יום השואה ו'הגבורה' כל השנה / יצחק מתתיהו טננבוים

אין כל צורך ליהודי המאמין להנציח יום אחד בשנה כ'יום השואה והגבורה'. היהודי המאמין זוכר את השואה בכל יום ויום, אך מזוית של סיעתא דשמיא ואמונה תמימה בבורא עולם ומנהיגו / יצחק מתתיהו טננבוים בטור נוקב על ההתייחסות החרדית לשואה ולזכרונה

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'

פורסם במקור בעיתון 'המודיע', הבוקר

גדולי ישראל לא קבעו 'יום שואה' אחד בשנה, כמו שהחליטה מדינת ישראל, אלא קבעו את כל ימות השנה להצבת יד ושם לזכרם של נרצחי השואה הי"ד, אבל בצורה היהודית, המעשית והפעלתנית, המחיה והמנשימה יומם ולילה, לחיים של תורה וחסידות בכל תפוצות ישראל.
גדולי ישראל גם לא חגגו את 'יום העצמאות' של המדינה הציונית, שלא ראתה בעין יפה את ביסוסה של היהדות החרדית, שהתחילה מאפס לאחר שנדמו מחנות ההשמדה, והגיעה בס"ד לאן שהגיעה. הם הבינו שאין די בזכרון השואה על ידי הנפת דגלים והףאת משואות יום אחד בשנה, כי אם בהבערת אש­תמיד של יהדות­אמת, יהדות נצחית, המבטיחה את קיומו של העם היהודי.

בתוכנית הלימודים של היהדות החרדית אין תשומת לב מיוחדת לאשר ארע בשואה, בה נכחדה יהדות אירופה. לא מטיסים תיכוניסטים לאושוויץ. לא באלה תיוושע ציון וירושלים, כי אם בהחייאת הרוח היהודית, בהקמתם של דורות ישרים יבורכו. והיא הצליחה, בסיעתא דשמיא.

יום כ"ז בניסן תש"ה, למחרת יום השחרור, לא נשכח מעולם בקרב שרידי אושוויץ שנותרו בחיים. ברם, היהדות החרדית, בראשותם של גדולי התורה והחסידות שניצלו בחסדי שמים נסיים וגלויים, לא נתנו ליום הזה ביטוי של 'זכרון לשואה ולגבורה'.
הם לא ישבו לספר את מה שעוללו הנאצים לעם היהודי – אלא שמו כל מעיינם לבנות את העתיד. הם מיעטו לספר על מה שהיה בעבר – אלא השקיעו כל כוחם, עד כלות הנפש, כדי להעמיד מחדש את היהדות התורתית. הם התחילו ממינוס קשה, מהתנערות מהאפרים, אבל במהירות מדהימה הם הקימו ישיבות וחצרות למען הצלת דור העתיד.

יותר מכל מגזר אחר ביהדות, השתקמה היהדות החרדית במשך שבעים ושלוש שנה, ושגבה למעלות רמות ונכבדות. הם לא העניקו תקוה גדולה בהקמתה של 'מדינת יהודים' מתוצרת התנועה הציונית, אלא בהנשמתה מחדש של יהדות חרדית מעולה ומשובחת.

אתמול לפני שבעים ושלוש שנה, כ"ו לחודש ניסן תש"ה, הגיע אנטולי שפירו, קצין ב"צבא האדום" של רוסיה, ועמו גדוד לוחמים, אל שערי מחנה ההשמדה אושוויץ ופתח את שעריו. שרידי המחנה שנותרו לפליטה מתוך שישה מיליון יהודים הי"ד אשר הושמדו בשואה, לא האמינו שבא קיצו של האשמדאי הנאצי.

שפירו היהודי, לא האמין למראה עיניו. אלפי היהודים המעונים והמיוסרים נפשית ופיזית אשר נותרו במחנה, היו על סף המוות, עם מנוסתם של אחרוני הנאצים הגרמניים. רובם לא עלו על משקלו של נער צעיר. רבבות גופות של יהודים מתים היו פזורים, והמחזה היה נורא ואיום.
הקצין היהודי ניסה לעודד ולקרב את שארית הפליטה, אך הם לא האמינו שהם משוחררים. הוא ביקש להוכיח לאחיו בני­עמו כי יהודי הוא, הוא דיבר איתם בשפתם, הוא ניסה בכל דרך לפתוח את סגור ליבם. לאט לאט, כפי שהוא מספר, החלו הפחות מעונים שבהם לגלגל עיניים חייכניות.

החיוכים הציתו מיד את הדמיון היצירתי של הניצול היהודי – איך לבנות מחדש את עולמו היהודי. הניצולים ששרדו בנס, הביטו אל המחר ולא על האתמול. הם שעטו אל הבניין ולא אל הזכרון. והמציאות עלתה עם השנים על כל דמיון.

אין כל צורך ליהודי המאמין להנציח יום אחד בשנה כ'יום השואה והגבורה'. היהודי המאמין זוכר את השואה בכל יום ויום, אך מזוית של סיעתא דשמיא ואמונה תמימה בבורא עולם ומנהיגו אותה הוא חזו¦ה ערב ובוקר וצהרים.

לחזות במגדלי­אור יהודיים, בתי מדרש ענק, בתי כנסת אדירים, ישיבות עמוסות, תלמודי תורה ומפעלי חסד, לראות את כל הניצב לנגד עינינו כיום הזה, ולהאמין כי אכן אין זה חלום כי אם מציאות – חזיון זה די לנו לזכור את מה שהיה בשואה הנאצית בכל עת ובכל שעה.
אמנם, תפקידה של מדינה – ככל מדינה בזירה הבינלאומית – להנציח טקסית ארועים מיוחדים בהיסטוריה שלה בדגלים ובמשואות. אבל תפקידה של אומה כאומה יהודית, שונה לחלוטין. היסטוריה יהודית אינה מדינית, כי אם מכלול חייה של האומה, שכל עיסוקה לא רק לע£ל«ר את הקיים, ולא רק להנציח את העבר, כי אם בבנין המחר והעתיד לקיום חיי הנצח שלה.

