ראש הממשלה בנימין נתניהו מקדם חוק עוקף בג"ץ שיאפשר לו לממש את מדיניותו בטיפול במסתננים. אחרי שנתניהו קרא לוועדת חקירה אומר יו"ר הקואליציה אמסלם: "לוועדת החקירה לקרן החדשה לא תהיה תוצאה מעשית"

גורמים ברשות האוכלוסין וההגירה, שאחראית על הטיפול במסתננים מעריכים כי למרות חזרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מהמתווה שהושג מול סוכנות הפליטים של האו"ם, המתווה ישוב לתוקף תוך כמה ימים, כך פורסם ב'מעריב'. הגורמים חשפו בשיחה עם 'מעריב' כי ברשות הופתעו מהודעת ראש הממשלה שהוא משעה את ההסכם, ואז מבטל אותו.

כזכור, בצוהרי יום שני האחרון הודיע נתניהו על כך שהגיע למתווה לגירוש מסתננים יחד עם סוכנות הפליטים של האו"ם, אשר במסגרתו כמחציתם יפוזרו ברחבי הארץ, ומחציתם השנייה ישוכנו מחדש במדינות המערב. עם זאת, שעות ספורות לאחר מכן, ולאחר שספג ביקורת רבה מימין, בהם גם משותפיו לקואליציה שר החינוך נפתלי בנט ושר האוצר משה כחלון, ומבכיר הליכוד לשעבר גדעון סער, הודיע נתניהו על הקפאת המתווה ולאחר מכן על ביטולו.

בעקבות הביטול הודיע אתמול ראש הממשלה על כוונתו לנסח מתווה חדש, שיכלול כליאה המונית של מסתננים, תוך עקיפת החלטת בג"ץ בעזרת 'פסקת ההתגברות'. על פי פרסום בגלי צה"ל, נתניהו בוחן הקמת מתקן שהייה פתוח חדש, בנוסף לחולות, שיגדיל את מכסות המסתננים שיכולים להיקלט במתקני השהייה. עוד על פי הדיווח, ראש הממשלה בוחן גם הכפלת המענק ליוצאים מרצון.

כחלון הביע תמיכה במתווה שכזה ואמר כי "כולנו תתמוך בכל הצעת חוק שתקל על מצוקת תושבי דרום תל אביב, כולל פסקת ההתגברות". גם בנט אמר כי "הבית תומכת בחקיקה מחדש של החוק למניעת הסתננות, עם פסקת התגברות, על מנת למנוע שוב מבג״ץ לפסול אותו. ‏כך יווצר תמריץ עבור המסתננים לעזוב את ישראל. ‏אנו מגבים את ראש הממשלה גיבוי מלא בקידום פסקת ההתגברות ומצפים להשלמה מהרה של החקיקה".

בנוסף על פי הפרסום ב'כאן חדשות' לחזור ולקדם את ההצעה לגירוש המסתננים למדינה שלישי ועלתה הצעה לגרשם לאוגנדה. אך בכיר בממשלת אוגנדה התראיין היום ל'כאן חדשות', וטען כי אוגנדה לא תקבל מסתננים מישראל, או מכל מדינה אחרת בעולם. "אוגנדה לא מתכוונת, לא באופן מיידי ולא בעתיד, לקחת מבקשי מקלט שנדחו מכל מדינה בעולם – כולל ישראל", הוא אמר.

אמש פורסם ב'חדשות 20' כי ראש הממשלה בנימין מקדם "הצעת חוק יסוד: ההגירה לישראל". מטרת החוק, כך על פי המתווה היא "להגן על זכותה של מדינת ישראל למנוע כניסת מהגרים בלתי חוקיים לתחומה ושהייתם בה, ולעגן בחוק יסוד את הזכות הזו, מתוך מתן מעמד על חוקי לזכות זו, נוכח טיבה וחשיבותה. מדינת ישראל זכאית לקבוע מי ייכנס אליה ומי ישהה בה ובכלל זה רשאית למנוע כניסת מהגרים בלתי חוקיים, הגדרתם בחוק יסוד זה, לתחומה ושהייתם בתחומה, ואף להרחיקם מתחומה לאחר שנכנסו אליו". עוד מתוך הצעת החוק: "חוק היסוד החדש מנוסח כך באופן שיהיה ברור שפרשנותו גוברת ותגבר לנצח על כל האמור בחוקי היסוד והחקיקה במדינת ישראל, לרבות על כל האמור בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועל פסקת ההגבלה האמורה בו".

