החרדים באקדמיה: יושבים אנשים מבחוץ ואומרים לחרדים מה לעשות • ראיון

הרב יחזקאל פוגל, יו"ר הקמפוסים החרדים בקריה האקדמית אונו, פועל בעשרים שנה האחרונות למציאת פתרונות הכשרה מקצועית לבני ובנות המגזר החרדי, באמצעות פתיחת האפשרויות הטובות ביותר לקבלת תואר אקדמי נחשב ומקובל במקומות העבודה במשק. מתוך ניסיונו הרב ושנותיו הרבות בקמפוס החרדי בקריה האקדמית אונו, שהוקם לפני כ-20 שנה, הוא משתף אותנו בנתונים עדכניים ותובנות חשובות.
הרשה לי כבוד הרב, להתחיל את הראיון איתך בשאלה אקטואלית. בימים אלו, התפרסמה ידיעה שבניגוד ליעדים האופטימיים של המל"ג על גידול במספר התלמידים, התברר כי אין כל גידול, ולהיפך יש ירידה משמעותית במספר התלמידים החרדיים הנרשמים ללימודים לתואר אקדמי. מה הסיבה לכך?
הרב פוגל: "אני עצמי כואב ועצוב לנוכח המצב הזה, כי, באמת יש צורך וגם דרישה גוברת והולכת מצד הציבור שלנו להשתלב בלימודים אקדמיים לתואר, שכן, כולם כבר יודעים היום שתואר אקדמי הוא תנאי בסיסי לקבל משרה מתאימה ונחשבת במגזר הציבורי, הפרטי והעסקי. אך, דא עקא, שנוצר מצב על ידי גורמים שונים, אשר מדברים על רצונם לקדם את המגזר החרדי, אך בפועל הם מציבים מחסומים לציבור. הם נסמכים על כל מיני "מחקרים" שנעשו על ידי אנשים שאינם מכירים את הציבור שלנו – ואשר קבעו שיש לצמצם עד כמה שאפשר את אורח החיים החרדי בקמפוסים החרדים.הנסיון לאסור הפרדה בין גברים לנשים "במרחב הציבורי" במוסדות הלימוד האקדמיים לחרדים, היינו לובי, מסדרונות, משרדים, ספריות וכו', כשההפרדה מותרת רק בכיתות הלימוד עצמם, גורמת להדרת רגליים של הציבור שלנו. זה נורא ואיום. אנשים אנטי תורניים שמנסים להכתיב לנו איך לחיות ואיך לנהל את החיים שלנו, והכל, כביכול בשם השיוויוניות. אז, פלא, שהציבור שלנו מתחיל להדיר רגליו מהלימודים לתואר?! זאת שערורייה שהתרענו עליה בזמנו, אבל, מי רצה לשמוע. למרות זאת, אנו בקמפוס החרדי אונו לא מוכנים לתת לדברים אלו לפגוע בהצלחה האדירה של הבוגרים החרדים בפרנסה ובהשתלבות בשוק התעסוקה".
בעקבות דברי "פתיחה" אלו, הלכנו לבדוק מה קורה בקמפוסים החרדיים של הקריה האקדמית אונו. ומצאנו כי כיום קיימים בקריה האקדמית אונו שני קמפוסים המיועדים לציבור החרדי, האחד הוותיק יותר, באור יהודה, והשני בירושלים, בהם לומדים כ- 3000 תלמידים. אבל, עיקר גאוותו של הרב פוגל היא על 6,000 בוגרי הקמפוסים החרדים של 'אונו' שמחזיקים בתארים אקדמיים נחשבים, ואשר פרוסים בכל חלקי החברה והמגזר העסקי בישראל, החל מבוגרים המכהנים בכנסת ישראל (עו"ד משה ארבל ועו"ד עומר ינקלביץ), ועד בוגרים המשולבים ברשות המיסים, בפרקליטויות השונות, במשרדי ממשלה, בקופות חולים ובמכונים פרטיים כקלינאיות תקשורת וכמרפאות בעיסוק ובמגזר הפרטי. רק לפני חודש התקיימו ארבעה טקסי בוגרים בהם הוענקו תעודות ותארים לכ-800 בוגרים ובוגרות חדשים, שיא של כל הזמנים. אין ספק, שמספרים מרשימים אלו משמעותם, שבמוקדם או מאוחר, החרדים ישנו את פני החברה ואת פני עולם העסקים בישראל.