לצערנו, מדינת ישראל מתנהגת ככל מדינה בין מדינות העולם. לא רק כהצדעה לדגל, לא רק כמפגנים סמליים, לא רק כשמירה על העוצמה, לא רק כפיתוח של תרבות חברתית, לא רק כיריבות פוליטית, כי אם גם כחוסר מחוייבות לקיומו התכליתי של העם היהודי, כעם שהתורה ומצוותיה הן הנכס הבטוח ביותר לקיומו ולעתידו.

'יום השואה' אינה אלא הנצחת ארוע אחד שארע בדברי ימיה של האומה היהודית, שעם כל הכאב הנורא שבו, ועם כל ההבנה לצורך המדיני שבהנצחה הזאת, אבל הוא עיסוק טקסי בעבר ותו לא. לא בזאת תיוושע ציון וירושלים, כי אם בשימור תמידי של חיי הרוח היהודיים.

העיירות היהודיות ברחבי אירופה השוממה מיהודי הדורות, לא הושמדו. הן הוקמו מחדש ומתנוססות לתפארת במאות קהילות אשר שמן לא נמחה והונצחו לנצח. ברחובותיה היהודיים של ארץ ישראל התורנית, עומדים צפופים בתי­חיים של חסידויות וישיבות, של קהילות ומפעלים תורניים, שהונשמו מחדש בערי ארץ ישראל. זהו יום הזכרון הכלל­שנתי לגבורה היהודית הנצחית.

אנו זוכרים את השואה הנוראה, אבל בונים על חורבותיה ושממותיה את דור העתיד שלנו. נס זה עולה על כל הנסים שידעו אבותינו. ונס פלאי מוחשי זה, היא­היא הבשורה האמיתית והיחידה לקראת גאולתנו הקרובה.

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
7 תגובות
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

זה נכון. אבל גם לא צריך ללכת בכוונה בצפירה ולא להפגין קצת הזדהות, אפשר להעצר שלא בצורה בולטת- למשל ע"י תחנה או לוח מודעות. זה סתם גורם לחילול ה' שמפגינים זלזול אחרי הכל אלו גם אחים שלנו שמתו שם ולמרות שאנו עושים כל השנה ומצטערים ופועלים הרבה יותר מהחילונים לעילוי נשמת הנרצחים- החילונים לא יודעים או לא רוצים לדעת את זה, מבחינתם לעמוד דום ביום השואה זה ה"עילוי נשמה" , וכשהם רואים יהודי חרדי הממשיך ללכת כרגיל בשעת הצפירה הם לא מסוגלים להבין אותו.
קצת התחשבות לא תזיק. ואם נורא מפריע לך לעצור לדקה ולמלמל פרק תהילים אז אל תצא מהבית באותו זמן.
מקווה שהובנתי.

זה נכון שאין יום מיוחד שבו צריך לזכור את השואה, אך כטבע בני אדם אנו שוכחים את העבר ואלמלא היה לנו את יום השואה אז מתי כמעט היינו נפגשים בסיפוריהם של קדושי השואה?? אני באופן אישי קראתי היום ואתמול סיפורים רבים על יהודים מלאכים שהיו בשואה, שירקו למפלצת הנאצית בפנים ושמרה על צלם אנוש במקומות הכי שפלים שיש… והדבר חיזק אותי מאד!!! סיפורי השואה יכולים להביא להתחזקות רוחנית! גם חכמינו קבעו את יום ט' באב כיום אבל על חורבן הבית, אע"פ שיהודי תמיד צריך לזכור ולא לשכוח, ולהפיק לקחים… כי כשיש יום מיוחד לכך- זה יותר נתפס בתודעה…

טוב עשיתם שתיקנתם את ההתעסקות המוגזמת שלכם כאתר חרדי שורשי ביום השואה שנקבע ע"י החילונים בחודש ניסן שבו אין אומרים תחנון

יפה מאד רק הערה קטנה: אין שום חילול ה' לא לעמוד בצפירה.
אם יום אחד הם יחליטו שצריך לשים ידיים על הראש ולא נשים זה גם יהיה חילול ה'?
אנחנו לומדים לזכרם ולע"נ, ורק זה מועיל (איזה תועלת יש בעמידה??..)
אם למישהו יש טענות על זה, שיספר לי מתי בפעם האחרונה בצפירה של ערב שבת הוא הפסיק לנסוע במכוניתו, אה?? אז את החוקים המשונים שלכם אנחנו צריכים לכבד, ומחוקי הבורא הם חושבים שאפשר להשתמט?!?!

חובה לעמוד .
כמו שהרגשנו טוב כשטראמפ שם כיפה בכותל . למרות שהוא לא קשור . אז בבקשה נא לכבד

חיים תאמין לי שהחסידים שמקבלים את השבת מאוחר בשעה (בערך..) מחללים שם שמיים יותר ממי שהולך ברחוב בשעת הצפירה, אבל רגישות אפשר להביע גם אם אתה הכי אנטי ציוני בעולם.

על מה אתה מדבר נתנאל? אם כואב לך משהו תנסה לעזור לעצמך, אבל אל תעז ללכלך סתם. תאמין לי שלפעמים כל כך מתחרטים על כל מיני שטויות שכותבים. אם יש לך טיפת שכל ואחריות כלפיך או כלפי בני משפחתך, חזור בך. הרבה חכמולוגים פערו פיהם בסגנון הזה והתחרטו מאוחר מידי.

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture