דוח חריגות השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים 2017 ופעילות יחידת האכיפה ויחידת החקירות 2018: כך עושקים לכאורה את כספי המסים מהאזרחים, מהעובדים ומהגמלאים • בין החורגים: קופת החולים 'מאוחדת', עיריית באר שבע ומועצה מקומית חריש

כשיאיר לפיד שאל איפה הכסף הוא הצביע על החרדים. דו"ח חריגות השכר לכאורה בגופים המתוקצבים והנתמכים שמפרסם הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, מצביע על עשרות גופי ממשל עירוני וממשלתי, שירות המדינה וגופים ציבוריים אחרים הנתמכים על ידי מדינת ישראל, העושקים לכאורה את הקופה הציבורית ומחלקים לעצמם, לעובדים ולגמלאים כסף המגיע ממסים שאנחנו משלמים.

בכמה כסף מדובר? הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן: "בשנים 2016-2018 חסכה פעילות יחידת האכיפה לקופה הציבורית כ-1.9 מיליארד ש"ח. פעילותן של יחידת האכיפה ויחידת החקירות מובילה לחיסכון משמעותי בכספי ציבור ומאפשרת לממשלה לייעד את הכספים לרווחת הציבור. אך חשוב מכך, שומרת על קופת המדינה".

ההוצאות על השכר מהוות חלק ניכר מההוצאה הציבורית. מכאן נובעת חשיבותה הרבה של יחידת האכיפה, המשמשת כאחת משומרי הסף של הקופה הציבורית. בפעולותיה הביאה היחידה לחיסכון מצטבר של מיליארדי ש"ח, כשרק השנה חסכה היחידה בפעולותיה כ-275 מיליון ש"ח לקופה הציבורית.

בנוסף, כתוצאה מהתערבות האכיפה בתיקים משפטיים בבתי הדין, נמנעות הוצאות נוספות של מאות אלפי שקלים מקופת הציבור. כדי לרדת לשורש הבעיה, ולנסות למנוע אירועי חריגות עתידיים, עיקר החקירות מתמקדות במאשרי חריגות השכר. בשנת 2018 נפתחו על ידי יחידת החקירות 22 תיקי חקירה כנגדם.

במסגרת איתור מאשרי חריגות השכר, נתקלו אנשי היחידה במנהלים בכירים ששלחו את ידם לקופה הציבורית והעניקו לעצמם הטבות כספיות במגוון שיטות ובכללן: מעילה דרך העברות כספיות ישירות או באמצעות חריגות דרך מערכת השכר. לתופעות מעין אלו גילו החוקרים 'אפס סובלנות' ובמקרים המתאימים הועבר הטיפול לגורמי האכיפה הפליליים.

כמו כן היחידה נחשפה לתופעה לפיה מנהלים בכירים מסרבים להעביר נתוני שכר וכוח אדם לממונה על השכר ולנציגיו, על אף סמכותם החוקית לדרוש זאת ופתחה בחקירה נגד סרבנים אלו.

הממצאים העיקריים בדו"ח מספרים את הנתונים הבאים: בשנת 2017 עלו 178 בעלי תפקידים ו־ 162 בעלי שכר גבוה כחורגים לכאורה. מדובר בבעלי שכר גבוה כאשר החריגה היא לרוב ברובד העבודה הנוספת; מאז הוקמה יחידת האכיפה בשנת 1997, ירד שיעור הגופים החורגים לכאורה מ־44% לכ־12%; בעשור האחרון ירד אחוז הגופים החורגים לכאורה בכ־8%; ב־57 גופים, המהווים כ־61% מהגופים שבהם התגלו חריגות שכר לכאורה, העובדים החורגים לכאורה הם 'בעלי תפקידים' (כלומר: עובדים המבצעים תפקידי מפתח בגוף).