"לחקור את פעילות הקרן החדשה; גרמה לרואנדה לסגת מההסכם"

בתוך כך, בהמשך לדרישתו של ראש הממשלה להקים ועדת חקירה נגד 'הקרן החדשה לישראל', מפרסם 'חדשות 2' כי בזמן כהונת ממשלת נתניהו השנייה עלתה הצעה מצד סיעת 'ישראל ביתנו' להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לארגוני שמאל כמו 'בצלם' ו'שוברים שתיקה'. ביולי 2011 הבהיר נתניהו את עמדתו בכנס איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים: "אני לא מציע להקים ועדות חקירה פרלמנטריות. יש מישהו שחושב אחרת – בבקשה, אני אאפשר חופש הצבעה ואני אתנגד לזה". דבריו היוו אכזבה משמעותית לליברמן, אז שר החוץ, שקיווה לתמיכתו של נתניהו בהצעה.

יו"ר הקואליציה, ח"כ דודי אמסלם, אמר הבוקר כי לוועדת החקירה הפרלמנטרית שתוקם לבחינת הקרן החדשה לישראל לא תהיה "תוצאה אופרטיבית" וכי מטרתה היא רק "להעלות את הנושא לשיח הציבורי". אמסלם האשים בראיון לרשת ב' את ארגוני השמאל בטרפוד הסכמים עם מדינות אפריקאיות ואמר כי הוא תומך בהסכם המקורי שקיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו מפני שאי קבלת החלטה בעניין "רק מחריפה את הבעיה".

"כמעט כל נסיעה שלו לאפריקה הוא ישב ודיבר עם ראשי מדינות כדי שיהיו מוכנים לקלוט אצלם את מהגרי העבודה, כמובן לא בחינם", אמר אמסלם. "בסופו של דבר באו עמותות השמאל, הקרן החדשה, קרן רוזה לוקסמבורג שפועלת בגרמניה. עוד עמותות שמקבלות מימון ממדינות באירופה, הן מטרפדות. נוצר מצב שאנחנו תקועים עם עשרות אלפים. מפריעים לו ארגוני השמאל, טייסים אומרים שלא יטיסו אותם, לא ראיתי אותם מפגינים נגד גירוש גוש קטיף. ראיתי בעמונה שהרסו להם את הבתים, לא ראיתי מישהו מהשמאל יוצא להפגין. כשמדובר ביהודים זה סטנדרט אחד, לערבים ומהגרי עבודה זה סטנדרט אחר".

יו"ר הקואליציה גיבה את החלטתו של נתניהו לחתום על הסכם עם האו"ם בסוגיית המסתננים. "לא לעשות כלום זה הדבר הכי פשוט. ראש הממשלה כנראה ראה שיש גם שרים שמביעים עמדה אחרת ואמר 'בוא נעשה הולד ונראה מה נעשה שוב פעם'. אחרי החגים הוא יכנס את הקבינט ויעשה דיונים", אמר אמסלם. "אתה בעצם בוחר בין גרוע לגרוע יותר. הרי להוציא אותם אי אפשר, אי אפשר לא לקבל החלטה. בסופו של דבר מבחינתי כל החלטה היא ראויה כל עוד היא חוקית. אני מקווה שבשנים הקרובות המצב ישתפר בדרפור אבל חוסר הטיפול הוא הכי גרוע מבחינתי. כל החלטה שלא מתקבלת בעניינם רק מחריפה את הבעיה. ראש הממשלה אמר 'נעשה פאוזה קטנה, נחפש עוד מדינה שתקלוט אותם', שזה משהו שארגוני השמאל לא רוצים שיקרה".

