השבוע השני של ועידת האקלים בפריז נפתח בפורום רם דרג, בהשתתפות שרים מרוב 195 המדינות החברות. מזכ"ל האו"ם הדגיש בנאומו, כי מעל 150 ראשי מדינות וממשלות הצהירו פה אחד בפתיחת הוועידה על תמיכתם המלאה בהסכם גלובלי בר קיימא. בשלב הנוכחי נדרש דרג השרים להכריע בנושאים המצויים עדיין במחלוקת ומונעים מנציגי המדינות להגיע להסכמות.
שר החוץ הצרפתי, המשמש כנשיא הוועידה, הכריז נחרצות, כי הגיע הזמן לקבל החלטות, לאחר שהשבוע הראשון של הדיונים הסתיים באי וודאות. טיוטת ההסכם הראשונה הופצה בסוף השבוע ואין עדיין הסכמה על ניסוח ההסכם המשפטי החדש.
המדינות החברות באמנת האקלים נדרשות להגיע לקונצנזוס עד תום הוועידה ביום המחר, ולגבש הסכם בינלאומי שיקבע את משטר האקלים מ- 2020. האתגר הרציני הוא ליצר מבנה משפטי שיהיה ישים עבור כל המדינות, במטרה משותפת מנוע את ההשלכות החמורות של שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ. הציפיות מוועידת פריז גבוהות – אסור לפספס הזדמנות חד פעמית להשפיע ולשפר את חיי הדורות הבאים.
השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, שנשא דברים בפורום רם הדרג, הביע תמיכה בתהליך הבינלאומי, וציין את היתרון של ישראל בתחום הטכנולוגיה, ואת נכונותה לתרום את המומחיות והניסיון שצברה לקידום פתרונות גלובליים.
המחלוקת העיקרית במשא ומתן, כצפוי, היא נושא המימון. המדינות המתפתחות דורשות סיוע מאסיבי ליישום אמצעים להפחתת פליטות גזי חממה ולהסתגלות לשינויי האקלים. חלק ממדינות אלה מעקבות את הדיונים, עד שתובטח להן מחויבות חד משמעית מצד המדינות המפותחות להעברת טכנולוגיות ומנגנונים ליישום ההסכם, בטענה שהמדינות המפותחות הן האחראיות למצב הגלובלי הקיים, ולכן עליהן להשקיע במציאת פתרונות.
מה כולל ההסכם החדש
ההסכם החדש קובע, כי על כל המדינות להתגייס למאמץ הגלובלי ולהתחייב לביצוע צעדים להפחתת פליטות גזי חממה. עם זאת – יגובשו דרישות שונות מכל אחת מהמדינות, שישקפו את היכולות השונות ואת המצב הכלכלי של כל מדינה. ההסכם החדש יכלול דרישות מחייבות כלליות, וילווה בהחלטת או"ם שתפרט את דרכי היישום של האלמנטים השונים:
הפחתת פליטות גזי חממה – mitigation – יישום אמצעים להפחתת פליטות גזי חממה להשגת היעד הגלובלי של עליית טמפרטורת כדור הארץ בלא יותר מ- 2 מעלות צלזיוס. כל אחת מהמדינות מחויבת להצהיר על יעדי הפחתת פליטות, ולעדכן אותם תקופתית כלפי מעלה, תוך ביצוע מעקב ובקרה אחר יישומם. היעדים עצמם יעוגנו בנספח להסכם.
הסתגלות לשינויי האקלים – adaptation – הגברת היכולת להסתגל לשינויי האקלים שכבר לא ניתן למנוע.
מימון – Green Climate Fund – סיוע כספי של המדינות המפותחות למדינות המתפתחות ליישום ההסכם. הקרן הייעודית צפויה לגייס $100 מיליארד כל שנה, החל מ- 2020 (כיום יש 10.2 מיליארד דולר בקרן) עבור יישום אמצעי מיטיגציה ואדפטציה.
מעקב ובקרה – transparency and reporting – יוקם מנגנון המחייב דיווח כמותי ואיכותי על תכניות היישום לעמידה ביעד הלאומי של כל מדינה.
טכנולוגיה – פיתוח והעברת טכנולוגיות מהמדינות המפותחות שיסייעו למדינות המתפתחות.
(צילום: International Institute for Sustainable Development)
