סיכום מרתק של השנה הלועזית העומדת לקראת סיומה - עם עשרת הסיפורים שעשו את שנת הכספים של 2018 • חלופות הדיור של גור, מחיר למשתכן, והנופש החרדי • וגם: אאוטלנדר, קאדילאק, אל-על והדרימליינר • אלו סיפורי שנת הכספים של 2018

לקראת סיומה של שנת הכספים 2018, מגיש 'ביזנעס' פרויקט מיוחד לסיכום שנת הכספים 2018, המספק הצצה לסיפורים הגדולים של השנה, שאולי גם מחכימים קצת לקראת השנה הבאה. והפעם: עשרת הסיפורים המדוברים ביותר בשנת הכספים 2018.

ביזנעס שימושי

הנתונים נמדדו על ידי טכנולוגיית ניתוח כמות ומעורבות הקהל באתר 'ביזנעס' בשנת 2018, והם משקפים את עמדת הגולשים.

כל זוג שזכה לבנות בית נאמן בישראל, יודע כי עליו גם לקנות בית נאמן בישראל. מדובר במשימה לא פשוטה, ואם יעקב אבינו עבד במשך שבע שנים על מנת לזכות ברחל, הרי שבשביל לרכוש דירה ממוצעת בישראל (שמחירה כ-1.46 מיליון ש"ח) נדרש האדם הממוצע בישראל (שמשכורתו החודשית הממוצעת 10,884 ש"ח) לעבוד אחת עשרה שנים וחודשיים בממוצע, על מנת לרכוש דירה.

לא כיף לקרוא את זה, אך לא מדובר בכל החדשות הרעות. סכום הכסף שתצטרכו להרוויח כדי לקנות דירה, עומד אמנם על יותר מ-11 שנים, אך זה כמובן בתנאי שאת המשכורת החודשית אתם לא מבזבזים בכלל ויש לכם ספונסר עלום שמממן את חייכם קומפלט, חוץ מהדירה כמובן.

למעשה, לכל האנשים בישראל אין את היכולת להרוויח משכורת חודשית ולחסוך 100% ממנה בכל חודש למשך אחת עשרה שנים. מה שמוביל אותם לשתי אופציות אחרות: דירה בירושה או משכנתה.

אז אם בפסקאות הקודמות דיברנו על אחת עשרה שנים של עבדות, הרי שבמקרים של משכנתה, זה יכול להגיע לעשרים, ואפילו שלושים שנה של עבדות.

ואם זה המצב במגזר הכללי, שהרי דיברנו על האדם הממוצע בישראל, הרי שבקרב המגזר החרדי, המצב קשה ומסובך שבעתיים. ואכן, במשך השנים נעשו ונעשים ניסיונות רבים על מנת לפתור את המצוקה, אך פתרון כללי אין.

הקהילות החסידיות נוהגות כבר שנים להתיישב באזורים מרוחקים מהמרכז על מנת לספק לחסידים הצעירים דירות במחיר בר השגה. כך לדוגמה, התיישבו קהילות חסידי גור בערד, קריית גת, חצור הגלילית ואשדוד. בשנים האחרונות התמקדו בגור בעיר ערד, גם מבחינת פתרון דיור רלוונטי, וגם בוויכוח קטן (או שניים, בעצם) שהיה להם עם ראש העיר ניסן בן חמו, איש 'יש עתיד'.

לאחרונה, חל שינוי כיוון במגמה הגוראית, והוחלט ע"י וועדת הדיור של חסידות גור לחפש יעד חדש, כאשר הם מבררים על אפשרות של קהילת חסידי גור בעיר דימונה, על יד מפעל הטקסטיל הלאומי של ישראל. כאן ב'ביזנעס', דיווחנו על כך לראשונה.

חסידי גור שיגיעו לדימונה, יזכו לרכוש דירות זולות ובוודאי יקרנו מאושר, אך שאר אזרחי ישראל אשר חשקה נפשם בדירה בנס ציונה, ראש העין, זכרון יעקב או ירוחם, צריכים לעמוד בתור להגרלת 'מחיר למשתכן' של משרד האוצר. ממש תַּג הַקְבָּצָה (האשטאג בלע"ז) #כאחד_האדם. רבים לא רוצים להשתתף בהגרלות כיוון שלטענתם הדירה מגיעה כמות שהיא מהקבלן, ולרוכש אין דרך להתערב במפרט הדירה.

