מאת: יוחאי דנינו, מתוך עיתון החג של 'יום ליום'.
פסח כבר כמעט כאן, ובעוד הכול עסוקים בניקיונות, בחורים ובסדקים אנחנו התיישבנו לשיחה מרתקת עם אחד הפוליטיקאים המרתקים בפוליטיקה הישראלית, כזה שהיהדות החרדית אינה זרה לו, הוא אפילו מעריך אותה ונלחם למענה, שר הבינוי והשיכון יואב גלנט (כולנו).
גלנט נולד ביפו לפני כמעט שישים שנה, גדל ברמת גן ובגבעתיים, התייתם מאביו בשנת 1975, כשהיה מתחת לגיל 17, ובמשך חודשים ספורים הוא שימש כמעין אב המשפחה, עזר בכלכלת הבית, הושיט יד לעזרת אמו שנאלצה להתמודד עם המצב החדש שבו היא המפרנסת היחידה וסייע ככל יכולתו, אולם מצב זה לא נמשך זמן רב.
אמו של גלנט, ילידת פולין, ברחה עם משפחתה כילדה מפולין דרך אוקראינה, רוסיה, אזרבייג'ן, אוזבקיסטן, קזחסטן וסיביר ובעקבות כך ניצלה מהשואה האיומה. את דרכה לישראל עשתה באוניית המעפילים הנודעת אקסודוס והגיעה לארץ בגיל ארבע עשרה.
שני הסבים שלו משני הצדדים גרו בבתים של ערבים שננטשו ביפו. לאחר מכן עברו ההורים שלו ובנו את עתידם. אביו היה פועל פשוט שמילא שורת תפקידים ארוכה, זאת כדי שיוכל לפרנס את משפחתו. בין היתר היה נהג משאית, קודח נפט, קודח מים ונהג מונית, אך נפטר בגיל צעיר (46), ומאז נקשר יואב הצעיר לאמו פרומה.
חודשים מספר מאוחר יותר הוא התגייס לשייטת 13 והקומנדו הימי שבהן שירת כשלושים וחמש שנים, כשברבות השנים אף פיקד על היחידה היוקרתית. לימים כשנשאל לסיבת הבחירה בשייטת הסביר: "ביום הגיוס שאלתי את קצין המיון מה היא היחידה שבה ההכשרה הקשה ביותר, והוא השיב לי את שמה של השייטת".
במהלך השנים השתתף גלנט במבצעים רבים, בהם "מבצע שלכת", שבו פשטו חיילי צה"ל על בסיס מחבלים בדהר-אל-בורג' שבלבנון, והיה למפקד חוליית חוד ב"מבצע מתח גבוה" באפריל 1980, שבו השמידו כוחות השייטת בסיס, שממנו עמדו לצאת מחבלים לפיגוע מיקוח בישראל, והרגו כעשרים מהם.
"זה היה בתקופתו של עמי איילון כמפקד השייטת", הוא מספר ליום ליום על אותם הימים, "הייתי אז סגן משנה צעיר מאוד, שימשתי בתפקיד מפקד מחלקה ומפקדי הישיר היה דורון דושינסקי. במהלך המבצע נפצע דורון בפיצוץ של בית, מפקד השייטת הטיל עליי את המלאכה ובעיצומו של מבצע הפכתי למ"פ, קיבלתי פיקוד על שלושה צוותים. שם פתאום הבנתי את גודל האחריות המוטלת על כתפי המפקדים", בשיחה איתנו יציין גלנט את האירוע כאבן בוחן בתפקידו הצבאי.
בשנת 1986 מונה למפל"ג לוחמים של שייטת 13 והועלה לדרגת סגן-אלוף. ב-1993 ביקש גלנט ממפקד חיל הים דאז, האלוף עמי איילון, שלא לצאת ללימודים בחו"ל, אלא לקבל תפקיד פיקודי מבצעי על כוחות בזרוע היבשה של צה"ל. בקשתו אושרה וגלנט קודם לדרגת אלוף-משנה, השתלם בקורס מפקדי חטיבות, עבר לזרוע היבשה של צה"ל, ומונה למפקד חטיבת מנשה באוגדת איו"ש, כשבתקופה זו הוא מוביל את הלחימה בג'נין כנגד ארגוני הטרור הפלסטיניים במהלך האינתיפאדה הראשונה, ובין היתר פיקד על המבצע ללכידת מפקד חולית "הפנתר השחור".
