חזרתי כמידי צהריים מהעבודה, עברתי את מחלף שער הגיא כשהפלאפון החל לרטוט בכיסי, בתחילה התעלמתי, בליבי אמרתי מה כבר יכול להיות כזה דחוף, נגיע אל היעד ונוכל לדבר בנחת. אך המכשיר לא הפסיק לרטוט לרגע, הבנתי שכנראה זה עניין דחוף שאינו סובל דיחוי, בראשי התחילו לרוץ המחשבות מה יכול להיות כ"כ דחוף, אראלה ממפעל הפיס? אולי בשורה פחות טובה ח"ו?
הדלקתי אורות מהבהבים וירדתי אל שולי הכביש, הוצאתי את המכשיר שהורה על 11 שיחות שלא נענו, באתי לענות אבל בדיוק נכנסה השיחה ה12, עניתי, וקול סמכותי ביקש לדבר עם חיים, אני חיים אמרתי לו, וזהו. מכאן הכל החל לקרוס, מסתבר שהבדיקה השגרתית שביצעתי לפני שבועיים הצביעה על מחלה חמורה שמכרסמת לה בגופי.
באותם רגעים לא ראיתי כלום, מתוך הרעשים הנוראיים שהיו לי בראש הצלחתי לשמוע את קולו של הדוקטור אומר משהו על זה שאני במלחמה נגד הזמן, ושאמהר להתאשפז ושלום. השיחה התנתקה, וזיעה קרה וחמה התפשטה לה בגופי לסירוגין, לאן מפה? איך מפה?
הרמתי עיניים לעבר השקיעה של בית מאיר וניסיתי להפריח ניצוץ של תקווה בתוך הכאוס שהשתלט עליי. אני רוצה לחיות, ביתי הקטנה בת השבועיים שרק בשבת האחרונה קראנו לה שם.
נזכרתי לפתע בחבר שסיפר על ארגון של אדם חרדי שמבין ברפואה ומסייע לחולים, התקשרתי לחבר ששמח לשמוע ממני אחרי 5 שנים שלא דיברנו, אך נעצב לשמוע מה גרם לי להתקשר עכשיו, הוא נתן לי את הטלפון של הארגון והתקשרתי, על הקו הייתה מוזיקת רקע שנועדה להנעים את הזמן של האנשים הכאובים שמחכים למענה שאולי יציל את חייהם.
בלי ששמתי לב השמש כבר שקעה לגמרי והחושך תפס את מקומו, חוסר הבהירות היה מוחלט בתוכי, רק שמישהו יענה התפללתי. אחרי כמה דקות ענתה לי מוקדנית חביבה ששמעה ממני בקצרה את מה שאמר לי הדוקטור זמן קצר לפני כן, היא אמרה לי שאמשיך בדרכי ושאקבל שיחת טלפון מהרב בנימין פישר שייעץ לי בדיוק מה עליי לעשות, הודיתי לה והמשכתי לטפס בלי כוח לכיוון הבית, לכיוון הילדים.
בשעת לילה מאוחרת קיבלתי טלפון מהרב פישר שרצה לאמת את הפרטים ששמע מהמוקדנית, בקולו היה ניתן לשמוע שהוא עסוק ושעבודה רבה לפניו. כשסיימתי לשפוך את דאגותיי, הבטיח לי הרב פישר שמחר ישלח לי את כל הטפסים הרלוונטיים ובעזרת השם אבשר אותו ברפואה שלימה.
כיום אני ב"ה בריא, אך את השנה בה לחמנו אני ומשפחתי במחלה הנוראה לא אשכח לעולם, כמידי שבוע מלאכים בלבוש מתנדבים של מגן לחולה הסיעו אותי לבית החולים ומשם בחזרה הביתה, הרב פישר דאג לי לרופאים המומחים ביותר, ומשפחתי קיבלה סיוע ותמיכה ברגעים הקשים.
היום כשארגון מגן לחולה ששמר על חיי ללא כל תמורה יוצא לקמפיין גיוס כספים, אני מקדיש את כל יומי כדי לנסות ולהחזיר את המעט שאני יכול לארגון חשוב זה.
אני קורא לכם, תרמו בעין יפה, כל תרומה שלכם מוכפלת היום בשניים, פי שניים כוח פי שניים הצלת חיים.
