בין "קארטפיל קוגל" לצ'יפס מטוגן, כשריח העוגה מקמח תפו"א מתפשט באוויר הבית, עולה מסקנה מאוד מעניינת ומחייבת: "עם קצת יצירתיות ניתן להסתדר עם כל המוגבלויות". אם רק נשכיל וניקח את המסקנה הזאת איתנו לחיים, אנו יכולים להצליח הרבה יותר.
קרא עוד:
[postim]
לצורך ההמחשה ננסה לעקוב אחרי שלמה יעקב, אברך שלא מזמן החליט לצאת לשוק העבודה בשביל לפרנס את משפחתו, ולצורך כך הוא פתח עסק לממכר יינות עד לבית הלקוח. למה שלמה יעקב החליט ללכת על זה? כי כך הציעו לו ידידים המבינים קצת בעסקים, הם טענו בפניו ששוק זה עדיין לא מוצה ויש עוד מקום להיכנס אליו וגם להצליח בו.
המכשולים העיקריים העומדים בדרכו הם:
- חוסר במזומנים.
2. אי הכרת קהל היעד של צורכי היינות.
3. בעיר בה הוא גר כבר ישנו מתחרה אחד שמתעסק באותו תחום.
מכשולים אלו הם בעצם המוגבלויות של שלמה יעקב, עליהם הוא צריך לגבור, ובתיאום עם אנשי מקצוע, הוא עשה את זה צעד אחר צעד, כך שתוך תקופה קצרה הצליח לקצור פירות, ולבסס את העסק אותו הקים כמעט ללא משאבים.
שלמה יעקב החליט בעצת ידידים לפתוח את העסק סמוך ונראה לחג הפסח, חג בו אנשים צורכים יין לד' כוסות (הוא כבר היה קרוב מידי לפורים ולכן החליט לא לנסות את מזלו גם לקראת פורים).
הבעיה הראשונה שהעיקה עליו הייתה כאמור "חוסר במזומנים". שלמה יעקב בצעד חכם החליט לנסות ולהסתדר בכמה שפחות הלוואות.
הוא פנה ליקבים והציע להם לעבוד בתקופה הראשונה בשיטת הקומיסיון, תביאו לי סחורה וכשאצליח למכור אשלם לכם על הסחורה, זה אמנם לא הצליח בכל מקום, וגם במקומות שכבר כן הסכימו דרשו ממנו ערבויות ובטחונות, אבל שלמה יעקב לא התייאש הוא היה נחוש בדעתו, להצליח גם מבלי שיהיו לו את המזומנים.
לאחר סבב שנמשך מספר ימים בין היקבים השונים, הצליח שלמה יעקב לחתום עם כמה יקבים על הסכם קומיסיון.
כעת כשכבר היה לו מה להציע ללקוחות, התפנה שלמה יעקב לבדוק מי הם באמת הלקוחות שלו ולמי הוא צריך לפנות ולהציע את מרכולתו.
בעצת ידידים הוא נמנע מבזבוז כסף מיותר על פרסום בעיתונים ובמקומונים, רק השקיע סכום נמוך יחסית בשליחת דואר לרשימת אנשים "אוהבי יין", רשימה אותו הכין בעזרתם של ידידים ומכרים, בשלב זה היה בידו רשימה של כמה עשרות אנשים מהשכונה שלו.
שלמה יעקב ניסח מכתב יפה, צירף פרוספקט נחמד, ובדחילו ורחימו, שלשל את המעטפות לתיבות הדואר בשכונה.
עברו יומיים והטלפון הראשון הגיע, יותר משהוא שמח בעת שקלט שמדובר בלקוח פוטנציאלי, הוא נשבר בקרבו כשהלה סיים את השיחה תוך שהוא מבטיח לברר גם אצל המתחרה, אולי אצלו הוא ימצא את מבוקשו במחיר נמוך יותר.
כאן נגלה בפניו של שלמה יעקב הבעיה השלישית והמהותית ביותר "תחרות".
לקח לו כמה שעות לעכל שהוא יצטרך להתמודד עם זה יום יום, שעה שעה. ולזכותו יאמר, הוא החליט לקחת את זה כפרויקט, וחס ושלום לא להתייאש.
הוא התיישב בסלון ביתו, מנסה לחשוב איך באמת להלחם על הלקוחות, ואז נפלו עיניו על שק תפו"א שזה עתה הגיע הלום מאחד ה"קימחעס" שבשכונה, וניצוץ נדלק בעיניו.
"סגולת הקארטאפל" הוא אמר לעצמו, זה בדיוק מה שאני יכול לעשות גם בעסק, בדיוק כמו שאפשר להסתדר שבוע שלם עם תפו"א, כך גם עם קצת יצירתיות וגיוון אוכל גם אני להתמודד עם מה שיש.
שלמה יעקב החליט לתת את מה שלא יעלה לו כסף, אבל ערכו לא יסולא בפז. "שירות".
הוא החליט לתת ללקוחות שלו שירות מעולם אחר, שירות הרבה יותר טוב ממה שהמתחרים שלו נותנים.
בטלפון הבא, שלמה יעקב כבר לא וויתר כל כך מהר, הוא הסביר ללקוח שאולי הוא יקח ממנו קצת יותר יקר בכמה שקלים, וגם הציע לו להתפשר על יין אחר אותו דווקא כן יש לו במלאי, תוך כדי שהוא מבטיח להביא לו את זה בשעה הנוחה ללקוח, אין צורך לומר שהלקוח החליט לנסות.
שלמה יעקב דייק והגיע בדיוק בשעה שקבוע, הוא גם זכר להכניס לתוך השקית ברכה חמה לכבוד החג עם מספר טלפון להזמנות נוספות.
את הסיפור הזה סיפר לי שלמה יעקב היום בבוקר, תוך כדי שהוא מוסיף "ברוך ה' מכרתי הרבה סחורה לפני החג".
מה אומר לכם, "סגולת הקארטאפל" מצאה חן בעיני מיד, ביקשתי את רשותו של שלמה יעקב להעלות את הסיפור על הכתב, בכדי שאנשים נוספים יוכלו להשתמש באותה תובנה גם בעסקים וגם בחיי היום יום, אני בטוח -אמרתי לו- שאנשים עוד יודו לך על כך.
כתיבה משובחת, מוסר השכל חד ומחייב.
תודה רבה.
מחכים לעוד כאלו טורים מחכימים!
נראה שאתה הרבה יותר טוב בפינה הזאת ממה שבפינת דעות…
קראתי, נהנתי והחכמתי.
תביאו עוד כאלו כתבות
תודה תודה, סוף סוף כתבה מעניינת ומחכימה.
לייק