דאגה במשק מעליות המחירים הצפויות, שעלולות לגרום לעלייה באינפלציה מעבר לשיעורה הנוכחי הגבוה ממילא – שעומד על 2.5% מאז תחילת השנה. במשרדי הממשלה הכלכליים מתקיימים דיונים להבנת המצב ובנק ישראל צפוי לשנות את תחזיותיו כבר ביום שני הקרוב, בצמוד להחלטת הריבית, כאשר נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, יקיים מסיבת עיתונאים ויציג את התחזיות המעודכנות למשק בתחומים השונים.
ההתייקרויות הצפויות עלולות לפגוע בעיקר בשכבות החלשות. זאת, כאשר השכר לא יעלה בשיעור האינפלציה וגם שכר המינימום שיועלה רק ב-100 שקל, מ-5,300 שקל ל-5,400 שקל בחודש אפריל 2022, יהווה עליה של פחות מ-2%, כאשר האינפלציה בישראל מגיעה כבר ב-11 החודשים הראשונים של 2021 לשיעור גבוה יותר, של 2.5%.
ההתייקרויות העיקריות הצפויות: עלייה במיסי הארנונה, עלייה במחירי מוצרי החלב, התייקרות משמעותית במחירי המשקאות הממותקים ובמוצרי חברת אסם והתייקרויות נוספות במחירי הדירות ובשכר הדירה.
בכל העולם האינפלציה עולה בחודשים האחרונים בשיעורים גבוהים במיוחד. בארה"ב המחירים עלו השנה כבר ב-6.8%, השיעור הגבוה ביותר מזה 39 שנים. באירופה האינפלציה מגיעה כבר ל-4.9% ובמדינות אחדות בדרום אמריקה ובמזרח הרחוק נמדדות עליות מחירים דומות. כאמור, ישראל עדיין "מפגרת" אחרי נתוני עליות המחירים האלה.
יחד עם זאת, נגיד בנק ישראל אמר לאחרונה כי הוא לא רואה עדיין סכנה אינפלציונית, וציין כי היעד השנתי שקבעה הממשלה לאינפלציה בשנים האחרונות, 1% עד 3%, לא ייפרץ השנה ובשנה הבאה.
עם זאת, תיקן בנק ישראל בחודש אוקטובר השנה את תחזיותיו הקודמות לשנה הנוכחית בשיעור ניכר, מ-1.7% ל-2.5%. לשנת 2022 חזה בנק ישראל אינפלציה של 1.6% בלבד ובמשק מעריכים שהבנק המרכזי יעלה בראשית השבוע הקרוב את התחזיות לשנה הבאה.
