יעקב פרנקל שעסוק במיזמים אחרים – סירב לחזור לתפקיד; יוג’ין קנדל שעמד בראש המועצה הלאומית לכלכלה – התחמק, למיכל עבאדי בויאנג’ו טוב ב’פסגות’, ונתניהו נותר ללא מועמד שאינו מזוהה עם כחלון, או שכחלון אינו מתנגד לו

הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה שנועדה כדי לבחון את כשירותם והתאמתם לתפקיד של מועמדים לתפקידים בכירים בשירות המדינה – נבוכה בימים אלה. בוועדה מכהנים שלושה חברים נוספים מלבד היו”ר – בדרך כלל שופט בדימוס, כמו השופט יעקב טירקל שהוועדה נשאה את שמו בגאון במשך שנים ארוכות מהעשור האחרון כשכהונתו הוארכה פעם נוספת, ובין חבריה ניתן למנות גם את נציב שירות המדינה – תפקיד שבעצמו לא מאויש בימים אלה. מה לעשות, נתניהו מתעקש לקדם פונקציונרית שאיש לא מכיר לתפקיד הציבורי הבכיר, הישר מדלפקי משרד הפנים. אך לא בכך אנו עוסקים עתה.

למעשה, הוועדה אמורה לבחון מינויים שראש הממשלה ושריו מביאים לפניהם, כמו הרמטכ”ל, מפכ”ל המשטרה, ראש המוסד, ראש השב”כ, נציב בתי הסוהר וכאמור, נציב שירות המדינה. כל אלה הינם מינויים עם נגיעות ציבוריות ופוליטיות קלות. אך ישנם שני תפקידים מהותיים שהוועדה אמורה לבחור נגיד בנק ישראל וסגנו – הלא הוא המשנה לנגיד בנק ישראל. אלא שבנובמבר – קרי: אחרי החגים – תסתיים כהונתה של נגידת הבנק הנוכחית, קרנית פלוג. היחסים שלה עם שר האוצר ועם ראש הממשלה, הרבה יותר ממנותקים, לפי הגדרות הפרשנים הכלכליים וספק רב, אם בכלל, חשבו השניים להאריך את כהונתה. משכך, אחד התפקידים המשפיעים והיוקרתיים במדינה עומד לפני איוש, אלא שטרם נמצא המועמד המוביל.

ביזנעס שימושי

לפני ארבעה חודשים עלה שמו של פרופסור יעקב פרנקל, נגיד הבנק לשעבר, ומי שכיום משמש סגן יו”ר AIG ויו”ר ג’יי פי מורגן צ’ייס אינטרנשיונל. אלא שפרנקל הצהיר חזור ואמור כי הוא אינו בדרך לקחת את התפקיד שאותו מילא בהצלחה בעבר, שנית. שמו של סטנלי פישר, האיש שהפך לאגדה כלכלית, ולא רק משום הונו האישי המוערך בלמעלה מ-50 מיליון דולר, אפילו לא עלה על דל שפתיו של נתניהו. משום שאם מי שהיה נטוע כה עמוק בכלכלת ארה”ב – עד שהתפטר במפתיע ומפני מה שהגדיר כ”סיבות אישיות” – עזב תפקיד כה משמעותי באמריקה הגדולה, אין לו סיכוי להחזירו לתפקיד.

שני שמות נוספים שעלו על השולחן הוסרו מאליהם, בשל סירובם להצעה. הראשון שבהם הוא מי שכיהן כיו”ר המועצה הלאומית לכלכלה וכיועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופסור יוג’ין קנדל שסירב להצעה (אולי משום שנכווה כבר בסבב הקודם של המינוי, כשבסופו של דבר קרנית פלוג גברה עליו מבין המועמדים ששמם עלה) ומבקש להיוותר כמרצה בעל שם עולמי בתחומי הכלכלה והמימון.

השם השני שעלה כמי שמסוגלת להתמודד עם משבר פיננסי אפשרי, היה של מיכל עבאדי בויאנג’ו – מי שכיהנה, למורת רוחו של סגן השר ליצמן שהתנגד עוד למינוייה ע”י לפיד כשר-אוצר לנציבת שירות המדינה, בתפקיד החשבת הכללית. עם זאת, החשכ”לית לשעבר, לא מעוניינת אף היא בתפקיד. טוב לה להמשיך ולנשום אוויר פסגות כיו”ר דירקטוריון בית ההשקעות ‘פסגות’.

לנוכח המצב, בבורסת השמות משתעשעים כרגע במועמדותו האפשרית של החשכ”ל במשרד האוצר, רוני חזקיהו, שעברו בתפקיד המפקח על הבנקים – תפקיד שאליו הגיע הישר מ’הבינלאומי’ ו’דיסקונט’ – יעניק לו יתרון מעשי בבנק ישראל; כמו גם במועמדותו של פרופסור אבי שמחון, האיש שמכהן כיום כיו”ר המועצה הלאומית לכלכלה ומייעץ לנתניהו מתוקף תפקידו – ומי שכיהן בעבר כיועצו הכלכלי של שר האוצר משה כחלון, לצד היותו מרצה אקדמי ידוע בשל התבטאויותיו הבלתי שגרתיות.

אלא שלשני המועמדים הללו, קשה למצוא הסכמה מצדם של שני המחותנים הנוגעים בדבר, ראש הממשלה ושר האוצר: בעוד שנתניהו מעדיף פחות את רוני חזקיהו שנחשב למקורב, רעיונית ומעשית, לשר האוצר כחלון והיה חפץ לראות את פרופסור אבי שמחון ממלא את תפקיד הנגיד – נדמה, כי דווקא השנים שעשה שמחון כיועצו הכלכלי של כחלון, הן שיעמדו לו לרועץ, הפעם מצד שר האוצר.

הדרך אצה, וסביר כי ראש הממשלה, ששבע מריבות עם לפיד על זהות הנגיד הקודם (שבסופו של דבר היתה נגידה) יעדיף להימנע הפעם מתקדים העבר, אז מונתה קרנית פלוג לתפקידה חודש בלבד לפני מועד עזיבתו של יעקב פרנקל את התפקיד. אם אכן כך הם פני הדברים, בקרוב יצטרכו נתניהו וכחלון להגיע להסכמות ביניהם אודות מועמד מוסכם על שניהם.

מקור: http://bizzness.net/