למה היה דחוף להפתיע את השווקים עם הודעת הריבית הפתאומית, מה יעשה בנק ישראל עם מיליארדי דולרים נוספים שירכוש, והאם בנק ישראל לא חושש כי הורדת הריבית תביא לשובם של המשקיעים לענף הנדל"ן ולעלייה נוספת במחירי הדירות – בנק ישראל משיב לכל השאלות בעקבות הודעת הריבית ותוכנית רכישת הדולרים

בנק ישראל הטיל לפני שעה קלה פצצה באוויר הכלכלה הישראלית, והוציא שתי הודעות האחת אודות הפחתת הריבית במשק והשניה על תוכנית גרנדיוזית לרכישת מיליארדי דולרים נוספים שיתווספו ליתרות המט"ח של הבנק – יותר משני מיליארד דולר רק בחודשים הקרובים שעד לסוף שנת 2013. כלומר, ממוצע של כ-280 מיליארד דולר בחודש, לא הרבה ביחס לרכישות שביצע בנק ישראל בעבר, אולם הרבה מאד ביחס לשקט ששרר בגזרת המט"ח בחודשים האחרונים.

קרא עוד:

[postim]

מטבע הדברים עולים שאלות רבות בקשר להתנהלות הבנק ובעיקר בקשר לנחיצות של שני הצעדים הללו בדיוק בזמן הזה. בנק ישראל היה ער לשאלות ולתמיהות והוא פרסם תשובות לשאלות השונות שעשויות להתעורר.

– האם מדיניות שער החליפין עליה הודעתם באוגוסט 2009 מבוטלת?
תשובה: לא.

– כיצד תרכשו את כמויות המט"ח עליהן הצהרתם – בבת אחת? ברכישות יומיות קבועות? וכו'
תשובה: הרכישות יתבצעו בהתאם לתנאי השוק, במהלך השנה. בנק ישראל יודיע על רכישות אלה (בנפרד) יחד עם הודעת היתרות המתפרסמת מדי חודש ב-7 לחודש.

– בעבר הצהרתם שרמת היתרות הרצויה היא בין 65-90 מיליארד דולר. האם רמה זו השתנתה? האם אתם עשויים להגדיל את היתרות אל מעבר לרמה זו?
תשובה: רמת היתרות הנוכחית, כ-77 מיליארד דולר, עדיין רחוקה מהגבול העליון של הטווח. יתרה מכך, החוק מאפשר לבנק ישראל לסטות מהטווח האמור לצרכי המדיניות המוניטרית.

– על פי המדיניות שלכם אתם רוכשים מט"ח רק כאשר השער סוטה מהגורמים הפונדמנטליים או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות. הפקת הגז הנה גורם כלכלי ריאלי ארוך טווח ופונדמנטלי. מדוע יש לנטרל את השפעתה ברכישות מט"ח?
תשובה: אוצרות הטבע מהווים ברכה למשק הישראלי, אולם הניסיון העולמי מלמד שלעיתים לגילוי של אוצרות טבע עשויות להיות גם השלכות שליליות על המשק, הידועות בכינוי "המחלה ההולנדית". מטרת המדיניות שהוכרזה הנה למתן השפעות אלו.

– האם לקחתם בחשבון את העלות הנגרמת לבנק ישראל כתוצאה מהחזקות המט"ח?
תשובה: יתרות המט"ח מושקעות בנכסים נזילים על מנת שיוכלו לשמש את המשק בשעת משבר. זרמי המט"ח שיצטברו כתוצאה ממדיניות זו יושקעו בנכסים לטווח ארוך יותר, שהתשואה הצפויה עליהם גבוהה יותר.

– איך הגעתם למספר המדויק "2.1 מיליארד דולר"?
תשובה: החשבון השוטף צפוי להשתפר בכ-2.8 מיליארד דולר כתוצאה מהפקת הגז בתמר ב-2013. כנגד זה צפויים תשלומים במט"ח של החברות הקשורות בגין החזרי חובות, משיכת רווחים והשקעות חדשות, ולכן החליט בנק ישראל לקזז כ-75% מההשפעה על החשבון השוטף.

– האם טעיתם כשהחלטתם שלא לקבל החלטה על שיעור הריבית לחודש מאי?
תשובה: ההחלטה שלא לקבל החלטה על שיעור הריבית לאחר חג הפסח וחגי תשרי באה לאור העובדה שלאחר תקופות אלו מתקבלים נתונים בפיגור והנתונים המתקבלים מאופיינים באי סדירות ורמת פעילות נמוכה הנובעת מהחגים. יחד עם זאת, כפי שהצהירה הועדה, היא ממשיכה להתכנס מדי שבוע, ויכולה לפעול בכל מועד במידה ועולה הצורך בכך. בשבועות האחרונים יוסף השקל במהירות, והפחתות הריבית על ידי בנקים מרכזים אחרים בימים האחרונים החריפו מגמה זו וחייבו נקיטת צעדים.

– מה להערכתכם תהיה ההשפעה של הפחתת הריבית על מחירי הדירות? האם רוכשי הדירות צריכים לשלם את מחיר הסיוע לייצוא?
תשובה: החלטת הועדה המוניטרית נועדה לטפל בכלל המשק והיא מאזנת בין שיקולים המשפיעים על סקטורים שונים. נדגיש כי הפעולות שנקט הפיקוח על הבנקים בתחום המשכנתאות מקטינות את ההשפעה שיש לריבית המוניטרית על שוק הדירות.

– הפעם האחרונה בה בנק ישראל פעל שלא במסגרת לוח הזמנים הקבוע של הדיון המונטרי הייתה לאחר קריסת להמן-בראדרס, ובשיא המשבר העולמי. בעוד שבועיים הייתם אמורים לקבל ממילא החלטת ריבית. מה אתם יודעים שלא איפשר לכם להמתין?
תשובה: בתקופה האחרונה נוסף מידע חיוני שהיה בבסיס קבלת ההחלטה. הבנקים המרכזיים הפחיתו ריבית וממשיכים בהיקפים גדולים של הקלה כמותית. אלה הגבירו את הלחצים לייסוף השקל.