בשנת 1994 שב לשייטת 13, הפעם כמפקדה. לאחר תום כהונתו בשייטת הועלה לדרגת תת-אלוף, שב לזרוע היבשה ופיקד על אוגדת עזה, ובשנת 2002 מונה למזכיר הצבאי של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, והועלה לדרגת אלוף.
לתקופת שירותו בשייטת הוא מייחס חשיבות רבה: "אני חושב ששמה התפתחתי. בשירות בשייטת אתה רואה את המוות כל יום, אם זה סערות ימיות ואם זה מלחמות, ירי של אויב, צלילות, ובכל שאר התפקידים".
ב-5 בספטמבר 2010 אישרה ממשלת ישראל את המלצת שר הביטחון, אהוד ברק, למנות את גלנט לרמטכ"ל, אולם ב-1 בפברואר 2011, בעקבות עתירה לבג"צ, הגיש היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין חוות דעת, ובעקבותיה הודיעו שר הביטחון אהוד ברק וראש הממשלה נתניהו על ביטול המינוי, והוא סיים את שירותו הצבאי.
"התגייסתי פעמיים"
כמעט ארבע שנים לאחר מכן, במהלך מערכת הבחירות לכנסת העשרים, הצטרף גלנט למפלגת כולנו בראשותו של משה כחלון, הוצב במקום השני ברשימה, ועם הקמת הממשלה מונה לתפקיד שר הבינוי והשיכון, ובהמשך הדרך אף הצטרף לקבינט המדיני ביטחוני.
"החלטתי להיכנס לחיים הפוליטיים בעקבות מבצע צוק איתן, שלדעתי היו שם ליקויים בראייה הצבאית של הדרג הצבאי העליון, וחשבתי שצריך לעשות אחרת, ולכן חזרתי לחיים הציבוריים, וכיום אני משפיע על קבלת ההחלטות מהקבינט", הוא אומר ליום ליום.
"התגייסתי פעמיים", הוא מוסיף, "הפעם ראשונה היתה כשהתגייסתי לצבא, והפעם השניה כשהתנדבתי לחיים הציבוריים-פוליטיים, אני רואה בזה שליחות".
השר גלנט, שקיבל לידיו את משרד השיכון, מתברר כאחד השרים היותר יעילים במשרד. בתקופתו ירדו מחירי הדיור לשפל שלא זכור בישראל, בין היתר בגלל התחלות הבנייה הרבות שמקדם משרדו. גלנט מתברר גם כפוליטיקאי ממולח שיכול ללמד את עמיתיו פרק או שניים. הוא שומר על קשר חם עם ראשי הערים השונות, חרדים לצד חילונים, יהודים לצד ערבים, וזוכה להערכה רבה בכל המגזרים, ובפרט במגזר החרדי, שמוצא בו אוזן קשבת ולזכותו נזקפות תוכניות בנייה רבות, דוגמת קידום רעיון העיר שפיר, הרחבת העיר אלעד, בנייה מסיבית במודיעין עילית ובביתר עילית, והכי חשוב גם בעיר בית שמש.
"שמחתי לקבל את משרד השיכון, ואני רואה את עצמי אחראי לבנות לכל הציבור בישראל, גם לערבים גם ליהודים, ובציבור היהודי לכל המגזרים, מי שמסתובב בארץ רואה מנופים בכל פינה, אנשים נכנסים לדירות שהוגרלו במכרזים שאנחנו עשינו, ויהיו עוד עוד כמה אלפים עד סוף השנה, ואני כמובן שמח גם בהתנהלות מול הציבור החרדי", הוא אומר ליום ליום.
"אני בקשר עם כל חברי הכנסת וראשי הערים החרדיים, אבוטבול, גוטרמן וזייברט, גם באלעד עם פרוש ג'וניור. במודיעין עילית הובלנו במשרד השיכון להחלטה משותפת שהעבירה מאה מיליון שקלים לפיתוח העיר. גם במועצה המקומית רכסים עשינו מהפכה עם מעל 3,500 יח"ד שייבנו בקרוב. התוכנית ברכסים היתה תקועה עשרים ושמונה שנים, לא ידעו איך לקדם אותה, מה שגרם לכך שהכפרים מסביב, כמו כפר חסידים, מתקדמים, ושם לא, והחלטתי להילחם לשם כך, ואכן יחד עם רייך וגפני הצלחנו לאשר את התוכנית, ואני גאה בזה מאוד".
