Yonatan Sindel/Flash90

בשורה: 700 מיליון ש"ח כתוספת לצרכי ביטחון תזונתי של אוכלוסיות מוחלשות

בתום מאבק ארוך ומייגע הונס לחוק יסוד משק המדינה שנידון בוועדת הכספים תכנית סיוע ומענק בסך של 700 מליון שקלים לאוכלוסיות מוחלשות. ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית: תוספת של כ-25 מיליארד ש"ח להתמודדות עם משבר הקורונה

לצד ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה – ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית: תוספת של כ-25 מיליארד ₪ להתמודדות עם משבר הקורונה. בהצעת החוק נקבע כי יוגדל התקציב שהממשלה תוכל להוציא בשנת 2020 מסכום של כ-49.65 מיליארד ש"ח, לסכום כולל של כ-74.7 מיליארד ₪

חברי הוועדה העלו שאלות רבות ומתחו ביקורת על הבהילות בה מגיעה הצעת החוק, שלא מותירה להם זמן ללמוד את התוכנית. בנוסף עלו בדיון תהיות מצד הייעוץ המשפטי לוועדה, האם הנסיבות מאפשרות תיקון נוסף של חוק היסוד בהוראת שעה, במועד בו כבר אמורים לדון בתקציב המדינה. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: התחושה היא – אתם הכספומט, תאשרו את הכסף"

לדרישת הוועדה, נקבע כי כל שינוי העולה על 10% באחד ממרכיבי התוכנית יחייב את אישור ועדת הכספים, לצורך פיקוח יעיל של הוועדה על התוכנית ושמירה על יעדיה. בנוסף אושרו לדרישת חברי הוועדה 700 מיליון ₪ כתוספת לצרכי ביטחון תזונתי של אוכלוסיות מוחלשות

כזכור, ב-7 באפריל 2020 התקבל בכנסת תיקון לחוק-יסוד: משק המדינה )תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020), המאפשר הגדלה של המסגרת התקציבית לצורך ההוצאות הנדרשות להתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה ועם השלכותיה הכלכליות ומאפשר גמישות תקציבית רבה יותר בשנה זו, עד לאישור תקציב קבוע.

המתווה להוצאות אלו נקבע בתוכנית הסיוע הכלכלי שפרסמה הממשלה. בתיקונים שאושרו בחודשים אפריל ויוני הוגדלה מסגרת התקציב של התקציב ההמשכי בסכום כולל של כ-49.65 מיליארד ש"ח כתקציב ייעודי לנושא הקורונה, נוסף על בסיס התקציב ההמשכי, שהוא כ-400 מיליארד ש"ח.

נוכח צרכים נוספים והרחבת תוכנית הסיוע הממשלתית עלה כעת צורך בהגדלה נוספת של ההוצאה הממשלתית בשנת 2020 ומוצע לתקן שוב את הוראת השעה כך שתתאפשר הגדלה נוספת של המסגרת התקציבית מעבר למה שאושר בתיקונים הקודמים. על פי ההצעה, המסגרת התקציבית לשנת 2020 תגדל בכ-25 מיליארד ש"ח נוספים, והתקציבים המיועדים לתחומים השונים המפורטים בהוראת השעה יעודכנו בהתאם.

השינוי בתקציבי הסעיפים השונים בתוכנית הכלכלית: בריאות, רווחה, סדר ציבורי, ביטחון פנים ומענק מידי למשרדי הממשלה – תוספת של 600 מיליון ₪, שיפוי המוסד לביטוח לאומי – תוספת של 7.7 מיליארד ₪, מענק וסיוע לעסקים ולעצמאים – תוספת של 15.7 מיליארד ₪, הנחות בארנונה – 1.3 מיליארד ₪, עלות תקציבית של פתרונות אשראי – 750 מיליון ₪, מטרות אחרות – 1.1 מיליארד ₪ (במסגרת זו חוק חיילים משוחררים יתוקן כך שיתאפשר למשוך סכום גבוה יותר מהפיקדון ללא עמידה בתנאי החוק). בשני סעיפים ישנה הקטנה של התקציב: מימון הכשרות מקצועיות, סיוע לעמותות ולארגוני חברה אזרחית וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים- הפחתה של 450 מיליון ש"ח ותשתיות, טכנולוגיה עילית, דיגיטציה ותוכנית יציאה מהמשבר – הפחתה של 1.5 מיליארד ₪. עפ"י נתוני האוצר, התקציב שהוקצה לשני תחומים אלו טרם בוצע או בוצע בשיעור נמוך ביותר עד כה.

