ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, סקר הבוקר בפני שרי הממשלה את המשבר הכלכלי ביוון ואת ההשלכות והלקחים שלו עבור ישראל.
בפתח הסקירה הציג פרופ' קנדל מספר נתונים השוואתיים בין כלכלות יוון וישראל, אשר הראו את השינויים שחלו בהן בשנים האחרונות.
על פי נתוני הבנק העולמי, התמ"ג לנפש, שבשנת 2004 היה גדול יותר ביוון מאשר בישראל ועמד על 25,837$ לא גדל בעשור האחרון בעוד שהתמ"ג בישראל עלה בכ-50 אחוז מ-21,796$ בשנת 2004 ל-32,691$ (במונחי כח קניה ומחירים שוטפים).
שיעור האבטלה ביוון עלה מ-8.4% בשנת 2002 ל-26.5% בשנת 2014, בעוד ששיעור האבטלה בישראל ירד מ-12.9% בשנת 2002 ל-5.9% בשנת 2004. יחס החוב לתוצר ביוון עלה מ-94.1% בשנת 2003 ל-177.2% בשנת 2014, בעוד שבתקופה המקבילה בישראל הוא ירד ב-26%, מ-93.9% ל-68.8%.
במקביל, חלה ירידה בדירוג האשראי של יוון ועלייה בזה של ישראל. בשנת 2002 דירוג האשראי של יוון, על פי חברת מודי'ס, היה 1A ושל ישראל היה 2A, ואילו בשנת 2015 דירוגה של ישראל עלה ל-1A בעוד של יוון ירד ל-Caa3.
קרא עוד:
[postim]
הסיבה העיקרית להבדלים הללו היא בשוני של המדיניות שהממשלות נקטו בתחילת שנות ה-2000. ממשלות יוון משנת 2002 ועד 2007 בחרו בהגדלת הוצאות הממשלה ו"הטבות" לציבור, כגון פנסיה בגיל 57 וכו', שאי אפשר לממנם בטווח ארוך. ממשלת ישראל בחרה במדיניות אחראית של קיצוץ הוצאות הממשלה ומשמעת פיסקאלית.
פרופ' קנדל ציין שעל פי הערכת המועצה הלאומית לכלכלה, ההשלכות הישירות של המשבר הכלכלי ביוון על ישראל צפויות להיות נמוכות בכל תרחיש. זאת מכיוון שהחשיפה של המערכת הפיננסית הישראלית ליוון היא נמוכה, ומכיוון שיוון אינה יעד יצוא מרכזי של ישראל – בשנת 2014 היצוא ליוון הסתכם ב-450 מיליון דולר, כאחוז אחד מסך היצוא.
בהמשך הציג פרופ' קנדל את עיקרי הלקחים מהמשבר עבור כלכלת ישראל. הלקח העיקרי הוא שאמינות פיסקאלית לאורך זמן היא מרכיב קריטי לכל כלכלה. המשבר ביוון מוכיח שבריחת משקיעים אפשרית גם מכלכלות מפותחות והן גם עלולות להגיע למצב של חדלות פרעון, שכן חוסר התמודדות עם בעיות מבניות בטווח הקצר עלול להוביל לקריסה בטווח הארוך.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ציין כי אחד הלקחים המרכזיים עבור ישראל הוא ההכרח לעודד הגעה של משקיעים זרים. עודף הרגולציה בישראל יוצר סביבה עסקית בעייתית עבור משקיעים זרים. ראש הממשלה הדגיש כי הממשלה מחוייבת לעידוד השקעות זרות בישראל ולהפחתת נטל הרגולציה על ידי ועדת שרים מיוחדת בראשותו שהוקמה לצורך זה.
בפתח ישיבת הממשלה אמר רה"מ נתניהו: "בשנת 2003 התוצר לנפש היה יותר גדול ביוון מאשר בישראל. אנחנו נקטנו שורה של רפורמות לשליטה על ההוצאות ורפורמות לפתיחת השווקים לתחרות – וכתוצאה מהן התל"ג, התוצר שלנו לנפש, עלה בחמישים אחוז, ולצערי התוצר של יוון נשאר זהה, במקום שהוא היה. יש לנו תקוות שהמדינה הזאת תמצא דרכים לחלץ את עצמה מהמשבר הכרוני הזה".
אילוסטרציה ראשי: דורון הורוביץ – פלאש 90