אחת הפעילויות שבהן גלנט מתגאה היא הסכם הגג שנחתם בבית שמש, שבמסגרתו ייבנו בשלב הראשון שישה עשר אלף יח"ד, גם לחרדים וגם לחילונים. בראיון עם יום ליום, גלנט חושף גם סודות מאחורי הקלעים במה שהתנהל באותה העת: "פניתי לאבוטבול ואמרתי לו תשמע, אחד הדברים שקורים בבית שמש זה שהעיר קיבלה תדמית חרדית, רוב התושבים חרדיים, ראש העיר חרדי ויש חשש שהציבור החילוני ידיר רגליו ממנה, לא טוב לכם לנצח את החילונים בבית שמש, כי אז החרדים יפסידו בערים אחרות בארץ. לכן הצעתי לבנות את שכונה ד' בעיר עבור הציבור החילוני. אבוטבול קיבל את זה, לצורך כך עשינו שלום בית בין הציבור החילוני לחרדי, ובסיוע של חבר הכנסת דוד אמסלם הכנסנו את הליכוד לקואליציה העירונית, והעירייה ומשרד השיכון יעשו הכול כדי לפתח שווה בשווה, בצד החרדי מקוואות, בתי כנסת ועוד, וכך בצד החילוני קאנטרי קלאב וכל הדברים המתאימים להם, ואני חושב שהצירוף של הליכוד לקואליציה הוא דבר חשוב מאוד לשלומה של העיר".
מחויב לציבור החרדי
השר גלנט ממשיך ומפרט מקצת ההישגים שבהם הוא יכול להתפאר: "בביתר אני מסייע לרובינשטיין לפתח את העיר עד לגוש עציון ובת עין והיער האנגלי, באלעד, למעשה, בניגוד לציפיות של הרבה אנשים, הובלנו בוועדה לתכנון ופיתוח הסכם גג, כשבשלב הראשון ייבנו 5,400 יח"ד ובהמשך עוד שלושה עשר אלף דירות ושטחי מסחר, בתי ספר, בתי כנסת, מקוואות, מתנסים, אולמות ספורט, זאת בהשקעה של למעלה משלושה מיליארד שקלים".
וזה לא הסוף, השר גלנט היה זה שהביא גם להסכם הגג באשדוד, שם ייבנו כששת אלפים יחידות דיור עבור הציבור החרדי, כרבע מכלל היחידות, ולפעילותו מצטרפת גם הדאגה הרבה לפיתוחה של שכונת הר יונה, שהפכה למוקד דיור חרדי, כשרק בשבוע שעבר קיבל השר גלנט אזרחות כבוד מראש העיר בנצרת. "מאז קום המדינה הרבה דברים שמגיעים לציבור החרדי לא נעשו", הוא מסכם.
במהלך הראיון מספר גלנט גם על שורשיו החרדיים: "בבית שלי תלויות תמונות של המשפחה שלי מלפני השואה, אם הם היו היום בין החיים היית רואה אותם חלק מהיהדות החרדית, ולכן אני בהחלט מרגיש קשר הדוק לציבור הזה, מחויב אליו ומרגיש חלק ממנו".
השר גלנט לא רק מדבר, הוא גם עושה, וכחלק מכך הוא גם נלחם עבור החרדים המבקשים להתגורר בערים המעורבות. "החרדים גרים גם בערים משלהם וגם בערים מעורבות, ואני חושב שזו חובה שיגורו בערים גדולות ובשכונות משלהם, ובלבד שתהיה הבנה ומחויבות שלא לשנות את אופייה של העיר ושישמרו על הצביון שלהם בתוך השכונות, בלי רכבים ובלי מוזיקה רועשת בשבת. אני חושב שזה משרת את כולם, מה גם שאין ברירה, זה לא שיש אלטרנטיבה. ככה זה באשדוד, בחיפה, בירושלים ובתל אביב. צריך להבין שהאוכלוסייה החרדית תצטרך בעשרים השנים הבאות כעשרים אחוזים מהדירות בישראל. מתוך מיליון יחידות דיור, הציבור החרדי יצטרך כמאתיים אלף, הציבור הערבי עוד מאתיים אלף, ואת שש מאות הנותרים יצטרכו החילונים והדתיים לחלוק גם יחד".
למרות המאמצים הרבים שמשקיע השר גלנט, מדבר אחד הוא נמנע. לייעץ לזוגות צעירים אם לרכוש דירות או להמתין. "אני לא נותן עצות לאחרים אם לקנות דירות, אנחנו בונים והשמחה שלי היא שהמחירים יורדים.