הרב פוגל מסביר, כי הקמפוסים החרדיים של הקריה האקדמית אונו, מהווים חלק אינטגראלי של מוסד אקדמי מהגדולים בארץ, כך, שהתלמיד החרדי נהנה מאותה רמה אקדמית ומקצועית גבוהה כמו כלל הסטודנטים הלומדים בה, אך, יחד עם זאת, נהנה מהייחודיות ומהאווירה הלימודית המותאמת עבורו: "בקמפוסים החרדיים לומדים את אותם מקצועות כמו בקמפוס הכללי, אותה תכנית לימודים, אותה רמת לימודים גבוהה, אותם מרצים, אותן בחינות, ולבסוף אותו תואר, התואר של הקריה האקדמית אונו (לא של הקמפוס החרדי). אבל, ההתנהלות של הקמפוס החרדי מותאמת עבור הציבור החרדי, לימודים בנפרד לגברים ונשים, בימי לימוד לגברים וימי לימוד לנשים. לגברים אין מרצות בכלל". בין יתר הדברים הראויים לציון, מציין הרב פוגל את העובדה שזאת השנה החמישית שהקריה האקדמית אונו הגיעה למקום הראשון בסקר ארצי של שביעות רצון התלמידים מטיב סגל המרצים, אותם המרצים שמהם נהנים גם התלמידים החרדים.
עוד הוא מוסיף כי, "יש גם מאמץ להתאים את הלימודים לצרכים של התלמידים החרדיים אפילו בדברים הקטנים ביותר, כגון: לא לקיים בחינות בערבי ומוצאי חגים, לא לקיים לימודים בימי צום, בפורים וחנוכה ועוד ימים שבשביל המגזר החילוני לא נחשבים כימי חופש. שעות ומועדי הלימודים, מותאמים גם הם, באופן כללי, לנוחיות של רוב התלמידים והתלמידות, שהם כבר בעלי משפחות ועובדים לפרנסתם".
כבר בתחילת דרכו בעניין זה של הכשרה מקצועית ואקדמית, הקפיד הרב פוגל לפעול בהכוונת גדולי ישראל. "קיבלתי אז אישורים מוועדת רבנים שבראשה עמד הרב ישראלזון זיכרונו לברכה, חתנו של הרב אלישיב זצ"ל, אשר פעלה בהכוונת גדולי התורה של אותו זמן, הרב אלישיב, הרב שטיינמן והרב וואזנר, זכר צדיקים לברכה. קיבלתי אישורים בכתב ועם זה יצאנו לדרך". ההכרח, לדבריו, לתאר אקדמי לצורך קבלת עבודה, כי: "היום בכל המדינות המודרניות, אחד מתנאי הכניסה לעבודה הוא תואר אקדמי, בהרבה מקומות מבקשים תואר שני ולא רק תואר ראשון, לכן זה הפך כמעט לתנאי הכרחי למי שזקוק לצאת לעבודה לצורך פרנסתו".
לשאלתנו, הכיצד הסכימו גדולי ישראל ללימודי השכלה, לאור החשש מ'ההשכלה' שהפילה בדורות קודמים חללים רבים, מסביר הרב פוגל כי: "כיום המצב בארץ הוא שבאוניברסיטאות כבר כמעט ולא לומדים דברי הגות ופילוסופיה, ובוודאי שלא במוסדות הייעודיים לציבור שלנו כדוגמת הקמפוס החרדי אונו. היום, אנשים באים אלינו כדי ללמוד מקצוע שיש בו הכנסה גבוהה. הסיכוי שמישהו היום יתפקר חס וחלילה בגלל לימודים במכללה, שואף לאפס, זה הוכח במשך ה-20 שנה שהקמפוסים החרדיים הוקמו, אף אחד לא עזב את הדת בגלל לימודים אקדמיים".
עוד הוא מוסיף בנושא תוכן הלימודים: "המקצועות שנלמדים בקמפוס החרדי ישימים ומקצועיים, ואינם קשורים להשקפה או הגות, בוודאי לא במקצועות הנלמדים בקמפוס החרדי אונו: ראיית חשבון, מנהל עסקים, מחשבים, ואפילו משפטים, או מקצועות בתחום הבריאות". הרב פוגל שם את הדגש על כך שבאקדמיה, לא חייבים ואף לא רצוי לקבל את הדברים הנאמרים על ידי המרצה כ"כזה ראה וקדש", להיפך, מלמדים את התלמיד לחשוב באופן עצמאי ולהביע ביקורת נגדית למרצה, אם יש בכך צורך. "מותר להתווכח, זה אפילו חובה אקדמית, כמובן בצורה מכובדת וראויה".
מה המיוחד בקמפוס החרדי אונו, שאלנו. אם מישהו רוצה ללמוד מקצוע, למה דווקא הקמפוס החרדי ב'אונו'?
"שאלה טובה", עונה לי הרב פוגל, וממשיך: "מקווה שגם התשובה תהיה טובה. תראה, לקריה האקדמית אונו יש שני אלמנטים שמאוד חשובים כשבן אדם שוקל איפה ללמוד. דבר ראשון, כמו כל מוצר שאתה קונה, אתה בודק את הטיב שלו, תלך לחנות שיש לה את הכי הרבה ניסיון, תלך לאנשים שכבר קנו שם ותברר אם הם מרוצים. מהבחינה הזאת לקריה האקדמית יש את היקף התלמידים הגבוה ביותר, יש לנו בכל זמן נתון 3000 תלמידים חרדים, אין עוד מסגרת חרדית עם כל כך הרבה תלמידים, הכמות הזאת אומרת משהו, למרות שהתלמידים משלמים אצלנו יותר – בהיותנו מוסד פרטי ויוקרתי – מאשר במוסד ממשלתי מתוקצב".

"דבר שני, אנחנו הקמפוס היחידי שיש לו 6000 בוגרים בעלי תואר, שסיימו לימודים ועובדים היום במגזר הפרטי והציבורי, בתחום לימודיהם. אין עוד מוסד שהוציא מספר כזה של בוגרים. יש לנו בוגרת מצטיינת, שבעלה אברך רציני ביותר, ואף מחזיק כולל בעצמו, שהולכת להתמחות בבית המשפט העליון אצל השופט עמית. ויש לנו בוגר חסיד ויז'ניץ שמסיים התמחות בפרקליטות פלילי בחיפה, ויש לנו בוגרים שזאת השנה החמישית שמתמחים במשרד היועץ המשפטי לממשלה ובפרקליטויות אחרות. בוגרים אחרים התקבלו להתמחות במשרד עורכי דין פרטיים הכי גדולים במדינה, דוגמת הרצוג-פוקס-נאמן, שנחשב לעילית שבעילית, שם התקבלו שלושה בוגרים של הקמפוס החרדי, במשרד הורוביץ, שיבולת ועוד. יש לנו בוגרות שסיימו תואר בפרסום ותקשורת שיווקית שהתקבלו במשרדים מובילים, ובמערכות עיתונים כמו יתד נאמן, ובוגרת אחת מצטיינת שמנהלת בעצמה משרד מצליח ביותר. אלו הישגים בלתי רגילים. נראה, שברוך השם, רוב רובם של הבוגרים הסתדרו בעבודה. גם מבחינת המעסיקים, יש עדיפות לקבל בוגרים של הקמפוס החרדי. כשאתה מגיע ואומר שלמדת במקום שאף אחד לא יודע אליו, אז הוא לא מכיר, אבל אם אתה מציג עצמך שלמדת בקריה האקדמית אונו, יש סיכוי שכבר קלט בוגרים שלנו ושהמעסיק שמע על הקמפוס החרדי, ובדרך כלל, הבוגרים מושכים אחריהם בוגרים אחרים כמוהם לאותם מקומות עבודה. את כל זה צריך לדעת, שכן, רוב האנשים לא באים ללמוד רק בשביל ללמוד, אלא כדי למצוא אחר כך עבודה ופרנסה, אז מוטב שיקיים את הכלל "סוף מעשה במחשבה תחילה".

לקראת סוף הראיון, חזרנו להתחלה, לבעיות ול"מקלות בגלגלים", לנסיון למנוע הפרדה בקמפוסים החרדיים, ושאלנו: איך אתם מתמודדים עם בעיות אלו.
הרב פוגל, שהוא מלא אופטימיות ואמונה בקדוש ברוך הוא עונה: "הקדוש ברוך הוא שולח את התרופה לפני המכה, הנה השנה התבשרנו כי שני בוגרים של הקמפוס החרדי אונו נבחרו להיות חברי כנסת: עו"ד משה ארבל, וח"כ עומר ינקלביץ. אמרתי להם, מי יודע אם לא נבחרתם לעת הזאת כדי לעזור ולסייע לנו במאבק על דמותה של האקדמיה החרדית ועל הצביון של החיים שלנו במדינה, שהרי אלו שרוצים להכתיב לנו את אורח החיים בקמפוסים, הם גם מכתיבים לציבור שלנו איך לקיים אירועים פומביים ללא הפרדה. ואמנם שני חברי הכנסת הללו, מכריזים מעל כל במה, שאילולי הקמפוס החרדי אונו, הם לא היו חברי כנסת ולא עורכי דין, כי לא היה להם מקום אחר ללמוד ולהשתלם".
לדברי הרב פוגל, הנהלת הקריה האקדמית אונו – ובראשה המייסד והמנכ"ל רנן הרטמן – אינה נכנעת לגזרות של חילון הקמפוסים החרדיים. היא מבינה בהחלט את הצורך בקמפוס חרדי שמיועד לאנשים חרדים, לכן מאז ההקמה לפני 20 שנה, מעניקה ההנהלה לקמפוסים החרדיים את כל הדרוש כדי שאנשים חרדיים יוכלו ללמוד שם. כולל לימודים נפרדים, הנחות בשכר לימוד, בנינים, כיתות וספריות מרווחות. אבל, הדבר החשוב ביותר, והוא אשר תורם רבות להצלחת הקמפוסים, לדברי הרב פוגל, היא העובדה שיש לקמפוסים הנהלה חרדית, אשר מבינה את הצרכים של התלמידים ויודעת איך להתמודד עם האתגרים הלא פשוטים העומדים לפניהם. "לאחרונה", מציין הרב פוגל, "אף מוניתי לתפקיד יושב ראש הקמפוסים החרדיים, שזה תפקיד יותר ייצוגי, דבר המעיד על החשיבות שהנהלת הקריה מייחסת למעמד של הקמפוסים החרדיים ולניהול העצמאי שלהם".
לסיום, פונה הרב פוגל לכל המעוניינים להשתלב בלימודים לתואר – אבל, מתלבטים, מהססים וחוששים להיכנס לתהליך שאינו מוכר להם, שמחייב התמודדות עם חומר לימודי שאינו מוכר, עם בעיות כלכליות של תשלום שכר לימוד, עם לחצים משפחתיים וחברתיים – ואומר להם: "אל פחד, הרבה אנשים עשו את זה לפניכם, וראו היכן הם היום, עבדו קשה, סיימו תואר, השתלבו בעבודה ובפרנסה יותר טובה. אם לא תעשו את הצעד הזה היום, אתם עלולים להצטער מחר, כי איחרתם את הרכבת. תקפצו למים ותצליחו בעזרת השם".