מערכת הבחירות גוררת את ישראל לגירעון תקציבי עמוק ובעקבות כך, לקיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה. הצעדים, אם יאושרו, יתפרשו על פני שלוש שנים - והם רחוקים מלקרב את הממשלה ליעד הגירעון שהציבה אלא מטרתם - להפחית את הגירעון

משרד האוצר פרסם היום (חמישי) את צעדים מרחיקי הלכת שהוא מעוניין לבצע כדי להפחית את הגירעון בתקציב שתופח מיום ליום.

הצעדים, אם יאושרו, יתפרשו על פני שלוש שנים – והם רחוקים מלקרב את הממשלה ליעד הגירעון שהציבה לעצמה – בגובה 2.5%-3% בשנים אלה. כל מטרתם – להפחית את הגירעון החזוי ב-0.2%. כשגם לאחר הקיצוץ עדיין ישראל לא תעמוד ביעד הגירעון שהציבה לעצמה.

כבר בתקציב 2019 יתבצע קיצוץ רוחבי של 1.15 מיליארד שקל ברובו עבור מערכת הביטחון שתקבל 800 מיליון שקל ו-350 מיליון שקל לממן את תוכנית הצהרונים שמראש תוקצבה רק לשנת הלימודים הנוכחית. מאחר ומדובר בקיצוץ שבבסיס התקציב, הכסף שיילקח ממשרדי הממשלה לא יחזור אליהם בשנים הבאות.

ב-2020 הוא אמור לממן את תוכנית הצהרונים (שמוערכת ב-900 מיליון שקל) ולצמצום הגרעון. אולם גורמים באוצר מדגישים כי מעבר ל-2020 אין מימון לתוכנית הצהרונים, ואם תרצה הממשלה להפוך את התוכנית לקבועה יהיה עליה למצוא מקור תקציבי.

בדרך זו ניתן להבין את גודל המשימה שתעמוד בפני הממשלה שתושבע – בהנחה שראש הממשלה לא יחליט להוביל את מדינת ישראל למערכת בחירות שלישית ברציפות. זאת, מכיוון שהקיצוץ שתצטרך ממשלה זו לבצע יהיה גבוה פי חמישה מהקיצוץ שמדובר עליו עכשיו.

מהלך נוסף הוא התחשבנות בין ביטוח לאומי לחברות הביטוח. המהלך הוסדר בחקיקה אולם עד כה התעכבו באוצר עם פרסום התקנות שיאפשרו זאת. אתמול בערב יצאה לחברות הביטוח טיוטת התקנות. לפי גורמים באוצר, המהלך יאפשר לצמצם את תקציב הביטוח הלאומי בשלושה מיליארד שקל (מיליארד שקל כבר בשנה הקרובה) – בכפוף לשימוע שייעשה לחברות הביטוח.

עוד בנושא
הגירעון התקציבי ממשיך לטפס: הוצאות המשרדים האזרחיים זינקו מתחילת השנה ב-15.8% לעומת 6% בתכנון התקציבי והוצאות מערכת הביטחון גדלו ב-2.9% לעומת 1.9% בתכנון. נקודת אור בודדת נרשמה בהכנסות המדינה ממסים – 135.1 מיליארד