הדברים נאמרו בתגובה לדברי ח"כים בוועדת הכספים, כי אם כיל תוכיח שהרווח התפעולי מייצור אשלג בישראל נמוך בהשוואה בינ"ל בגלל ששינסקי, ישקלו ללכת לקראתה בחקיקה • יו"ר ועדת הכספים גפני: "משאבי הטבע שייכים לכלל אזרחי ישראל"

ועדת הכספים החלה אמש (ה') את הדיונים בחוק ששינסקי למיסוי משאבי הטבע במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני הצהיר עם פתיחת הדיון: "משאבי הטבע שייכים לכלל אזרחי ישראל" וציין כי החליט להתחיל את הדיונים בנושא חרף התנגדות ולחצים שהופעלו עליו מצד גורמים בממשלה, להמתין עד לסיום 'ועדת הארבעה' הכוללת נציגי משרד ראש הממשלה, האוצר, המשפטים והכלכלה בנושא.

גפני: "אם לא נתחיל היום, החוק הזה לא יעבור כלל". חברי כנסת מסיעת המחנה הציוני, שעד היום הביעו קו תקיף נגד כיל, הודיעו ש"אם כיל תחשוף את התפעולי שלה ותוכיח שהוא נמוך מהרווח מייצור אשלג במדינות אחרות, נשקול מחדש את עמדתנו". פרופ' איתן ששינסקי נמנע מחשיפת הרווחים. "אם אגלה את רווחי כיל ישימו עליי אזיקים". יו"ר כיל: "אם ששינסקי יאושר נעצור את השקעותינו בישראל".

גפני שיבח את פרופ' ששינסקי על עבודת הוועדה בראשותו והדגיש, כי "הקו המנחה אותי שמשאבי הטבע שייכים לכלל אזרחי ישראל. צריך שהכלכלה לא תיפגע, שהעובדים לא ייפגעו ושההשקעות לא ייעצרו, אך אזרחי ישראל צריכים לקבל את חלקם. הופעלו עליי לחצים גדולים גם בששינסקי א' וגם עתה בששינסקי ב' אבל החלטתי להתחיל לדון בחוק הזה ולאשר אותו. אינני מבטיח שאקבל כל שינוי שוועדת הארבעה תקבל עתה, אחרי שוועדת הכספים כבר החלה בדיונים. הוועדה איננה חותמת גומי של הממשלה".

קרא עוד:
[postim]

פרופ' איתן ששינסקי: "מטרתנו היתה להבטיח את החלק הנאות של הציבור במשאבי הטבע, להבטיח מערכת מיסוי פרוגרסיבית צודקת שהמס רק על רווחי יתר ועולה ככל שהרווחים גדלים, תוך התאמה למערכת הכלכלית המשתנה. יצרנו מערכת מיסוי שהעיקרון העיקרי שלה הוא הגמישות. כשאין רווחי יתר לא יהיה מיסוי. רף המיסוי שהחלטנו עליו אף נמוך מעט מזה הנהוג ברוב המדינות המפותחות. מס משאבי טבע ייגבה על בסיס שנתי, בסיס המס יהא הרווח התפעולי של החברה, ינוכה סכום אשר יבטא תשואה של 14% על נכסיי החברה ועל בסיס המס יוטל מס משאבי טבע פרוגרסיבי. בשנים בהן החברה לא תגיע לסף המס, ייגרר הפער משנה לשנה ויהיה מגן מס בשנת המס העוקבת. אנחנו שואפים למסות רק את המוצר הגולמי – את משאבי הטבע. ההשפעה על הכנסות המדינה: כ- 500 מיליון ₪ בשנה מהאשלג. השימוש באשלג בעולם צפוי לעלות בשנים הבאות".