"אני עוסק במרכיב אחד והוא מרכיב ההיצע, וזה להוסיף יותר ויותר דירות, ובשנתיים הללו יש הרבה מאוד התחלות בנייה, אם יש הרבה היצע יש ירידה במחירים. בסופו של דבר מה שאנו רואים כבר ארבעה חודשים זה התייצבות במחירים, דירות יוקרה כבר לא נמכרות בתקופה האחרונה בישראל, או לכל הפחות המחירים שלהן יורדים בצורה ניכרת, ואנשים מעדיפים להיכנס למחיר למשתכן, כי זה זול יותר ומשתלם הרבה יותר".
לא להעביר כסף למחבלים
כשמדברים עם השר גלנט אי אפשר לשכוח את עברו הצבאי המפואר, כמי שהיה בין היתר אלוף פיקוד הדרום. בימים כאלה, כשהחמאס מאיים בצעדת המיליון ומחבלים חודרים אל שטחי המדינה, ביקשנו מהשר החבר בקבינט המדיני ביטחוני לשמוע את הערכתו בעניין, עד כמה ינסו בחמאס להתגרות וכיצד על ישראל להגיב.
"חמאס נמצא במצוקה קשה מאוד", אומר השר גלנט, "מצד אחד יש לו מיליון אזרחים פלסטיניים המצפים לפתרונות מאז תפס את השלטון בברוטאליות רבה. מצד שני, כל הפתרונות המבצעיים הטרוריסטים שלהם עולים בתוהו, המנהרות נחשפות על ידי צה"ל והטילים נתקלים בכיפת ברזל, התוצאה היא שהם מחשבים מסלול מחדש וכחלק מכך הם מנסים פתרון ישן-חדש, צעדות המונים על הגדר, ועושים שימוש ציני בילדים ונשים על מנת לפגוע בהם, וכתוצאה מכך להניע איזשהו מהלך, דבר אחד צריך להיות ברור, לא ניתן להם לעבור את הגדר, אנחנו לא רוצים לפגוע באזרחים, זה לא הומני, אני מקווה שיתעשתו ואני קורא להם מפה שלא לעבור את הגדר".
להערכתך זה יוביל להתפתחות גדולה מהצפוי? אנחנו שואלים.
"אני חושב שהתנהלות מבצעית נכונה תשמר את המצב הקיים, גם אם יהיו חריגות מסוימות, אבל אי אפשר לדעת מה יעשו הצד השני, צריך להיות ערניים ויש בכוחנו למנוע דברים מסוג אלו. אני חושב שצה"ל עושה טוב ואני סומך על המפקדים ועל הצבא".
אחת הנסיבות המובילות את חמאס להוציא אל הפועל את צעדת המיליון היא הסכסוך הפנים פלסטיני בין חמאס לאש"ף של יושב ראש הרשות אבו מאזן, שמאיים בין היתר להחשיך את עזה ולא להעביר את הכספים המיועדים לפקידים בממשל החמאס בעזה. "אבו מאזן במצוקה גדולה כי לא הביא אפילו הישג אחד כל תקופתו ורק הביא כישלון ביחסים עם העולם כולו, ובפרט עם ארצות הברית, שהפסיקו לו את הזרמת הכסף שתמך במחבלים ובמשפחותיהם", מסביר גלנט ומשגר מסר "נזכיר לכולם שאבו מאזן לא מייצר חשמל אלא ישראל, שנית כל הכסף שמגיע מהפלסטינים אנחנו מעבירים אותו בצורה מסודרת, לכן אנו השחקן השולט פה והכול צריך להיות על פי אינטרס ביטחוני ישראלי, אם בעזה החיים יהיו טובים, המציאות הישראלית שקטה יותר והסיכוי לנפיצות יורד, ובלבד שאלו יהיו דברים הומניטאריים בלבד, כגון: מזון, חשמל, מים, תרופות וכדומה".
דווקא בנוגע לתשלומים למחבלים השר גלנט נחרץ יותר מחברים רבים אחרים בממשלה: "אני חושב שכל אגורה שאבו מאזן מעביר לסיוע בטרור צריכה להתקזז מהתשלום של ישראל לרשות. לא יתכן מצב שהכסף שישראל מעבירה יעודד שהידים, זו עמדתי ואם זה היה תלוי בי, כך הייתי עושה. ישראל צריכה ויודעת להגן על עצמה גם מול דיבורים בעולם".
נשאר בכולנו גם בעתיד
במהלך שלוש השנים האחרונות מכהן השר גלנט כמספר שתיים במפלגת כולנו של השר כחלון. היחסים בין השניים ידעו עליות ומורדות, כשבתקופה מסוימת היה כבר מי שדיבר על הדחתו של גלנט מתפקידו כשר השיכון וחברותו בכולנו. התדרוכים בעניין היו יום יומיים. היה מי שדיבר אודותיו כמועמד למשבצת הביטחוניסט של הליכוד במקומו של שר הביטחון המודח משה יעלון, אבל גלנט כמו גלנט מבהיר כי אין כל בסיס לידיעות הללו, או בשפתו של נתניהו, אין כלום כי לא היה כלום.
"שר האוצר ואני משתפים פעולה בצורה טובה מאוד בפרט בנושא הדיור וזו מטרתנו", אומר גלנט ליום ליום. "ככל שהדברים תלויים בי אני נשאר ואשאר בכולנו גם בעתיד". גלנט מספק גם הסברים למקור הרעשים סביב העזיבה האפשרית את כולנו: "כחלק מתפקידי במשרד השיכון אני נפגש עם הרבה ראשי ערים מהליכוד, וכשזה נתפס במצלמה כולם פתאום מדברים, וכשזה מהעבודה, החרדים או הציונות הדתית אף אחד לא מדבר. דלתי פתוחה לכולם, אני משתף פעולה עם כולם ואני מבצע את שליחותי".
לפי התשבחות בציבור החרדי, גם ביהדות התורה ישמחו לקבל אותך, אנחנו אומרים בציניות, וגלנט משיב ברצינות האופיינית לו: "זה לא סוד שיש לי שת"פ הדוק עם המפלגות החרדיות, הציבור החרדי הוא חלק מהמדינה ומאזרחי ישראל, ולכל אזרחי ישראל מגיעות זכויות שוות, ואני חושב שהציבור החרדי נמצא מסיבות שונות בבעיות קשות מאוד בתחום הדיור, גם בגלל שהם משפחות גדולות, ואני מנסה לעשות ככל יכולתי לפתור בעיות אלו, עם תוכניות נרחבות גם לעתיד, ואני חושב שאנחנו מצליחים בזה".
למרות ההכחשות של העריקה לליכוד, השר גלנט מודה גם כי ישמח לקבל את תיק הביטחון: "אל תשכח שאני אחרי שלושים וחמש שנות שירות בצה"ל ובשלוש השנים האחרונות חבר פעיל בקבינט שעוסק בביטחון באינטנסיביות וברצינות רבה. מה שאומרים שאת רוב חיי הקדשתי לביטחון ישראל, זו אמירה מדויקת ואם בעתיד יתאפשר שאהיה בתפקיד זה אשמח לקבל אותו". עם זאת גלנט מבהיר כי הוא אינו מנסה להוביל מהלכים לשם כך, אך הוא "מאמין שבסופו של דבר המציאות תוביל את הדברים למקום המתאים".
בג"צ מתערב ברגל גסה
כשמדברים עם השר גלנט על פוליטיקה, צבא וביטחון, אי אפשר שלא להשחיל גם שאלה אודות חוק הגיוס, סוף כל סוף הוא מבין בצבא וביטחון טוב יותר מרבים: "עמדתי העקרונית היא שכולם צריכים לשרת ולא משנה באיזה מסלול, צבאי או אזרחי, עם זאת אני חושב שהמציאות בשבעים השנים האחרונות, שהשאירה את בני הישיבות בישיבות, זה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו, הכול צריך להיות בהידברות ובהסכמה, ואני נגד מפלגות שמנסות לעשות הון פוליטי בנושא".
תוך כדי השיחה על חוק הגיוס אנו מנסים להבין כיצד תנהג סיעת כולנו שגלנט נמנה עם חבריה הבכירים. בעוד רוב חברי הקואליציה מנסים לכרסם בכוחו של בית המשפט העליון, דווקא בכולנו מתנגדים לכך ועומדים כשומרי הסף, כעת אחרי שהממשלה כמעט נפלה, ניסינו להבין האם יש סיכוי לשינוי בעמדת המפלגה.
