ו בחודש ניסן. בדיוק באמצע החודש. כי המזל מתחיל לשלוט בראש חודש, וגומר את שליטתו בסוף החודש. באמצע החודש הוא בשיא שליטתו. כפי שהשמש באמצע היום נמצאת בשיא הזריחה. לכן דוקא בי"ד לניסן שאז מתקרב לשיא תוקפו של מזל טלה – מזלם של מצרים. מצווה הקב"ה על עם ישראל לשחוט את הטלה – הסמל המצרי. ובליל ט"ו לחודש עם ישראל לוקח את דם הטלה, הרומז על עיקר החיות של הטלה (כי הדם הוא הנפש, איבוד דם הוא איבוד החיים), ומורח אותו על משקופי הדלת מבחוץ, להראות ולהכריז לכולם: 'הנה שחטנו את 'הפרה הקדושה' הזו. את האמונה הטפלה הזו, שהכל מתנהל עפ"י המזל, מעכשיו נדע ונפנים שרק הבורא בעצמו משגיח באופן ישיר עלינו'.

אכן מיד למחרת, אחרי שבירת המזל ושחיטתו. רואים מיד את התוצאות. המזל המצרי – מזל טלה נכנע, ולמרות שמעולם לא היה עבד שהצליח לברוח ממצרים. מוציא הקב"ה מיליוני אנשים באמצע היום לעיני כל המצרים, בניגוד לרצונם, באין פוצה פה.

תהליך הניתוץ והשבירה הסופית של האמונה הבלעדית במזל, החלה בשבת, כאשר עם ישראל לקחו את הסמל המצרי וקשרו אותו למטה. אין זמן יותר מתאים מאשר שבת, הוא היום בו אנו מעידים שהבורא ברא את כל היקום כולו, את כל הגלקסיות, ומערכות הכוכבים. ועם זאת לא התנתק מאיתנו אלא ממשיך לנהל בהשגחה אישית ופרטית על כל יצור בעולם.

מכאן השם 'שבת הגדול' לשבת הזו. שהרי משבת זו התחלנו להפנים שהבורא 'גדול', ולא רק 'רם ונשא'. הוא גדול ועם זאת מתעניין ומשגיח ואינו עוזב אותנו לרגע.

הכותב הינו מנהל רוחני ארגון הידברות וראש כולל אהבת תורה.

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
1 תגובה
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

התשובה פשוטה מכיון שאנו מציינים לא את יום החודש שלכאורה הוא היה צריך להיות מצויין מפני שהרי הנס של יציאת מצרים נקבע על פי יום החודש ולא על פי היום בשבוע ורק במקרה זה יצא ביום השבת יוצא לנו שציון הנס הזה בשבת הוא באמת שבת הגדול שהוא נפרס בתאריכים שונים בחודש
עוד סיבה שמובא בחז"ל שאם היו ישראל משמרים את השבת שתי שבתות היו מיד נגאלין וכאן בזכות מסירות נפש של שבת אחת בלבד הם נגאלו הרי לך עוד סיבה וטעם לכנות את השבת שלפני חג הפסח המצות והאביב שבת הגדול

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture