כל המדינה חגגה לאחר גילוי מרבצי הגז בקרקע שלחופי המדינה, והוויכוח אודות שיעורי התמלוגים שעל המדינה לדרוש עבור היתר השאיבה של הגז חצה מפלגות ודעות. רק אתמול הכריע ראש הממשלה בשאלה כמה אחוזים מהגז יש להעביר לייצוא וכמה יש לשמור לצורך שימוש עצמי לתושבי המדינה, אבל בעוד מדובר כאן בסכום חד פעמי של כמה מיליארדי שקלים, הרי שמתברר כי משאב יקר אחר, המצוי בבעלות מוחלטת של המדינה ונתון ברשותה, שוכב לו כאבן שאין לה הופכין והוא כמעט ואינו מנוצל.
קרא עוד:
[postim]
מדובר בקרקעות המדינה ובסך הכול בקצת פחות מ-16 מיליון דונמים של קרקע אותם המדינה מחזיקה בבעלותה, ולהם שווי עצום שלא ניתן לחישוב, אולם בפועל, המדינה הזקוקה למזומנים ומצד שני מתמודדת עם מצוקת דיור חריפה ביותר, משווקת את הקרקעות טיפין טיפין באופן הפוגע בהכנסותיה וכן מקשה על תושביה לרכוש דירה משלהם.
דו"ח שפורסם לאחרונה מעלה כי אומדן שווי הקרקעות של המדינה, בשטח שעמד בסוף השנה שעברה על כ- 15.9 מיליון דונם של קרקעות פנויות, הוא כ- 290 מיליארד שקל. קרקעות אלה נחלקות לכ- 11.7 מיליון דונם של קרקעות פנויות, המהוות כ- 74% מכלל קרקעות המדינה, בשווי כספי כולל של כ-275.2 מיליארד שקל, ולכ-4.2 מיליון דונם של קרקעות תפוסות, המהוות כ-26% מכלל קרקעות המדינה, בשווי כספי של כ-14.7 מיליארד שקל.
הנתון העיקרי שיש לייחס לו משמעות הוא מספר הדונמים הגדול ואלין השווי של הקרקעות נמוך משמעותית מהשווי האמיתי שלהן. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי השווי האמור מוצג אך ורק לצרכים חשבונאיים אולם השווי האמיתי של הקרקעות קשה לחישוב, שכן קרקע העוברת הסבה מייעוד לחקלאות לייעוד למגורים או לעסקים, מעלה את ערכה במאות ואלפי אחוזים, תלוי באזור בו היא ממוקמת, ואי לכך השווי האמיתי של הקרקעות שביד המדינה, אילו רק חלק קטן מהן ייועד למגורים ולעסקים, מה שבסופו של דבר אכן יהיה, הוא גבוה משמעותית. לפי הערכות מדובר בטריליונים רבים של שקלים הטמונים באדמה, הרבה יותר מכל הכנסות המדינה מתמלוגי הגז, הנפט, הפוספטים והמלח, וכל שאר המחצבים הטמונים באדמתה – אולם המדינה, משיקוליה שלה אינה ממהרת לממשם.
הדבר משפיע על עליית מחירי הדירות שכן כשהמדינה אינה משווקת קרקעות לבניה, הרי שהביקוש עולה בהתמדה יחד עם ריבוי האוכלוסייה ואילו מספר גדול של רוכשים מתמודד על מספר קטן והולך של דירות למכירה ועליית המחיר הינה בלתי נמנעת.
