מכשול חמור התגלה בימים האחרונים כאשר מתברר כי בחלק ממערכות הכשרות, למרות שהמשגיחים מורידים מעשר עני, חלק מהמגדלים לא מעבירים בפועל את המעשר אל העניים, וכפועל יוצא מכך, החסה העולה על שולחנם של עם ישראל בליל הסדר, נחשב לגזול מהעניים.
על פי מידע שהגיע לידי JDN עולה כי רק במערכות הכשרות של הרב אפרתי ושל רבה של בני ברק, הגרמי"ל לנדא שליט"א, מקפידים המשגיחים לוודאות כי המגדלים מעבירים את המעשרות בפועל אל העניים. בבד"ץ העדה החרדית פרסמו רשימה של כמה מהמגדלים המקפידים להעביר את המעשר לעניים, אך הם מצהירים כי ישנם כאלו המקבלים מהם חותמת כשרות, אך לא מעבירים בפועל את המעשרות לעניים.
הגאון רבי משה ברנדסדורפר מציע כפתרון, בעקבות הנכתב במשנה ברורה כי כפי שאין יוצאים במצה גזולה, כך לא יוצאים ידי חובה במרור גזולה, למסור את החסה לעני כמתנה גמורה, ואחר כך לקנות את זה ממנו חזרה.
לעניין גזילה, מאפיה שגונב מצות מאיזה שהוא מקום ומוכר אותם במחיר מלא, אין הלקוח עובר על מצה גזולה, כי הוא שילם את כל המחיר למי שהביא לו את המצות, ומוכר שהוא גזל עתיד ליתן את הדין.
כך גם במרור, אם המשווק גזל המעני על אף שאין לו תובעים, אז המשווק עתיד ליתן את הדין, והלקוחות שקונין במחיר מלא ממוכר ירקות וכדו' שאין חזקה על המוכר שגזלן הוא,
אין מה לחשוש….
וכן תווכחו במכתבו של הרב ברנסדורפר ציין, "נמצא שהמגדל גונב" ולא הלוקח גונב.
ובאישור של הכשרות של הרב אפרתי ג"כ ציינו את המשווקים שאינם בחשש גזילה, וצויין: "שאר החברות הוסדר בדרך של הקניה"….
בתקווה להבנה.,