פרופ' טל אורון-גלעד מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול וד"ר עידית שלו מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב קיבלו מענק ממשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל הישראלי במסגרת התכנית לרווחת האזרחים הוותיקים, על מנת לפתח אלגוריתמים שיאפשרו לרובוטים לסייע לקשישים בחיי היום-יום. הפרויקט נקרא "עקוב אחריי… חקר המרחק הפיזי בין אדם לזולתו והתאמת אופן עקיבת רובוט מסייע למשתמש ולמשימה".
פרופ' אורון-גלעד: "אנשים מבוגרים רוצים לשמור על עצמאותם גם כשהם מזדקנים, ורובוטים יכולים לסייע להם במטלות היום-יומיות. אף על פי כן, הכנסת רובוטיקה מסייעת לחיי היום-יום של הקשישים תלויה בכך שהמשתמשים יקבלו אותה, יהיו מרוצים ממנה ויוכלו להרשות אותה לעצמם. הקרבה לאנשים היא היבט חשוב ביישומים של רובוטיקה מסייעת, אך בד בבד קירבה זו יוצרת גם בעיה לא פשוטה לפתרון. פלטפורמות רובוטיות צריכות לנוע ביעילות ולהיות בעלות כוח מספיק לנשיאת חפצים. עליהן להיצמד למשתמשים השונים זה מזה בניידותם ובדרך הליכתם. מערכת הרובוט חייבת להסתגל לאדם הספציפי ולהיות מסוגלת לשמור על המרחק ועל התגובה ההולמים, במיוחד בקרב משתמשים מבוגרים שעלולים להיות יותר פגיעים פיזית וחסרי ניסיון באינטראקציה עם מערכות רובוטיות".
מטרת הפרויקט היא לקדם אלגוריתמים אדפיטיביים לעקיבה של רובוט אחרי אדם (Adaptive Person Following Algorithems), כך שיכללו עקרונות של אינטראקציה בין אדם-לאדם. מתוך מספר כוונות: א) לשפר את רווחת המשתמשים המבוגרים. ב) ליצור קווים מנחים לתיכנון רובוטים מסייעים הקשובים לצרכי המשתמש, כך שיהיו מותאמים באופן אישי לצרכים המיוחדים של כל משתמש קשיש.
האלגוריתם יותאם לקצב המשתמש, ליכולותיו ולפעולותיו, וייקח בחשבון את מאפייני הסביבה ואת ההקשר (סוג המשימה). התוצאות הסופיות של הפרויקט יכללו קווים מנחים להטמעה עתידית של הטכנולוגיה והדגמות שלה.
"בעוד שרוב האלגוריתמים לעקיבה אחר אדם מתמקדים ביעילות ובנצילות של הרובוט, מה שמיוחד בגישה שלנו הוא שאנחנו מתמקדים ביעילות של הממשק בין האדם-לרובוט תוך שימוש בהקשרים מהאופן בו מתקשרים אנשים במרחב", אומרת פרופ' אורון-גלעד.
