ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה היום בפקודת המסים, אשר הותקנה עוד בימי המנדט הבריטי ומאז נוצלה לרעה בידי גופים שונים שהוסמכו לגבות חובות על פיה.
הפקודה קובעת הסדרים לגביית חובות על ידי רשות המסים. אלא, שמאז נקבעה הפקודה הוספו לה גופים רבים שיכולים להפעיל אמצעי גבייה קשים כלפי חייבים לרבות עיקול חשבון בנק, גם במקרה של חוב קטן יחסית לסכום שבחשבון. אחת הטענות העיקריות ביחס לפקודה היא שהגופים שקיבלו סמכות לגביה באמצעותה העבירו את הסמכות לחברות פרטיות, בעלות אינטרס להגדלת ההוצאות של הגביה.
יוזמת הדיון, ח"כ מרב מיכאלי, סיפרה כי מרגע שפרסמה על קיום הדיון, היא קיבלה פניות רבות מאזרחים שמשותף להם, הוא גביה אנכרוניסטית ואלימה. מיכאלי ציינה כי הפניות עסקו בין היתר באנשים שכל עולמם חרב עליהם בגלל ניפוח החוב המקורי על ידי הגופים או החברות הפרטיות. "זו שיטה שלא יכולה להתנהל במדינה דמוקרטית. זו התנהגות אלימה של המדינה", אמרה מיכאלי.
קרא עוד:
[postim]
מנהל רשות האכיפה והגביה עו"ד תומר מוסקוביץ' הבהיר כי כיום, בניגוד לעבר, יש חלופה לפקודה – המרכז לגביית קנסות שהחל לפעול בשנת 2009. מוסקוביץ' הציע להקים צוות עבודה שיפעל להעביר את גביית החובות למרכז לגביית קנסות או להוצאה לפועל. הוא ציין כי "את חלקם, כגון מד"א, אנו ערוכים לקלוט באופן מידי. החזון שלנו, לטווח הקצר, לבטל את האפשרות להוסיף גופים חדשים שיוסמכו לגבות חובות באמצעות חברות חיצוניות. ולטווח הארוך, להפחית את גופי הגבייה החיצוניים".
נציג חברת הגבייה 'מילגם', אייל קץ, אמר שחברת הגבייה מטילה עיקול על כל חשבונות הבנק של החייב ולא רק על גובה החוב מפני ש"כי החוק מתיר לה". מדבריו עלה שמטרת פעולה זו, היא להפעיל לחץ על החייב לשלם את החוב, במקום שהחברה תצטרך לבצע עיקול.
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי סיכם את הדיון ואמר שעד שתקודם הצעת החוק בנושא, הוא מבקש מהיועץ המשפטי לממשלה ומשר הפנים לפעול להפסקת עיקול חשבון הבנק כולו ולדאוג לעיקול רק בגובה סכום החוב וכן לפעול לקיצור פער הזמנים בין תשלום החוב והסרת העיקול. בנוסף, הוקם צוות בו חברים נציגי האוצר, רשות האכיפה ומשרד המשפטים לצורך צמצום השימוש בפקודה ולבחינת ביטולה.