גלנט: "אני סבור שתפקידו של הייעוץ המשפטי לממשלה ושל בית המשפט העליון להבטיח את זכויות הפרט, כפי שהוא עושה בקפידה, אך מצד שני תפקידם לאפשר לממשלה למשול, ובחיכוך של שני הגורמים הללו אני חושב שבשנים עברו הייתה סטייה ניכרת מעבר לדברים הנדרשים ובג"צ התערב בתחומים לא לו. אחד הדברים היה בעופרת יצוקה שעליו פקדתי ובעתירה שהוגשה כנגד מדינת ישראל, ביהמ"ש בראשות הנשיאה אמנם דחה את העתירה, אבל זה נעשה תוך כדי לחימה, וכאן אני חושב שזה דבר שאין לו תקדים במדינות אחרות. השיקול אמור להיות נתון אך ורק למפקד המבצע, שבמקרה הזה זה הייתי אני, וראיתי סטייה בעצם ההתערבות של בג"צ".
דווקא את התערבותו של מבקר המדינה בנושא הצבאי הוא רואה בעין טובה יותר מאשר את התערבות שופטי העליון: "המבקר יכול לעסוק בהרבה מאוד תחומים, חלקם חסויים, וזה בסדר כי התוצאות אינן מיידיות, אבל בית משפט שמתערב וקובע דבר המנוגד לקביעת מפקד, אם למגן מרחבים מסוימים או לא, כמו גם בשאלה האם להצטייד בכיפת ברזל, ובא בית המשפט ומורה למגן מקום מסוים שבשיקול דעת צבאי זה לא נכון, זו התערבות ברגל גסה, ואני מקווה שזה יתוקן. תחושתי שאנו משפרים את המצב הזה, אך יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על עצמאותה של מערכת המשפט כמו גם על עצמאותה של הרשות המחוקקת".
אחד הנושאים המעסיקים את הממשלה בפרט והמערכת הפוליטית בישראל ככלל הוא חקירות ראש הממשלה, הציבור הישראלי מצד אחד מביע יותר ויותר תמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו, אך יש גם אלפים שמפגינים בכל מוצאי שבת ודורשים את התפטרותו של נתניהו. ב'כולנו' ניסו לשבת על הגדר זמן רב, אולם בסופו של דבר הבהיר השר כחלון כי רק אם יוגש כתב אישום תשקול מפלגתו את צעדיה.
בשמאל בישראל תוקפים את ההתנהלות הזאת של כחלון ומפלגתו וטוענים כי היא נותנת גיבוי לנתניהו להמשיך במתקפה שאותה הוא מוביל נגד מערכות אכיפת החוק ובראשם המשטרה והמפכ"ל אלשיך, ולשר גלנט יש עמדה ברורה גם בנושא הזה: "יש במדינת ישראל שני עקרונות שחייבים להישמר, האחד זו עצמאות מוחלטת לגופי האכיפה והדבר השני זכות חפות לכל אדם, מראש הממשלה ועד לאזרח הפשוט, שהוא זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו, וכך צריך לנהל את הדברים. כעת חשוב לזכור שנתניהו נמצא בעיצומן של חקירות, ולכן אני חושב שלא נכון להסתמך לא על העיתונות ולא על המשטרה, אנחנו נמתין להכרעות המשפטיות".
"אני חייל של עם ישראל"
רגע לפני שאנחנו מסיימים את הראיון, אנחנו נוקבים במספר שמות ומבקשים מהשר גלנט לומר את דעתו עליהם, כשהראשון כמובן הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, וגלנט לא חוסך במילים: "נתניהו הוא נכס למדינת ישראל, בעיקר במישור המדיני בטחוני ואסטרטגי. גם בתחום הכלכלי הוא מביא תועלת רבה מעבר לרגיל, בין היתר בעקבות מערכת היחסים שלו עם מנהיגים אחרים ממדינות אחרות וגם בעקבות ניסיונו העשיר".
גם על שר האוצר ויושב ראש מפלגתו השר משה כחלון הוא מרעיף תשבחות: "שר אוצר מצוין בעל ראייה כלכלית וחברתית מהשורה הראשונה שמינף את הכלכלה המשתפרת".
כשמבקשים מהשר גלנט לומר כמה מילים על עצמו, הוא מנסה להתחמק. אחרי שהתעקשנו הוא מיטיב להגדיר את עצמו: "אני חייל של עם ישראל במערכה, גם בנושא הביטחוני וגם בקרב על הבנייה".
בסיומו של הראיון מבקש השר גלנט להעביר מסר של שלום ותקווה לציבור החרדי שאליו הוא מרגיש קשור בעבותות של אהבה והערכה, ולקוראי יום ליום הוא מאחל ברכת פסח כשר ושמח.
ראיון החג שהעניק הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ לעיתון 'יום ליום'.
הרמטכ"ל לשעבר: "החברה החרדית היא מרכיב מאוד חשוב בחברה הישראלית"
