משרד הבריאות מבקש מהרופאים לנהוג משנה זהירות בכל מקרה של חום או פריחה ובמיוחד כשהיא מלווה בשיעול או דלקת בלחמית העין. בשבועות האחרונים אובחנו כמה מקרי חצבת בישראל, חלקם מיובאים מחו"ל וחלקם בעקבות חשיפה לחולים בארץ

חשש מפני התפרצות מחלת החצבת בישראל: שלושה אנשים שהגיעו באחרונה מתאילנד, מהודו ומאוקראינה התגלו כחולים במחלה והדביקו תשעה אנשים בסביבתם, בהם שני תינוקות. מצב כולם טוב, אבל הציבור נדרש לגלות ערנות ולהתחסן במקרה הצורך. התופעה החלה לפני כחודש, כאשר אדם שהגיע מתאילנד חש ברע. הוא נבדק בבית־החולים איכילוב, ובטרם התברר שהוא חולה בחצבת שהה בחדר מיון.

בית החולים בדק 120 אנשים שנחשפו אליו. זמן קצר לאחר מכן נחת בישראל אדם שהגיע מקייב שבאוקראינה ואובחן כחולה חצבת, לאחר שנבדק במרכז הרפואי שיבא. לדברי מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות, פרופ' גליה רהב: "הגיע למיון אדם שסבל מחום אבל ללא פריחה, ואף אחד לא ידע שהוא סובל מחצבת. לאחר זמן מה הופיעה פריחה על גופו והתברר שהוא לקה במחלה. גילינו כי 250 בני אדם נחשפו אליו, והם התבקשו להיבדק".

לאור ריבוי מקרי תחלואה בחצבת, משרד הבריאות מבקש מהרופאים לגלות ערנות בכל מקרה של מחלת חום ופריחה, בפרט אם היא מלווה בשיעול או דלקת בלחמית העין. "בשבועות האחרונים אובחנו כמה מקרי חצבת בישראל, חלקם מיובאים מחו"ל וחלקם בעקבות חשיפה לחולים בארץ", כותבת ד"ר אמיליה אניס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות לרופאי המחוזות במשרד הבריאות, "אבחון מוקדם ובידוד נשימתי של מקרים חשודים ימנעו חשיפה של מטופלים אחרים ושל אנשי צוות".

בכל מקרה של חשד לחצבת פועלות לשכות הבריאות המחוזיות לאתר את מי שבא במגע עם החולה ולבדוק אם הוא חוסן או להשלים את החיסון במידת הצורך. למי שלא חוסן בעבר בשתי מנות חיסון, קבלת חיסון פעיל בתוך 72 שעות מהחשיפה יכולה למנוע את המחלה או להקל על החולה בה.

פרופ' רהב סיפרה כי לפני כשנה וחצי הייתה במזרח אירופה התפרצות של חצבת, שבה נדבקו אלפים ומתו כמה עשרות. "זה התחיל בגלל כמה שלא התחסנו", סיפרה. "למרבה הצער, גם בישראל יש אנשים שלא מתחסנים מכל מיני סיבות וזה גורם להדבקה באוכלוסייה". במערכת הבריאות חוששים שמא יש אנשים נוספים, בעיקר אנשי צוות רפואי, שבאו במגע עם חולי חצבת, וכי המחלה מתפשטת בימים אלה, מבלי שלאיש יש אפשרות לפקח על כך. חשש נוסף נובע מכך שהתברר כי בגל הנוכחי אנשים לקו בחצבת למרות שחוסנו נגד המחלה.

מדובר במחלה נגיפית חריפה ומידבקת ביותר, שקל מאוד להידבק בה: מספיק לשהות ליד חולה ולנשום את האוויר שהוא פולט. אלה סממניה: נפיחות בבלוטות הלימפה; נקודות אפורות קטנות בלוע ובגרון; נזלת; חום; עיטושים; שיעול יבש; פריחה בצבע חום־אדום על הגוף; נפיחות בעפעפיים ועיניים אדומות; כאב כללי בגוף וחוסר תיאבון.

דרכי הטיפול: מנוחה ומשככי חום. המחלה אמורה לחלוף אחרי כשבוע. עם זאת, היא עלולה לגרום לסיבוכים ובהם דלקת אוזניים, שלשולים, דלקת בקרנית העיניים ודלקת ריאות. סיבוכים נדירים שעלולים להופיע: דלקת מוח, פגיעה במערכת העצבים ולעיתים רחוקות מוות. הסיכון לסיבוכים גבוה בקרב ילדים מתחת לגיל חמש ובקרב מבוגרים מעל גיל 20.

בתחילת השבוע דווח על חולה שהגיע בטיסה מהודו לישראל ונוסעי הטיסה נקראו להיבדק. במקרה אחר אובחן איש צוות בבית החולים שיבא כחולה בחצבת וחולים שבאו איתו במגע נקראו להיבדק. סיבוכי חצבת כוללים דלקת אוזניים, דלקת ריאות וסיבוכים נדירים ומסכני חיים, ובהם דלקת מוח ותמותה במקרים נדירים. החיסון למחלה ניתן בגיל שנה ובכיתה א'.