הקרב על פסקת ההתגברות: האם נתניהו ילך עד הסוף?

חבר הכנסת יואב קיש (הליכוד) התראיין הבוקר לערוץ עשר והתייחס לדיונים בממשלה סביב שאלת פסקת ההתגברות, שתצמצם את כוחו של בית המשפט. קיש מתח ביקורת על התנהלות ביהמ"ש ואמר "בשום מקום לא כתוב שיש לבית המשפט סמכות לפסול חוקים של הכנסת. זה לא כתוב, כל הדבר הזה זה באוויר, זו החלטה שבית המשפט העליון לקח על עצמו. האיזון הזה הופר".

עוד הוסיף קיש ואמר שהממשלה בדקה בקשות של 6,000 בני אדם. מדובר במהגרי עבודה, מסתננים. התפיסה האירופית הוא שמי שהיה מחויב לשירות צבא וערק – הוא פליט. בישראל לא קיבלו את ההגדרה הזאת. בעיניי זה שקר של השמאל. פליט זה מי שלא יכול לחזור למדינת המוצא שלו. במהלך החזרה מרצון כ-6,000 אריתראים וסודאנים חזרו לארצות המוצא שלהם. מה קרה להם? כלום.

קיש הוסיף כי "ישראל לא יכולה להיות לשכת הסעד של אפריקה. אם מדינת ישראל תהפוך מדיניות ותקלוט מהגרי עבודה – הם יגיעו. מי שפליט מקבל פה מעמד פליט".

שר המשפטים וחבר הכנסת לשעבר, יוסי ביילין, תקף את דבריו של קיש ואמר כי "הימין הקיצוני לא יודע כתובת אחרת מאשר להגיד ה'שמאל' אשם, אז גם זה שמאל. בכל העולם יש בעיה. נמצא פתרון יפה שהביא נתניהו, המתווה של העברת חצי ממבקשי המקלט למדינות מערביות. כל מה שאני יכול להגיד זה שהפתרון הזה, שהוא לא מושלם, אבל הגיוני וסביר שנעשה בהתייעצות עם גורמים בינלאומיים, צריך לחזור".

לדברי ביילין, "ממשלת נתניהו כל כולה עוסקת בצמצום כוחו של בית המשפט. הוא לא הראשון בזה, גם בממשלת אולמרט היה את זה". עוד הוא הוסיף כי "יש כאן בעיה אמיתית משום שמדובר בראש ממשלה שיש עליו שני תיקי שוחד בהמלצת משטרה. אדם לא יכול לעמוד מול ביהמ"ש, ולקיים דיאלוג על צמצום כוחו של ביהמ"ש כאשר הוא עצמו חשוד בשני תיקי שוחד. זה לא דבר מובן מאליו".

שופט בית המשפט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין התייחס הבוקר בראיון בגלי צה"ל לקידום חוק פסקת ההתגברות ותקף את הביקורת של הפוליטיקאים על בית המשפט העליון. לדבריו, "הפיכת בית המשפט העליון לאויב העם על ידי פוליטיקאים מסוימים – הזויה".

"בית המשפט יכול לשגות, אך מה שהולך פה בזמן האחרון זה דמוניזציה", אמר השופט לשעבר "מדובר באחת היצירות הטובות של מדינת ישראל, מגן מיעוטים וחלשים, וגם בעולם היא נחשבת לנכס אסטרטגי. לגופו של דבר, בית המשפט מאוד זהיר חוקתי בניגוד לעליהום עליו".

"אני שומע", המשיך רובינשטיין, "שאחרי ששמענו את חבר הכנסת מוטי יוגב, שרצה לעלות על בית המשפט עם די-ניין (D-9), עכשיו אומרים במפלגה שלו שבית המשפט מונע הריסות בתים. אבל בית המשפט, כמעט בכל התיקים, אישר הריסת בתים או לא התערב בנושא. כשחוזרים אלף פעם על אותה עלילה, היא נקלטת, ואז בסוף יש דיבורים מסוימים שנוחים לחלק מהפוליטיקאים, ואני בטוח שראש הממשלה מכיר את המורכבות של העניין".

עו"ד נדב העצני תוקף בטור בעיתון 'מעריב' את אלא שמתנגדים לפסקת ההתגברות ולשם כך יוצאים למסע הפחדה של הציבור, "גלי האתר מלאים בימים האחרונים בנכבדים וחכמים, בהם שרים ושופטים בדימוס, שמספקים לנו חוות דעת הכוונה להגביל את סמכויות בג"ץ. אין אמצעי הפחדה שנשואי הפנים הללו לא נוקטים בו כדי למנוע את חקיקת אותה פסקת הגבלה מפורסמת. אין קווים אדומים שלא נחצים במסע המתוחכם להשגת המטרה".