יו"ר כיל, ניר גלעד: "עלות ייצור האשלג בישראל בשקלול ששינסקי ועלות קציר המלח שהושת עלינו, גבוהה משמעותית מאשר בספרד, אנגליה, קנדה ואתיופיה. אם החוק יאושר כפי שהוא נפסיק את השקעותינו בישראל". לאחר-מכן פירט גלעד את תרומת החברה: "כיל היא קטר הצמיחה של הנגב – משקיעה למעלה מ- 1.5 מיליארד ₪ בשנה בנגב, יצרה את מעמד הביניים בנגב המזרחי, כבר היום משלמת למדינה מעל למיליארד ₪ בשנה מסים ותמלוגים ישירים וגם מיסוי בעבודה, הכנסות המדינה בשנה מכיל 2 מיליארד ₪. בחמש השנים האחרונות יש הכבדה עצומה על הפעילות העסקית שלנו; החרגה מחוק עידוד השקעות הון, נטל עלויות קציר המלח, בוררות תמלוגים וששינסקי. יש עלייה דרמטית באי הוודאות, ירידה משמעותית באטרקטיביות הכלכלית של פרויקטים בישראל שתוביל לעצירת ההשקעות בה. אפילו לא ביקשנו להאריך את הזיכיון שלנו ב- 2030".

ח"כ מיקי רוזנטל: "מדובר ברווחים של מיליארד דולר בשנה ויותר. בששינסקי מדובר בסה"כ על תוספת קטנה ביחס לרווחים העצומים של כיל. מס שבמקום 250 מיליון דולר 350 מיליון דולר לעומת מיליארדים רווחים. כיל לא תעבור להפסד. הלחצים מול הוועדה זה כאין וכאפס לעומת מה שנעשה מול הממשלה. כיל מתמחה בלמרוח את הזמן כי זמן זה כסף. כל יום שנדחה כיל עושה 1.5 מיליון דולר. אנחנו ב- 2015 והבוררות מ- 2011 טרם הסתיימה. אם נקבל את התרגילים הדבר יידחה עוד הרבה זמן. יש גם לשים סוף למונופול העסקת העובדים של כיל בנגב ולו רק שאם יחול משבר בשוק האשלג בעולם העובדים יישארו בלא כלום". רוזנטל פנה לניר גלעד ונציגי כיל: "אם המצב כל-כך רע תחזירו את הזיכיון למדינה. מדובר בניסיון סחיטה. אפשר להרוויח מהאשלג, לשלם שכר הגון לעובדים ולשלם תמלוגים למדינה".

ח"כ שלי יחימוביץ': "החוק מגיע לוועדה אחרי שחיקה בהמלצות ששינסקי המקוריות, אז דובר על הכנסות הרבה יותר גבוהות למדינה. אף אחד לא היה כה קשוב לצרכיו של בעל עסק קטן ובינוני כמו שקשובים לכיל. גם ההמלצות המוחלשות באו אחרי שחיקה וכרסום ומו"מ עם כיל וגם כאן הם באים בלי נתוני בסיס מה הרווח התפעולי מהאשלג בישראל לעומת הרווח במדינות אחרות. שלא יספרו לי שזה סוד עסקי. מדובר בסה"כ ברווח תפעולי, אם נראה שבישראל אחרי ששינסקי 2 המיסוי יותר גבוה ולכן הרווח התפעולי יותר נמוך אהיה מוכנה לשקול מחדש את עמדתי בנושא. אם צריך ניתן להקים ועדה סודית כמו המשותפת לתקציב הביטחון. יושב פה אדם (ניר גלעד (א"ק)) שמשתכר מאות מיליוני ₪, 130 אלף ₪ ביום ואומר שיש לו בעיה עם מבנה השכר של העובדים. זו ציניות טהורה".

הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי: "רוצים פיתוח של משאבי הטבע מצד אחד אחרת לא נקבל מיסים ומצד שני רוצים שהתמורה תחזור לציבור, כמו שמוכרים קרקע שהיא קרקע של הציבור. כל חברה צריכה להרוויח אחרת לא תהיה צמיחה אך רווח נורמטיבי. אם יש יותר יש דרכים
לקחת (GT (Government Take – או הפחתת מחיר כשאין תחרות והמוצר בפיקוח או מיסוי רווחי יתר".

יו"ר כיל גלעד, סירב עד לסוף הדיון לחשוף נתונים מלאים אך ציין שיאות לכך באם התנאים יאפשרו לשמור על סודיות הנתונים. יו"ר הוועדה גפני וכן ח"כים נוספים, אמרו שמוכנים לעשות זאת בפורום מצומצם ואף ישקלו את עמדתם מחדש באם ייחשפו לנתונים מתאימים. גלעד: "החשיפות האלה לא נותנות לחברה להתנהל במרחב שצריכה להתנהל בו בתחרות הבינ"ל".

(אילוסטרציה: – פלאש 90)