בדו"ח גם הובא פירוט הסכמים שנחתמו והביאו לחיסכון בהם: הסכם קיבוצי שנחתם בהמשך להסדרת חריגות שכר של העובדים והגמלאים באוניברסיטה העברית הביא לחסכון כולל של כ־176 מיליון ₪ וכמו כן נחתם הסכם שכר חדש במועצה לענף הלול, שהביא לחסכון כולל של כ־42 מיליון ₪.

חריגות השכר קיימות כאמור בעשרות גופים במדינת ישראל וביניהם נמצאים עיריית תל אביב ורשות שדות התעופה שבהם התגלו חריגות שכר במשך ארבע השנים האחרונות.

כדי להבין את כמות חריגות השכר כדאי לעיין בפירוט רשימת הגופים החורגים לכאורה בשנת 2017 שהשיבו לקופת המדינה סכום של יותר מ-37 מיליון ₪. סך החיסכון העתידי של גילוי החריגות הוא כ-238 מיליון ₪ שהיו עלולים לצאת מקופת המדינה אם לא הייתה מתקיימת פעילות בדיקה ואכיפה.

החורגים הגדולים

עיריית באר שבע 6,588,715 ₪. עיריית בית שאן 181,947 ₪. מועצה מקומית בנימינה – גבעת עדה 352,364 ₪. מועצה אזורית חוף אשקלון 492,186 ₪. מועצה מקומית חורפיש 305,073 ₪. מועצה מקומית חריש 270,000 ₪. עיריית אור עקיבא 68,500 ₪. עיריית אשדוד 30,343 ₪. עיריית אשקלון 63,960 ₪. עיריית בית שמש 27,276  ₪. עיריית בני-ברק 34,298 ₪.

עוד ניתן למצוא ברשימה של הגופים החורגים שהשיבו כסף למדינה: מנהלי מחלקות חינוך 113,833 ₪. עיריית כפר סבא 337,470 ₪. עיריית כפר קאסם 106,960 ₪. עיריית כרמיאל 149,818 ₪. עיריית נצרת עלית 132,791 ₪. עיריית פתח-תקוה 106,057 ₪. עיריית קרית שמונה 245,357 ₪. עיריית ראשון לציון 290,900 ₪. מועצה מקומית ערערה בנגב 350,000 ₪.

ברשימה נמצאים גם גופי שלטון אחרים אשר חלקם נתמכים על ידי המדינה בהם: ועדה מקומית לתכנון ובניה לב הגליל 80,111 ₪. הרשות הארצית לכבאות 1,251,188 ₪. חברת החשמל לישראל בע"מ 36,955 ₪. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל 350,000 ₪. ק.ל.ע-חברה לניהול קרן השתלמות לעובדים סוציאליים 85,958 ₪. מועצה דתית טירת הכרמל 250,000 ₪. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 98,167 ₪.  המועצה לענף הלול 70,087 ₪. מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט 100,000 ₪. האוניברסיטה העברית בי-ם 23,000,000 ₪. קופת-חולים "מאוחדת" 587,000 ₪. עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה ירושלים 259,000 ₪.

ראוי לציין שגם רשות השידור – 'כלב השמירה של הדמוקרטיה' – נמצאת ברשימה והשיבה למדינה סכום של לא פחות מ-149,967 ₪ של רכיבי שכר ששולמו שלא כחוק.

מנהל תחום בכיר ביחידת האכיפה, שאדי עאזם: "בשנים האחרונות משקיעה יחידת האכיפה משאבים רבים שנועדו לשפר את עבודת האכיפה, על ידי זיהוי ועצירת תשלומי שכר הנוגדים את החוק. למהלך זה משמעויות רבות, ובניהן הגברת ההרתעה והגדלת החיסכון לציבור. גם השנה, יחידת האכיפה ממשיכה לשים דגש בביקורות העומק ופעילות האכיפה בגופים גדולים ומשמעותיים, כגון גופים נתמכים, חברות ותאגידים ממשלתיים. זאת במטרה לשמור ולהשיב את הכסף שהתקבל שלא כדין חזרה לקופה הציבורית ולכלל אזרחי ישראל".