חבר הכנסת מהליכוד הסביר כי החלטתו של נתניהו להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בראשותו לבחינת הקרן החדשה לישראל לא תביא לתוצאה משמעותית. "אני אבחן את הנושא, למרות שאני אומר מראש מעמדה של ועדת חקירה פרלמנטרית ככל ועדה בכנסת", אמר אמסלם. "התוצאה שלה להעלות את הנושא לשיח הציבורי. אם בנט יש לו רעיון טוב שיביא אותו מחר בבוקר. הכנסת בדברים האלה אין לה סמכויות, היא לא יכולה לזמן גורמים פרטיים. זה לא שאלה של חארטה. זה כמו עשרות ועדות חקירה פרלמנטריות לאף אחת מהן אין תוצאה אופרטיבית".

אמסלם גם תקף את חברי הליכוד שלא יצאו להגנתו של ראש הממשלה בתקשורת. "לא יודע למי פניתם. התקשרת אליי, ביקשת, אני שמח מאוד. אני רואה את זה כבושה, כל איש ליכוד צריך להגן על מדיניות הממשלה, בשביל זה הוא נבחר. אני לא מגן על נתניהו אם הוא קונה סנדוויצ'ים עם נקניק או גבינה אלא על החלטות שאני כאזרח מעורב בהן".

הזיגזג

איש הימין הפובלציסטי עו"ד יורם שפטל כותב בעיתון מעריב כי "אכן, אין ולא יכול להיות ספק, נתניהו ביצע זיגזג מובהק. ממתווה הגירוש המקורי לתרחיש אסוני של השארתם של כ־20 אלף שב"חים ־ עבריינים בארץ, ובתוך פחות מיממה חזר בו ממכת השב"חים שהנחית עלינו בעיצומו של חג הפסח. לכאורה, לפנינו מיצג של ראש ממשלה מבולבל, שאינו מבחין בין ימינו לשמאלו. אולם בפועל זהו תרחיש של הדמוקרטיה במיטבה. מדינת ישראל אינה הרכוש הפרטי של איש, לרבות לא של ראש ממשלה כלשהו".

"נתניהו שגה קשות, כאשר אל מול פגיעתה הרעה של הדיקטטורה של בג"ץ מחד, וחזרתה של רואנדה מהסכמתה לקלוט שב"חים המגורשים מישראל בכפייה, הציג מתווה של כניעה גמורה לבג"ץ ולארגוני השמאל הקיצוני. רעיון העוועים שלפיו מדינת ישראל בסוגיה קיומית תיכנס להסכם עם האו"ם, שאינו אלא אינטרנציונל אנטישמי קיצוני, די בו בלבד כדי להכתיר את המהלך כבלתי מתקבל על הדעת בעליל".

"ההסכמה, על פי המתווה שקרס מיד עם לידתו, לקלוט במדינה כ־20 אלף שב"חים־עבריינים, תאותת באופן ודאי למיליוני אפריקאים מוכי אבטלה ועוני כי ישראל הינה מקום מקלט בטוח, המוגן על ידי בתי המשפט שלה, או לחלופין תחנת מעבר מפנקת לאירופה. בכך יש איום קיומי מובהק על המשך היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, השולטת על כניסותיה ויציאותיה".

"דווקא בשל איום קיומי זה, השמאל הקיצוני – קרי 27 הארגונים הממומנים על ידי מעצמות עוינות ו/או האויב הערבי ישירות – כמו גם מרצ ומפלגת העבודה, התמוגגו מן המתווה האסוני שנתניהו הציג שלשום. תגובות הזעם מכל קצות המחנה הלאומי, לרבות שרים, ח"כים ובעיקר "עמך ישראל", כמחאה עממית־דמוקרטית, הבאה מתוך כאב וסלידה מן המתווה הארור, גרמו לנתניהו להבין כי טעה קשות ולחזור בו מטעותו".

