הגנרל אייזנהאואר, אז המפקד העליון, הגיע לביקור באמצע יום הקדוש במחנה בו שהו יהודים רבים ששרדו את השואה. האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצוק"ל קיבל את פניו ונשא נאום מרגש על הצורך לזכור את צור מחצבתם, ולא לשכוח את אשר אירע בשואה

"בהיותי יהודי שומר תורה ומצוות, דאגתי לקבל שחרור מהממונים עלי על יום כיפור שחל אז ביום רביעי בשבוע. בהכירי את הריכוזים היהודים במחנות העקורים בחרתי לשהות ולהתפלל במחנה פֶלדַפִינג שם היה הקלויזנבורגר רבי, אשר קיבץ סביבו יהודים משארית הפליטה ועודדם לחזור ולנהל חיים יהודיים בדרכי אבותיהם שנהרגו על קידוש ה'. הוא יסד שם מטבח כשר וגם הצליח לארגן הפיכת אולם כינוסים גדול שישמש מעתה לבית כנסת עבור הפליטים", כך נפתח תיאורו של הקצין האמריקאי הרב סילבר, שהיה מהרבנים הצבאיים ואף היה מתלמידי 'תורה ודעת', את אשר אירע ביום כיפור לאחר הניצחון על גרמניה הנאצית.

"התפלה החלה וההתרגשות עברה כל שיא. כמעט כל ציבור המתפללים נשארו גלמודים מכל משפחותיהם, ולרבים מהם היתה זו תפילת יום הכיפורים הראשונה אחרי חמש או שש שנות סבל תחת הקלגסים הנאצים ימ"ש.

"לקראת צהרי היום הקדוש, עם סיום תפילת שחרית, נשמעו פתאום חריקות עזות של גלגלי מכוניות צבאיות ברחבת בית הכנסת. מפה לאוזן התפשטה הידיעה המרעישה שהנה הגיע הגנרל אייזנהאואר, המפקד העליון של צבאות הברית עם פמליית הקצינים הבכירים של צבא הכיבוש האמריקאי, לבקר את הרב הלברשטאם מנהיגם של "שארית הפליטה". הרבי יצא על פתח בית הכנסת לקבל את פני האורח הדגול ואני נתבקשתי לשמש כמתורגמן ביניהם. הרבי הביע לגנרל אייזנהאואר את ההערכה העמוקה של עם ישראל ובמיוחד ציבור שארית הפליטה, על חלקו ההיסטורי להוביל את צבאות המטות המאוחדות לנצח ולהביס את הצבא הגרמני ולשחרר רבבות אסירים הנאנקים במחנות ההשמדה הנאציים.

"הגנרל שאל את הרבי אודות חיי הפליטים במחנה העקורים בפלדפינג, והרבי הדגיש לפניו את הצרכים המיוחדים של אלפי היהודים המקפידים על שמירת מצוות וכשרות המאכלים כפי שנהגו הוריהם שנרצחו ע"י הגרמנים. אייזנהאואר פנה אל המפקדים הבכירים שידאגו לספק להם את כל הצרכים המיוחדים כפי שיידרשו ע"י הרבי. אח"כ שאל את הרבי אם יש לו איזו משאלה אישית שיכול לעזור לו. על זה ענה לו הרבי שאכן יש לו משאלה חשובה מאוד, היות ובעוד חמשה ימים מגיע חג הסוכות בו נצטווינו לקחת ארבע מיני גידולים מיוחדים אשר כמה מהם לא נמצאים בגרמניה אלא באיטליה, ואין לנו אפשרות להשיג משם, האם יכול הגנרל הנכבד לעזור לנו להשיג מינים אלו ע"י חיל האויר האמריקאי, כדי שנוכל לקיים את מצוות החג כדרוש? ואכן פקד הגנרל לקצין חיל האמריקאי בפמלייתו לבוא בדברים עם שליחי הרבי ולסדר את בקשתם במועד הדרוש.

"בשלב הזה ניתן היה להכיר על פני המצביא הוותיק אותות התרגשות. כנראה שהתרשם עמוקות מאישיותו של הרבי אשר דאגתו נתונה אך ורק לצרכיהם של אחיו לצרה וקיום מצוות הבורא. ואז פנה אלי בסבר פנים רציני להגיד לרבי שהוא מבקש ממנו ברכה אישית. ואכן העניק לו הרבי את ברכתו "בזכות אשר זכה להציל את העולם ורבבות יהודים מידיהם האכזריות של חיילות הגרמנים, יזכהו השי"ת לעלות מעלה מעלה ולהגיע למשרה הכי רמה בארצו".

"לידו של אייזנהאואר עמד הגנרל פאטון, מפקד החזית האירופאית של הצבא האמריקאי, ולאחר הניצחון – המושל הצבאי של האיזור, שהיה ידוע בדעותיו והתבטאויותיו האנטישמיות הקיצוניות. כאשר שמע את הברכה החשובה שקיבל אייזנהאואר ביקש ג"כ לקבל ברכתו של הרבי. כאשר תרגמתי לרבי את בקשתו, ענה הרבי: "ער זאל איינעמען א מיתה משונה"!, (שתהיה לו מיתה משונה!) אמרתי להרבי "וכי איך אני יכול להגיד לו דבר כזה"? ענה לי שוב הרבי בהדגשה את אותו הנוסח. הייתי במבוכה גדולה אבל בזכותו של הרבי נתן הקב"ה בפי תרגום דו-משמעי: "הרבי אומר שתזכה לפרסום גדול ושמך ייחקק באבן לנצח" (באנגלית יש לזה משמעות חיובית)".

