רשות התחרות מפרסמת דו"ח מחקר בנושא המחירים ופערי המידע בשוק המשכנתאות. ממצאי המחקר מלמדים כי לנוטלי הלוואות קשה להשוות הצעות מחיר של בנקים שונים ולקבל את התנאים המשתלמים ביותר עבורם. לצד זאת, קיימים פערים גדולים בגובה הריבית שמשלמים לווים דומים.
לפי הדו"ח, הישראלים לא משווים מספיק בין הבנקים. 55% מהרוכשים לקחו את המשכנתא הראשונה והיחידה שהוצעה להם, 32% בחרו מסלול לאחר הצעות משני בנקים בלבד, ורק 13% אחוזים בדקו 3 בנקים או יותר ובחרו את הזול מביניהם.
הלוואה לצורך רכישת דירת מגורים (משכנתא) היא אחת העיסקאות הגדולות ביותר שעומדת בפני משקי בית פרטיים והיא לרוב עיסקת המימון הגדולה ביותר שאליה נדרשות משפחות בישראל. לפיכך, ישנה חשיבות גדולה שלמשקי הבית יעמדו הכלים המיטביים לקבל החלטה נכונה ביותר באשר להרכב ההלוואה, מחירה ותנאיה.
תוצאות המחקר העלו שרק כ-44% מהלווים קיבלו הצעת מחיר מאושרת מבנק נוסף לבנק ממנו לקחו את הלוואת המשכנתא בסופו של דבר. כלומר, יותר מחצי מהלווים כלל אינם עורכים השוואת מחירים במעמד קבלת אחת ההחלטות הפיננסיות המשמעותיות בחיי משק בית.
ממצא חשוב נוסף מלמד כי גם במקרים בהם נערכה השוואת מחירים, הלווה היה יכול להגיע לחיסכון גדול פי 2-3 מהחיסכון בפועל, אילו יכולת ההשוואה שלו בין ההלוואות השונות הייתה מלאה. בין הגורמים לאי-מימוש פוטנציאל החיסכון בהליך השוואת המחירים הם פערי מידע בין בנק הבית של הלווה לבין בנקים אחרים, שקיפות מחירים נמוכה, ומורכבות גבוהה של מוצר המשכנתא.
בגלל אי ההשוואה, אנחנו משלמים יותר על המשכנתא. לפי הדו"ח, יכולים להיות פערים שמגיעים ל-260 שקלים בהחזר החודשי, וכ-78 אלף שקלים על פני כל התקופה.
אם לא די בכך, הרי שבעובדה שאנחנו לא משווים מחירים, הבנקים לא מרגישים צורך להתחרות במחירים המוצעים בבנקים האחרים, וכל שוק המשכנתאות מתייקר.
על רקע הבנות אלו רשות התחרות ממליצה על יצירת התנאים שיקלו על הלווים לקבל מספר הצעות מחיר לפני לקיחת המשכנתא, וכן יקלו עליהם להשוות בין ההצעות השונות. בפרט, יש לשפר את הליך קבלת הצעת המחיר באמצעות אישורים עקרוניים, כך שלווים יוכלו להגיש בקשות ולקבל הצעת מחיר עבור התמהיל שבחרו ובהתאם למאפיינים שלהם – הכול באופן מקוון. כמו כן, יש לבחון דרכים לפשט את מוצר המשכנתא, מבלי לפגוע בגיוונו, על מנת להקל על לווים להשוות בין מוצרים דומים.