לדרישת הוועדה היום, הוכנס שינוי על סכומים אלה, כאשר יועברו 700 מיליון ₪ לצרכי 'ביטחון תזונתי' לאוכלוסיות מוחלשות, כאשר אלה יועברו מסעיף משרדי הממשלה שצוין לעיל

עפ"י ניתוח מכון המחקר והמידע של הכנסת, הסעיף שבגינו מבוקשת תוספת התקציב הגדולה ביותר הוא "מענק וסיוע לעסקים ולעצמאים" תוספת של 15.7 מיליארד ש"ח, וסעיף "שיפוי המוסד לביטוח לאומי" הוא הסעיף שבו שיעור התוספת הוא הגדול ביותר (תוספת של כ-171%). הגידול בשני התחומים נובע מכך שהרחבת תוכנית הסיוע הממשלתית כוללת הארכת התקופה בה ישולמו דמי אבטלה למי שאיבדו את מקום עבודתם או הוצאו לחל"ת מעבר לתקופה שאושרה בתיקונים הקודמים, וכן הרחבת תוכניות המענקים לעסקים ועצמאיים.

לצד תוספת אלה, מעגנת התוכנית גם החזר חובות למוסד לביטוח לאומי – שנועד לסגירת הגרעון של המוסד. במסמך הייעוץ המשפטי לוועדה לקראת הדיון, צוין כי תחילה, בתחזיות נראה היה שיגיע המוסד לגירעון ולכן הוקצה לשם סגירתו סכום גבוה – 16.1 מיליארד ש"ח (גם בשל מרווחי בטיחות) על מנת שלא יחסר כסף לתשלום לזכאים. בפועל, הגבייה של הביטוח לאומי הייתה גבוהה יותר מהתחזיות (המובטלים היו בעלי שכר נמוך ולכן התשלומים אליהם נמוכים יותר; כך לביטוח לאומי היו יותר הכנסות מהתחזית וגם פחות הוצאות מהתחזית). כך עודכן הסכום בתיקון השני ל-14.6 מיליארד ₪, וכעת הוא עודכן ל-7 מיליארד ₪ הנמצאים במנגנון החזר החובות, ומיועד להחזר בגין אבדן הכנסות של המוסד.

במהלך התיקון הראשון להוראת השעה בחודש אפריל, קבעה ועדת הכספים בהוראת השעה פירוט של הסכומים שתקצה הממשלה לכל תכנית וקבעה כי שינוי העולה על 15% באחד ממרכיבי התכנית טעון אישור ועדת הכספים. במהלך הדיון היום, לדרישת הוועדה, תוקן השיעור, ונקבע כי כל שינוי העולה על 10% באחד ממרכיבי התוכנית יחייב את אישור ועדת הכספים, לצורך פיקוח יעיל של הוועדה על התוכנית ושמירה על יעדיה.

בתיקון השני, בחודש יוני, ועדת הכספים הוסיפה כי עדכון התכנית המפורטת יובא בפניה וכן שסכום של 500 מיליון ש"ח או חלקו יוקצה כמענק נוסף לעסקים שלא פיטרו עובדים במהלך המשבר, וכי פרטי המענק ייקבעו בחוק או שחלוקתו תהיה טעונה אישור ועדת הכספים. ראש אגף תקציבים עדכן בדיון, כי נכון לרגע זה, נעשה שימוש בתקציב של חצי מיליארד השקלים לצרכי מימון הארכת דמי האבטלה.

לשכת יו"ר 'דגל התורה' ויו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני: "בתום מאבק ארוך ומייגע בתיאום עם שר הפנים אריה דרעי וחבר הועדה ח"כ ינון אזולאי – הצלחנו להכניס כעת לחוק יסוד משק המדינה שנידון בועדה – תכנית סיוע ומענק בסך של 700 מליון שקלים לאוכלוסיות מוחלשות.
החוק הוצבע כעת בועדה והיו"ר ח"כ גפני יביא את זה עוד היום למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית".

שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: "אני מברך על קידום תכנית הסיוע והמענק לאוכלוסיות נצרכות בסך של 700 מיליון שקלים, שהצלחנו להביא לאישור האוצר למען המשפחות שנפגעו כלכלית במשבר הקורונה. מדובר בסיוע נדרש ומחויב המציאות נוכח הקושי הגדול בקרב משפחות רבות שהגיעו עד לפת לחם ממש. אני מברך את שר הפנים אריה דרעי ואת יו”ר ועדת הכספים ח”כ משה גפני, על העבודה המשותפת למען אזרחי ישראל".

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *