ניסנקורן: "השביתות הן כלי ולא מטרה, אשמח אם האוצר ייענה לדרישותינו" • הפסד התוצר למשק בגין כל יום שביתה נע בין מיליארד ש"ח לכ-3 מיליארד ש"ח • משרד האוצר: על הסכם השכר להביא לצמצום פערים בין בעלי השכר הנמוך לבעלי השכר הגבוה

על רקע המבוי הסתום בשיחות על עדכון השכר במגזר הציבורי וכשבועיים וחצי לאחר הכרזת סכסוך עבודה בנושא, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן כינס היום את בית נבחרי ההסתדרות לישיבה מיוחדת בה נערכה הצבעה לאישור מועד השביתה במגזר הציבורי.

ימים ספורים לאחר הסרת איום השביתה בשל רפורמת הסיעוד, נקבע מועד שביתה בשל סוגיית השכר, לעוד שבוע מהיום. שר האוצר, משה כחלון, מינה צוות לניהול המשא ומתן עם ההסתדרות, אשר בראשו עומד מנכ"ל המשרד, שי באב"ד, וחברים בו הממונה על השכר, קובי אמסלם והממונה על התקציבים, אמיר לוי. הצוות קרא היום ליו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן להמשיך במשא ומתן ולא לצאת לשביתה פראית.

ניסנקורן אמר כי השכירים במדינת ישראל במגזר הציבורי נמצאים בלי הסכם שכר כבר שלוש שנים. "נהגנו באחריות עד כה אבל גם לאחריות יש גבול. כולנו יחד צריכים לדאוג אחד לשני. יש לנו חובה לדאוג למיליון שכירים במגזר הציבורי. השכירים לא גומרים את החודש ולכן מגיע לנו בזכות".

התגובה הבלתי רשמית של משרד האוצר לטענות הקיפוח של עובדי המגזר הציבורי, באה בדמות שחרור הדוח השנתי על שיאני השכר במגזר הציבורי, דוח שמצליח בכל שנה להרגיז את ציבור האזרחים ולהטות את דעת הקהל נגד עובדי המגזר הציבורי.

קרא עוד:
[postim]

ב-25.11, על רקע כשלון השיחות עם משרד האוצר בעניין הסכם המסגרת, ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה בכל המגזר הציבורי. בהמשך לקריאת יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, הצטרפו לסכסוך ולמאבק גם הסתדרות המורים וגם ארגון המורים העל יסודיים.

בהסתדרות אומרים כי בתום סבב פגישות ממושך בין ההסתדרות לבין משרד האוצר, המשא ומתן בסוגיית עדכון השכר במגזר הציבורי תקוע ויש חשש מעשי כי הצדדים לא יוכלו להגיע להסכמות. במשרד האוצר לעומתם, טוענים כי בשלושת הימים האחרונים מנהל הצוות משא ומתן אינטנסיבי עם ראשי ההסתדרות וארגוני העובדים לקראת חתימת הסכם שכר חדש לעובדי המגזר הציבורי לשנים 2013 עד סוף 2017. יצוין כי בהמשך השבוע צפויות להתקיים בין הצדדים פגישות נוספות.

השביתה הצפויה: היקפים ונזקים

יו"ר ההסתדרות אמר היום: "אני לא בעד שביתות ומעדיף להימנע מהן. הן כלי ולא מטרה ואם אוכל להימנע מזה אני אשמח. אנחנו במאבק – האדם העובד צריך להיות במרכז"

הצעדים הארגוניים הצפויים, לרבות האפשרות להשבתה מלאה של השירות הציבורי, יקיפו מאות אלפי עובדים ביניהם עובדי המשרדים הממשלתיים, אזרחים עובדי צה"ל, מורים, אחיות, עובדי כוח עזר, עובדים סוציאליים, תומכי רפואה ועובדי הרשויות המקומיות.

עמדת המדינה ברורה ועקבית ובכירי האוצר דורשים שעל הסכם השכר להביא לצמצום פערים בין בעלי השכר הנמוך לבעלי השכר הגבוה. כך הנחה שר האוצר את צוות ניהול המשא ומתן. בהתאם למדיניות זו אומרים באוצר, כי תוספת השכר, ככל שתהיה, תינתן באופן דיפרנציאלי, בעיקר לשכבות החלשות בסקטור הציבורי. בנוסף, צוות המשא ומתן עומד על כך שהסכם השכר יגרום לשינויים מבניים והתייעלות במטרה לשפר את השירות במגזר הציבורי.

"ההסתדרות חייבת להתאים את דרישותיה לסביבה הכלכלית בה אנו חיים" אומרים באוצר ומזכירים את התחזית העדכנית לצמיחת התוצר בשנת 2015 העומדת על 2.6% והאינפלציה העומדת כיום על 0.6%-.

באוצר מקשיחים עמדות ומבהירים כי גם במידה וההסתדרות תחליט בכל זאת להשבית, עמדת המדינה לא תשתנה, אך יגרמו נזקים כבדים למשק הישראלי. על פי הערכות, הפסד התוצר למשק בגין כל יום שביתה נע בטווח שבין 1 מיליארד ש"ח עד לכ-3 מיליארד ש"ח ליום.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד אמר כי הוא מצפה מיו"ר ההסתדרות להמשיך במשא ומתן ולמצותו עד תום. "ברור לכל כי אין סיבה אמיתית לגרירת המשק לשביתה אשר תסב נזקים מיותרים".

הממונה על השכר, קובי אמסלם, אמר כי "הפערים עדיין קיימים אך הם ניתנים לגישור. הפערים הגדולים הם לא רק על כסף, מבחינתנו התייעלות השירות הציבורי חשובה לא פחות מנושא השכר". הממונה על התקציבים, אמיר לוי: "סביבת המאקרו במדינת ישראל שונה מזו שהייתה בעת חתימת ההסכם הקודם. ניתן להגיע להסכם שכר גם בלי לגרור את המשק לשביתה לא מוצדקת שכמובן לא תשנה את המציאות המאקרו כלכלית של ירידה בצמיחה ובאינפלציה"