תיאור מלא של המפגש, והרקע ההיסטורי המעניין, כמו גם חשיפת התמונה מאותו נאום של האדמו"ר זצוק"ל, תמצאו בלינק הבא:

ביום כיפור: התמונה הנדירה מפגישת האדמו"ר עם הגנרל שהפך לנשיא

ההיסטוריה שהתרחשה במוקדם ובמאוחר, מלמדת אותנו עד כמה לא נפלה שערה אחת ארצה מאותה 'ברכה' ומאותה 'קללה' ששיגר כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע לשני האישים.

שבע שנים לאחר שכ"ק מרן אדמו"ר זי"ע בירך את אייזנהאואר בברכה המיוחדת, הוא נבחר ברוב קולות לשמש כנשיאה ה-34 של ארצות־הברית וזכה להגיע למשרה הכי רמה בארצו. כנשיא מצא את אמונם של האמריקאים וכיהן במהלך שתי קדנציות. שנות נשיאותו זכורות כשנים טובים לעם היהודי, כאשר הגנרל-הנשיא החשיב את העם היהודי והעניק להם רוב טובה, תוך שהוא זוכר עד יומו האחרון את ברכתו של כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע שהביאתו אל המשרה הנחשקת בעולם. בדינר שנערך בארה"ב ע"י ועד הנאמנים של 'מרכז רפואי צאנז' בשנת תשס"ב, הוזמן לנאום כאורח, השגריר מקסוול ראאב, מי ששימש בזמנו כמזכיר ממשלתו של הנשיא אייזנהאואר, ובדבריו סיפר את אשר שמע לא אחת מפיו של הנשיא, שהוא זכה לקבל ברכה מרב יהודי שבירכו שיזכה לטפס עד למשרתו הרמה…

ובאשר לרשע פטון – כאשר התגלו יומניו של הרשע התברר שלא לחינם הוא זכה ל"ברכה" המיוחדת מפום ממלל רברבן. מלבד הציטוט אותו הבאנו בתחילת המאמר בו הוא כותב כי היהודים נחותים מחיות השדה, עפרא לפומיה, התגלו במהלך השנים ה"רשמים" אותם כתב לעצמו אודות אותו ביקור בפלדאפינג עליו נסוב מאמרנו, נצטט מילים אחדות מהם בתרגום מילולי כדוגמה מועטה, תוך שאנו מסננים את מרבית מילותיו נוטפות השנאה והלעג האנטישמי: זה יצא ביום כיפור, אז הם התאספו כולם בבניין רחב עשוי מעץ, שהם כינו אותו בית כנסת. זה חייב את גנרל אייזנהאואר לשאת נאום עבורם. נכנסנו לבית כנסת, שהיה דחוס בקבוצה האנושית הכי מסריחה שראיתי אי פעם. כשהיינו בחצי הדרך למעלה, הרב הראשי (כאן מתבטא הרשע במילים אנטישמיות ביותר אודות דמותו של כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע… דברים שאין הדעת סובלתן)… הריח היה כה נורא שכמעט התעלפתי ולמעשה שלוש שעות מאוחר יותר איבדתי את הארוחה כתוצאה מזכירת המקרה" – משפטים אנטישמיים מסוג זה אפשר למצוא רק אצל המרושעים מצוררי ישראל במהלך הדורות…

לא חלפו שבועיים ימים מאז שאותו פטון קיבל את המגיע לו מפיו של כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע, וכבר החל הוא ליפול בדרכו אל מיתתו המשונה. היה זה ב'הושענא רבה' של אותה שנה, כשלאחר ראיון אנטישמי במיוחד שהוא העניק לעיתון ה'ניו יורק טיימס', גער בו הגנרל אייזנהאואר קשות, משהתפתח ביניהם שיח קולני, מיהר אייזנהאואר לפטרו ממשרתו הבכירה ולהורידו לדרגה צבאית נמוכה בהרבה. אבל בכך מפלתו רק החלה, ב'זאת חנוכה' של אותה שנה נפצע הרשע אנושות בתאונת דרכים כשנהג ברכבו האישי והתנגש בעוצמה רבה במשאית צבאית. הנוסעים האחרים ונהג המשאית נפצעו באורח קל מאד, אולם פטון הרשע נפצע כאמור אנושות. פציעתו הביאה אותו לשיתוק מידי מצווארו ולמטה, כשכעבור שלושה עשר יום, הוא מת מפצעיו במיתה משונה…

ודבר אחד מדברות פה קדשו של כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע לא נפל ארצה.

בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק: כך נראה היה ליל הסדר בתקופת השואה האיומה