הסחרור במחירי הסחורות שבר שיאים ב-2021, ואלה ממשיכים לעלות גם ב-2022 ומוכיחים כי אכן מדובר באירוע עולמי, ושמשק כנפי הפרפר בברזיל או בסין משפיע על כולנו.
התחממות כדור הארץ ופגעי האקלים שמתגברים מדי שנה גורמים לכך שאם על ברזיל, אחת ממגדלות הקפה הגדולות בעולם, עובר קיץ חם במיוחד ולאחריו מגיעה קרה שפוגעת ביבולי הקפה, מחירי המקיאטו או האספרסו שלנו יזנקו בהתאם (מחיר קפה ערביקה עלה ב-2021 בלמעלה מ-60%). בקנדה ובצפון-דקוטה מזג אוויר חם בצורה קיצונית לאזור הוביל לכך שגידולי שיבולת השועל נפגעו ומחירם זינק בלמעלה מ-70%. בנוסף, כשמחיר התבואה עולה גם מחיר המזון לפרות עולה ומייקר את עלות החלב ומוצריו (מחיר החמאה למשל, באירופה עלה בכ-30% ויש מחסור במוצר).
אבל לא רק פגעי האקלים שפגעו בכמות התוצרת החקלאית בעולם הביאו לזינוקים במחיר. מדובר בקוקטייל קטלני של נסיבות: פגעי הקורונה נוספו לפגעי מזג האוויר וגרמו לפגיעה בשרשרת האספקה ולשיבושים קשים בתעבורה הימית ובשינוע הסחורות. מחיר מכולה ימית עלה מ-2,000 דולר ל-12 אלף דולר ועד 16 אלף דולר למכולה, זאת לצד ריבוי עובדים חולים שחסרים בקווי הייצור ותופעה חדשה של עובדים שמתפטרים למען איכות חיים טובה יותר.
ואם זה לא מספיק, גם הגורם הגיאו-פוליטי מצטרף לחגיגה: אוקראינה ורוסיה, שתיהן יצואניות תבואה, בעיקר של חיטה, מהגדולות בעולם, ויש חשש שפלישה רוסית לאוקראינה תפגע ביצוא החיטה של שתי המדינות. ב-2014, כשרוסיה פלשה לחצי האי קרים, מחירי החיטה זינקו תוך חודש ב-30%. כיום מחיר החיטה בשיא של שבע שנים. גם מחירו המאמיר של הנפט – שמהווה זרז לכל שוק הסחורות כי הוא הדלק למכליות הסחורות בים, לחומר גלם לתעשיית הפלסטיק והאריזות – מוסיף שמן למדורה.