מדובר בטענה שבטעות יסודה, ולמעשה בעבודה נכונה מול הקבלנים, ניתן לשנות דברים בדירה, דוגמת מרפסות, נקודות חשמל גז ומים, דלתות ייחודיות ועוד דברים. למעשה, עולה כי דירות מחיר למשתכן כן יכולות להתאים לצרכים הייחודיים של כל רוכש ורוכש. זאת כמובן, בעבודה נכונה מול הקבלנים ובערבון מוגבל. 'ביזנעס' מחכה ליום בו הוא יוכל לזכות בדירה בקריית מוצקין ולהעביר אותה לירושלים. נכון לעכשיו, הטכנולוגיה לא קיימת, נעדכן.

ונחזור לטכנולוגיות קיימות: עולם הרכב. גם ההוצאה על רכב היא הוצאה משמעותית ברוב משקי הבית בישראל. החל במס על הרכב בישראל שעומד על 83%, עבור במחירי הדלק, שגם עליו המדינה יודעת לגזור קופון של 66.5%, וכלה במחירי הביטוחים, ניקיון הרכב, ועץ הריח בניחוח אקליפטוס שהמוכר בתחנת הדלק התעקש למכור לך. אצלנו באתר 'ביזנעס', אתר הכלכלה של הציבור החרדי, גם תחום הרכב הוא תחום מסוקר, בהמשך נקדיש לו תת קטגוריה שלמה, אך כעת נתמקד באחת הסקירות של אחד הרכבים המעולים שנבחנו ב'ביזנעס'

למרות שלא חשק בכך, המערכת לחצה על מנדי ריזל שלנו שייקח את המושכות לידיים, והוא אכן בדק את המיצובישי אאוטלנדר החדשה. אז נכון שזה היה ביום רגיל, אבל זה לא הפריע למנדי לגמור את ההלל על המיצובישי.

ואם אתם חושבים שהמיצובישי זו מכונית פאר, חכו שתראו את ה'קאדילאק1' של טראמפ. כאן כבר לא מדובר ברכב שרד רגיל, אלא בכלי תחבורה עם עמידות של טנק, אטימות של צוללת, ציוד של אמבולנס, וכמובן פאר ויופי מהמעלה הראשונה.

השירות החשאי האמריקאי הכריז כי יוצרו שתי מכוניות נשיאותיות כאלה, כאשר עלויות הייצור של כל אחת מהן הן למעלה מ-35 מיליון דולר. 'ביזנעס' תוהה לאן הולכות הלימוזינות הנשיאותיות הישנות, והאם מנדי ריזל שלנו יוכל לקבל אחת כזו. לתמיד.

טוב. נחזור מארצות הברית לכיוון ארץ ישראל, כמובן שלשם כך נצטרך לעבור בנמל התעופה ג'יי.אף.קיי, (או ניוארק) ולעלות על הטיסה המובילה ישראל. אך אבוי, מתברר שחברת 'אל-על' מזלזלת בנוסעיה החרדים, מפילה עליהם את אשמות צוות הטיסה והחברה, וגורמת שנאה, שסע ופילוג בין המגזרים בישראל.

אממה, אנחנו ב-2018. השנה שבה הדיגיטל החרדי פרץ את גבולותיו, והשנה שבה החרדים הבהירו לאל-על: לא עוד. עורך 'ביזנעס' פישל רוזנפלד כתב טור דעה, בו הוא מפרט את הפרשה ואת ההתנהלות הכושלת של אל-על לאורך השנים, בפרט ביחסה המזלזל כלפי הציבור החרדי ובהערכה לא נכונה של בני המגזר שכבר נמאס להם שכל טעות של אל על נופלת עליהם.

בעצם, נמתין רגע עם החזרה לארץ, ונעבור לרגע קל לקנדה. שם חוקרות הרשויות חברה אחת מיני רבות שבשליטתו של הנגיד החרדי דן גרטלר, בחשד שהעבירה סכום של 196 מיליון דולרים שלא כחוק. גרטלר מצידו טען כי הלווה לפני 4 שנים את הכסף לחברה, וכעת היא החזירה לו את הכסף במלואו. זו גם גרסת החברה שהעבירה את הכספים.

בנוסף לחקירת הרשויות בקנדה, גם הרשויות בארה"ב חוקרות את מעשיו של גרטלר והחברות שבשליטתו. בין היתר, בעקבות עסקאות ענק שעשה עם הממשל בקונגו, החולש על משאבי טבע יקרים כיהלומים.

'ביזנעס' סמוך ובטוח, כי גרטלר, הידוע כאחד מגדולי מחזיקי עולם התורה, לא היה מלווה כספים ללא 'היתר עסקה' ולא היה עושה עסקאות מפוקפקות עם אנשים שנחשדים בביצוע פשעי מלחמה. המערכת מקווה כי גרטלר יצא ללא כל רבב מחקירותיו וימשיך להחזיק את עולם התורה הליטאי תוך שמירה על קשר הדוק עם בתיהם של גדולי ישראל לאורך כל הציר.

נראה שאחרי קנדה וקונגו, הגיע הזמן לחזור לארץ. זכה הדור בכלי תחבורה חדישים ונפלאים, כפי שרשמנו למעלה, ומתברר שגם בגזרת המטוסים ישנה התקדמות גדולה. השנה הושקו בארץ שני מטוסים חדשים עיקריים, הראשון הוא ה'דרימליינר' של בואינג, והשני הוא ה'איירבוס A350-1000'. פישל רוזנפלד שלנו יצא לסקור את המטוס החדש, שנותן פייט בכלל לא רע לדרימליינר, ואפילו עולה עליו בכמה וכמה פרמטרים. 'ביזנעס' מבקש להזכיר שבשבילו אין מושג כזה "מחלקת תיירים", יש רק 'ביזנעס'.

ושוב אנו בארץ, בקושי מתאוששים וחובשים את הפצעים ממערכת הבחירות האחרונה, וכבר נחתה עלינו מערכת בחירות ארצית, שהולכת להיות קשה ואינטנסיבית. היו ערים בהן תוצאות הבחירות היו ידועות מראש, אך היו ערים בהן מועמד איזוטרי 'גנב את ההצגה' ונבחר על ידי הציבור להיות ראש העיר למרות שהוא רון קובי.

רון קובי אינו ראש עיר רגיל, אומרים שהוא מזכיר את טראמפ, אבל בגרסה הטבריינית שלו. אתם יודעים, הגרסה הלא מוצלחת במיוחד שמוכרים לתיירים בחנות המזכרות. בכתבת מגזין שעלתה ב'ביזנעס' ניסינו להבין איך קרה הדבר, שדווקא אחד האנשים הכי בוטים בטבריה נבחר להיות ראש העיר של טבריה, העיר אליה נוסע כל בחור ישיבה ממוצע ב'טרמפים' החל מחודש לפני סוף הזמן ועד בכלל.

ועוד על מערכת הבחירות הסוערת שעברו. כידוע, סמלה של ירושלים הוא אריה וראש העיר שלה הוא ליאון. זה נשמע פתגם יפה אבל ליאון עבר שני סיבובים קשים במיוחד עד שהצליח לזכות בכס ראש העיר.

ליאון, כידוע, זכה לתמיכת גדולי ישראל לאורך כל הציר. למרות זאת, יוסי דייטש נתמך ע"י אגודת ישראל בברכת המועצת האגודאית. קצת לפני הסיבוב הראשון, התראיין דייטש לעורך 'ביזנעס' פישל רוזנפלד ושטח את תכניותיו ליום בו הוא ייבחר לראש העיר ירושלים. 'ביזנעס' מזכיר לדייטש, שאמנם הוא לא נבחר לכהן כראש העיר, אבל הציבור ישמח למימוש חלקי של ההבטחות, אותן יוכל לממש אם יאות להיכנס לקואליציה של ליאון.

אבל עזבו אתכם בחירות, מחקרים גילו כי הדבר שהכי מעניין אנשים הוא: חופש, חופש ועוד פעם חופש. כי בסופו של דבר האנשים מגלים שיש לפניהם עוד 24.5 שנים של עבדות עד שהם יגמרו לשלם את המשכנתה, לשם כך הם מחפשים כל הזמן את החופש, את היכולת לברוח, להתנתק, להירגע ולנפוש.

כאן באתר 'ביזנעס' בדקנו כמה מוציאה משפחה חרדית ממוצעת על נופש בחו"ל, והתגלה כי משפחה חרדית ממוצעת מוציאה כרבע מההוצאה הממוצעת של משק בית חילוני על טיסות לחו"ל, זאת למרות שהמשפחות החרדיות גדולות סטטיסטית יותר מאלו החילוניות. אך למעשה הגודל של המשפחות גורם להן המון פעמים לוותר על חלום הטיסה לחו"ל ופשוט לפרסם מודעה ב'רשות הרבים' ביתד נאמן ולהחליף את הדירה ברחוב סורוצקין בירושלים עם דירתם של משפחת פרוכטר, חסידי סערט וויז'ניץ, הגרים בחיפה.

מקור: http://bizzness.net/