אם התוכנית תצא אכן לפועל כלשונה וככתבה, הרי שמחירי הדיור צפויים לרדת, השאלה היא כמה מבין סעיפי התוכנית אכן יבוצעו באופן מלא ועד כמה יצליחו הצעדים שכן ינקטו, להשפיע על שוק הדיור | קראו ושפטו בעצמכם

כבר מזמן היה ברור כי לא תוכנית כזו או אחרת היא זו שתחלץ את ענף הדיור מהמשבר אליו נקלע. שר האוצר, לשבחו ייאמר, כי מהר מאד הוא הבין כי דרושה חבילה כוללת של חוקים, הצעות, תמריצים חיוביים לצד סנקציות – בכדי לפתור את הבעיה ולהניע מהלכים ארוכי טווח בענף הדיור הלוקה בכשלים חמורים.

קרא עוד:

[postim]

בתוכנית הדיור החדשה שתובא לדיון בפני וועדת השרים לענייני דיור, יש מקבץ חוקים ותקנות המנסה לענות על מכלול הבעיות המאפיינות את הענף זה שנים רבות. האם התוכנית תצלח? אם כן, הדבר יהיה נקודת זכות מרשימה ברזומה של שר האוצר שבינתיים סופג קיתונות של בוז על הצעדים הכלכליים בהם נקט.

בתכנית הכוללת שתובא בפני ועדת השרים לענייני דיור, קיימת התייחסות פרטנית להאצת התכנון ושיווק הקרקעות, לפינוי מחנות צה"ל, להטלת מיסוי על מעכבי בנייה, להסרת חסמים ועידוד הקמת פרויקטים לשכירות ארוכת טווח.

בשורה התחתונה מדובר בהגדלת כמות שיווקי הקרקע של רשות מקרקעי ישראל (לשעבר מינהל מקרקעי ישראל) מממוצע של 18 אלף יחידות דיור בשנה כיום ל-25 אלף לפחות. 15 אלף מהן ישווקו באזורי הביקוש שהוגדרו ירושלים, חיפה, מרכז, תל אביב ואזור אשקלון. באזורים אלה יחוייבו מוסדות התכנון לאשר לפחות 55 אלף יחידות דיור בשנה, ובכלל המדינה – לפחות 80 אלף יחידות דיור בשנה.

במסגרת הסרת החסמים וייעול הבירוקרטיה – הוועדות המיוחדות לתכנון ולבנייה, הווד"לים, שכונו בזמנו "סופרטאנקר" על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו יקבלו לידיהן סמכויות נוספות, כולל פרויקטים של פינוי-בינוי. במקרים מסוימים יוכלו ועדות אלה להחליט בניגוד למה שנאמר בתכניות מתאר מחוזיות, והן יהיו פטורות מהצורך לקבל אישור מהוועדה לשמירה על קרקעות חקלאיות ושטחים פתוחים (ולקחש"פ).

הוועדה תתייחס גם לפינוי בינוי, וההצעה היא יתאפשר לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה להגדיל את השטח הכולל המותר לבנייה במגרש שאמנם לא נכלל במתחם, אבל נכלל בגבולות התכנית.

מחנות צה"ל התופסות שטחי נדל"ן יקרים באזור המרכז נכללו אף הם בתוכנית והוצע בה כי כדי להמריץ את התכנון על מחנות צה"ל במרכז הארץ – מחנה סירקין בפתח תקוה, מחנה תל השומר, מחנה צריפין ומתחם גלילות – נקבע כי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה היא שתהיה הגוף שיתכנן אותם, במסגרת תכניות מתאר ארציות שיכללו את המחנות הללו. תכניות אלה, למרות שהן תכניות ארציות, יוכלו להוות בסיס להוצאת היתרי בנייה.

כולם מבינים כי אחד הזרזים הגדולים לפתרון מצוקת הדיור לצד חיזוק מבנים רעועים מפני סכנת רעידת אדמה טמון במימוש תוכנית תמ"א 38. בכדי להאיץ הקמת פרויקטים במסגרת זו, מתכוונת הממשלה להקים קרן ממשלתית של 100 מיליון שקל. זאת, לאחר שהתברר כי כיום רק בנק אחד מוכן ללוות פרויקטים כאלה, עקב בעיות משפטיות שמרתיעות בנקים אחרים.

ומה נעשה עם ה'דייר הסרבן', המעכב את כל תושבי הבניין מליישם את התוכנית? – הצעה נוספת כוללת נקיטת צעדים דראסטיים נגד דיירים שיוכרזו "סרבני תמ"א 38". כיום מוטלים עליהם פיצויים כספיים, ואולם הם עדיין מעכבים את הפרויקטים מעתה ניתן יהיה להוציא נגדם צו פינוי מהדירות.

ויש גם סנקציות למעכבי הבניה: מס רכוש יוחזר לתוקף, במהדורתו המתוקנת שהיא היטל עיכוב בנייה, בשווי של 8% משווי הקרקע או 6% משווי הדירות שיימכרו עליה, שיוטל על קבלנים שמשתהים בהקמת הדירות על הקרקעות שרכשו, וזאת בקרקעות שעליהן מתוכננות לפחות 200 דירות.

אין ספק כי חבילת ההצעות הזו, מהווה כלי יעיל שיישומו יקל את ממדי המשבר אותו חווה המדינה בענף הדיור. השאלה היא, כאמור, אם ההצעות אכן יתממשו.