"הנה כי כן, לפנינו דו־שיח בריא ודמוקרטי בין הציבור הלאומי ונציגיו בכנסת ובממשלה לבין ראש הממשלה, שבסיכומו נתניהו מכיר בטעותו הקשה ואינו בוש מלהודות בכך ולחזור בו".

"ואם ישאל השואל, לאור הסתלקותו של נתניהו מן המתווה שסוכם עם האו"ם, האם אין ישראל מחויבת להסכם עם האו"ם, מביש ככל שיהיה, שהרי ראש הממשלה הוא זה שחתום עליו בשם המדינה? כי אז נשיב לו לשואל כי ההסכם עם האו"ם לאו הסכם הוא, אלא למעשה חתימה בראשי תיבות, הכפופה לאישור הממשלה, אישור שלא ניתן וגם לא יינתן".

"כיצד אפוא יוצאים מן המבוך? למעלה מ־90% מהמסתננים באו מאריתריאה, מדינה שיש לנו קשרים דיפלומטיים איתה. מדינות רבות באירופה פסקו לאחרונה כי ניתן לגרש מתחומן אזרחים אריתריאים, היות ולא צפויה להם כל סכנה בארצם, גם אם הם עריקים מהצבא. לפיכך, יש לגרש ובכפייה – וללא כל אתנן כספי – את האריתריאים חזרה למולדתם".

"היה ובג"ץ יטרפד את המהלך, כי אז יש לחוקק את 'פסקת ההתגברות', שתבטל את פסיקתו. היה ומשה כחלון – שליח מטעם עצמו של הדיקטטורה של בג"ץ בכנסת ובממשלה – יטרפד את החקיקה הנדרשת, כי אז יש ללכת לבחירות תחת הכותרת "הצלת המדינה מעשרות אלפי השב"חים־עבריינים והצלת הדמוקרטיה מפגיעתו של בג"ץ".

"מסע בחירות תחת כותרת זו יביא לרוב לאומי מוצק בכנסת הבאה, רוב שיאפשר לבצע הלכה למעשה ומהר את כותרת מסע הבחירות – ובא גואל לישראל", כותב שפטל ב'מעריב'.

אריק בנדר, הכתב הפוליטי של מעריב כותב כי "אפילו תומכיו המושבעים של ראש הממשלה בנימין נתניהו נותרו פעורי פה לנוכח מפגן הפליק פלאק לאחור שהפגין, כשבתוך יממה אחת אישר, השעה וביטל את ההסכם עם נציבות הפליטים של האו"ם. במסיבת העיתונאים החטופה שכינס שלשום טען נתניהו כי נדרש למתווה החדש משום ש"המדינה השלישית לא עמדה בלחץ".

"אלא שמהר מאוד התברר שנתניהו עצמו לא עמד בלחץ, לנוכח מתקפה חריפה עליו ברשתות החברתיות, שם איימו לבוא איתו חשבון בקלפי ולנוכח "מרד" השרים בממשלה, שהכריזו בזה אחר זה כי הם מתנגדים למתווה. נתניהו אמר פעם "כשאני רוצה משהו אני משיג אותו", משפט שלא עמד ביממה האחרונה במבחן המציאות. יוקרתו של נתניהו נפגעה והוכח כי הוא לחיץ – גם לדעת הקהל ברחוב וגם ללחצים פוליטיים".

"ומי בכל זאת גרף דיבידנדים מהסיפור? יו"ר הבית היהודי ושר החינוך נפתלי בנט, שלא החמיץ את ההזדמנות והתייצב ביחד עם ח"כ בצלאל סמוטריץ' בראש המתנגדים למתווה ואף קרא אתמול לבטלו כליל. כעת הוא יכול לרשום קרדיט על ההתקפלות של נתניהו. הנושא יגיע בשבוע הבא שוב לפתחו של בג"ץ, ואין ספק שנתניהו בפרט והימין בכלל יגלגלו את האחריות לכל הפארסה לפתחו של בית המשפט".