"האמת, החוק, הצדק או עקרונות הדמוקרטיה אינם עומדים כמכשול. והאמת היא שהדמוקרטיה הישראלית נחטפה בשנת 1992, בעקבות חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ברוב אומלל של 32 חברי כנסת. על בסיס קונספציית שווא, כשרון רב ותאוות שלטון בלתי מרוסנת, הצליחה מאז חבורה מאוד מכובדת לפרש את החוק הזה בצורה מניפולטיבית וכך לשלוט דפקטו במדינת ישראל".

"לא בכדי אין בשלל הטיעונים שמעלים הדוברים השונים כל הסבר מדוע לא לתקן את המובן מאליו – להשיב לרשויות השונות את התפקידים שיועדו להן מאז הדמוקרטיה האתונאית ובמיוחד מימי הפרדת הרשויות של מונטסקיה. כל אחת ותפקידה שלה".

"אתמול הועלתה על נס עצמאות הרשות השופטת כאילו מישהו מאיים עליה. אכן, ישנה חשיבות דרמטית לשמור על זו מכל משמר, אבל מה הקשר בין עצמאות השופטים לבין הרצון ליטול מבג"ץ את סמכויות הרשויות האחרות – המחוקקת והמבצעת?,

"אתמול הציע היועץ המשפטי לממשלה שחוק ייפסל על ידי בג"ץ רק ברוב של שישה שופטים והכנסת תוכל לבטל פסילת חוק ברוב של 70 חברים. מאילו עקרונות משפט, מוסר או דמוקרטיה לקוחים המספרים האלו? מדוע ששיקול הדעת של שישה שופטים, שנבחרו בקפידה על ידי הנשיא או הנשיאה של בית המשפט העליון, יגבר על שיקולי מרבית נבחרי הציבור? מדוע שהקואליציה, זו שרוב הבוחרים פסקו בעד הערכים שלה, לא תוכל לחוקק ולקבוע מסגרת נורמטיבית על פי דרכה? למה שהיא תזדקק דווקא לקולות הבלתי אפשריים של האופוזיציה כדי לחוקק ולשלוט? מה הקשר בין דמוקרטיה, דין והגיון לבין ההצעות התמוהות האלו".

"במסע ההטעיה שמתנהל עכשיו מנסים לעוות גם את שיטות הממשל והחקיקה במדינות שונות, כמו אנגליה וקנדה. מה לא ממציאים כדי לטשטש את העובדה שאין בעולם שיטה הפוכה כמו זו שהונחלה אצלנו מאז ההפיכה השיפוטית של 1992. אין מדינה שבה בית המשפט העליון והיועצים המשפטיים לממשלה הם השלטון בפועל".

"צריך רק שבנימין נתניהו, לראשונה מאז כניסתו לתפקיד ראש הממשלה, ירצה באמת לחולל שינוי בחברה הישראלית. ידחוף לחזק את הדמוקרטיה ולשלוט בהתאם לצו הבוחרים שלו ולא על פי הכתבות הצד השני", מסיים העצני את טורו.

אתמול נפגשו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בארבע עיניים במהלך ישיבת הממשלה, במסגרת המגעים לקידום פסקת ההתגברות. מקורות בקואליציה מסרו כי השניים הגיעו למתווה מוסכם להמשך הדיונים בנושא. נתניהו יקדם ככל הנראה פסקת התגברות מורחבת, בתוך מספר דיונים מהירים. זאת, לאחר שבישיבה אתמול עם ראשי הקואליציה התברר כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לא יתנגד למהלך שכזה – בתנאי שיעבור ברוב של 70 חברי כנסת. היום תתקיים פגישה המשך, ונתניהו מעריך כי יושג לכך הרוב הנדרש.

בתום הפגישה אתמול, במהלכה הסביר את הגרסאות השונות של פסקת ההתגברות ומדוע הוא מתנגד להן, לא התקבלו החלטות. סוכם לקיים דיון נוסף בנושא. השר נפתלי בנט אמר לנתניהו כי צריך לקיים דיון בנושא, אך אסור שזה "יהפוך למריחה". שר הביטחון אביגדור ליברמן כתב בטוויטר כי הוא מגבה את ראש הממשלה: "מיומה הראשון של ישראל ביתנו אנו דורשים להחזיר את המנדט לנבחרי הציבור שנבחרו בבחירות. כעת נוצרה הזדמנות לתיקון משמעותי. אני מקווה שהיא תמומש".

מנדלבליט אמר בישיבה כי מבחינתו ישנם שני תנאים מרכזיים לפסקת התגברות. תחילה, שהיא תיקבע בחקיקה כוללנית ולא ככזו שמיועדת רק לנושא אחד, כדוגמת המסתננים. שנית, כאמור, שחקיקת חוק שנפסל על ידי בג"ץ ייעשה ברוב של שבעים חברי כנסת.

אמש נפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק וכן צפוי להיפגש בקרוב עם הנשיא הנוכחית, אסתר חיות.