המלכוד בו נמצא שר האוצר מתחיל לתת את אותותיו: ימים בודדים בלבד לאחר שהחל לנקוב בסעיפי התקציב בהם הוא מבקש לקצץ, מבין לפיד כי לא יוכל לעשות בתקציב המדינה ככל העולה על רוחו. המפגינים שהתמקמו מול חלון ביתו ובפתח הכניסה למטה מפלגתו 'יש עתיד', מהווים עבורו תמרור אזהרה כי עליו לנקוט בצעדים זהירים ומדודים וכי מחיר צמצום הגרעון אינו יכול להיות גבוה מידי.
קרא עוד:
[postim]
היום נודע כי שר האוצר שוקל להגדיל את יעד הגרעון, או במילים אחרות, להעלות את סכום הכסף אותו מוכן הוא ללוות על מנת להשלים את תקציב המדינה. כלומר, להעביר תקציב גדול באחוזים ניכרים יותר מצפי הכנסות המדינה ממיסים. יעד הגרעון הנוכחי עומד על 2.75% מהתקציב השנתי וכעת נודע כי לפיד שוקל להעלותו באחוז או אף יותר מכך.
כמה ירוויח האוצר מהעלאת יעד הגרעון? – לאוצר המדינה חסרים כרגע כ-35 מיליארד ₪. הקיצוץ הצפוי בקצבאות הילדים יחסוך למדינה 8 מיליארד ₪ בשנתיים הקרובות, סכום זהה יושג ע"י קיצוץ בתקציבי משרד הביטחון וסכום זהה נוסף, יקוצץ בסעיפים נוספים שטרם הוחלט עליהם בבירור. לאחר הקיצוצים כולם, עדיין נותר בור תקציבי בסך 10 מיליארד ₪ ואותו מתכוון לפיד לסגור באמצעות העלאת יעד הגרעון, כך שהחריגה תהפוך לרשמית.
הבעייתיות בצעד כזה היא, הסתכנות בירידה בדירוג האשראי של ישראל. חברות האשראי הבינלאומיות עלולות לראות בצעד כזה מהלך חסר אחריות, בפרט על רקע העובדה כי יעד הגרעון עלה בשנתיים האחרונות לאחר שקודם לכן עמד על 1.5% מהתקציב. עקב כך צפוי נגיד המדינה לגלות התנגדות עזה למהלך ולפיד ימצא את עצמו שוב במלכוד שקשה להיחלץ הימנו.
ורק תמיהה קטנה לסיום: איך קרה שהקיצוץ בסעיפים שונים ירד מהר כל כך משולחן הדיונים ורק הקיצוץ בקצבאות הילדים נשאר עליו? למעשה, הוא אינו נמצא כלל על שולחן הדיונים. הוא הונח מלכתחילה על שולחן ההחלטות ולא נערך בו כל דיון.
את השאלה הזאת עלינו להפנות לש"ס וליהדות התורה.