"יש להקל על מי שמתקינים התקנים סולאריים לייצור חשמל על גגות, בין בפטור מארנונה, בהקלות משמעותיות במיסים ובמיוחד בהסרת ביורוקרטיה", כך אמר היום (ג'), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני בדיון במסגרת ציון יום הסביבה הבינלאומי בכנסת.
גפני אמר כי הוא "מחויב לנושאי הגנת הסביבה ועל-כן אפעל בנחישות לעודד שימוש באנרגיות חלופיות וחסכון בחשמל" וקרא לאנשי האוצר לחזור בתוך חודש עם מענה לדרישות הוועדה: מתן פטור מארנונה על מערכות סולאריות להפקת חשמל, קביעת פחת קבוע על המערכות ולא בהוראת שעה, הגדרת גגות ירוקים המשמשים לגידולים חקלאיים כעיסוק בחקלאות עם כל ההקלות שיש בכך ולא תעשייה.
בתוך כך, האריכה ועדת הכספים עד לתום 2015, את תוקפן של תקנות המקנות פחת בשיעור 25% על המערכות הסולאריות, המאפשר ניכוי במס בעד הירידה בשוויין של המערכות עם הזמן".
במהלך הדיון אמר גפני: "אני רואה בקידום איכות הסביבה ייעוד משמעותי. איכות הסביבה מופיעה גם בתורה, בגמרא ובהלכות ועל-כן, אני מתכוון לקדם את הנושא בכלים העומדים לרשותי. אני לא מבין למה גובים כסף על מערכות תרמו-סולאריות. הכנסת לדוגמה, התקינה מערכות כאלו שחוסכות חשמל וכך גם מוסדות אחרים. למה אם אני שם על הגג גובים ממני כסף? אם מצרפים את זה לכך שההתקנה עצמה עולה כסף וגם התחזוקה של המערכות, אנשים פשוט יפסיקו עם זה. יוצא שחרף ההצהרות, המדינה לא מעודדת אנרגיות חלופיות וחסכון ורק מובילה להגברת זיהום האוויר. ועדת הכספים דורשת פטור מארנונה על ייצור לצריכה עצמית, בין אם מדובר בכנסת, בבית החולים הדסה או באדם פרטי – למנוע זיהום אוויר ולהגביר חסכון. כמו-כן, אין לחייב ב'ניהול ספרים' מי שמתקין את המערכות הללו".
סיון להבי מאגף תקציבים במשרד הפנים אמרה כי "אנחנו עושים הבחנה באיזו תועלת מדובר. ככל שהמערכת לא מביאה תועלת כלכלית, המיסוי יהיה נמוך וככל שיהיה רווח, המערכת תמוסה. יש הבדלים בין המיסוי על מערכות אם הן על הקרקע או על גגות. אין ספק שהמערכות בנגב שתופסות שטחים רבים למועצות חייבות במס ובארנונה".
ח"כ יצחק וקנין מש"ס אמר "כמי שגר במושב אני יודע, שהמדינה הפכה את ההשקעה במערכות הסולאריות ללא כדאית. ב-15 השנים הראשונות אתה לא מרוויח דבר ומחייבים אותך בארנונה, כאשר בכל מקרה אני כבר משלם ארנונה על הרפתות, הלולים והמבנים החקלאיים. זה מפחית את ההכנסה העתידית של אותו חקלאי שרוצה לעשות משהו טוב. ואז על ההתקנים אני משלם שוב. הרשויות המקומיות גם משתוללות ומנצלות את העובדה שאין הגדרה מדויקת של הארנונה שניתן לגבות".
חשב הכנסת, חיים אבידר דיווח על התקנת המערכות בכנסת והדגים מה יקרה אם עיריית ירושלים תחליט לחייב את הכנסת בארנונה בגין המערכות: "התקנו 4,600 מ"ר של התקנים פוטו-וולטאים רק לצרכיי הכנסת ואמור לחסוך 400 אלף ₪ בחשמל. התחזוקה עולה 50 אלף בשנה. כלומר חסכון של 350 אלף ₪ בשנה. בחישוב החזר הלוואה ב- 10 שנים ובריבית של 3%, מגיעים לכך שהארנונה שאפשר לשלם היא שקלים בודדים, כ- 10 ₪ ל- 1 מ"ר לשנה. קחו יותר ואני מפרק את כל ההתקנים".
נציגי השלטון המקומי ורשות המיסים ניסו לספק הסברים למצב בישראל. עוזר לסמנכ"ל כלכלה במרכז השלטון המקומי, ציון נקש: "אנחנו בעד מתן פטור לצורך פרטי, ככל שלא מדובר בעסק. לא התייעצו איתנו בעניין הזה עד היום ועל-כן אנחנו לא חלק מהתהליך עד כה".
בסיכום שב גפני ודרש מאנשי האוצר, רשות המיסים ומשרד הפנים לחזור לוועדה בתוך חודש, עם הצעות מעשיות להקלות למי שמתקינים את המערכות. "אם לא תבואו עם תשובות ולא תלכו בכיוון שהוועדה דורשת, יהיו לכך השלכות על התקציב שיובא לכאן" אמר. עוד דרש גפני, להפוך את נושא הפחת המואץ (בשיעור 25% לשנה) להוראת קבע.
אילוסטרציה: חן לפידות – פלאש 90
