סיפורו של ש', בן 50, תושב פריפריה בצפון הארץ, אדם חסר השכלה, שהתפרנס בדוחק ובקושי רב כל חייו הבוגרים ממכירת בגדים בשווקים, מתפרסם היום בעיתון גלובס. משך שנים סווג ש' כלקוח מוגבל חמור בבנקים השונים שהסכימו לפתוח לו חשבון, ומעולם לא ניתן לו אשראי בבנקים.
על פי התיאור בעיתוון, צ'קים של ש', גם בסכומים פעוטים של מאות שקלים, נהגו לחזור באופן תדיר, ובשלב מסוים מצא את עצמו ש' חייב למעלה ממיליון שקלים לחייבים רבים, כשתיקי הוצאה לפועל רבים נפתחו נגדו. לש' היה חשבון בנק גם בבנק דיסקונט, בו היה מוגבל כמובן עם יתרת אשראי נצחית של אפס שקלים. מטבע הדברים ש' מעולם לא פעל בשוק ההון, ואף לא חלם לעשות זאת.
ואז, ב-18 באפריל 2009, כמו בסרטים, התרחש "נס משמיים". ש' זכה בפרס הראשון בלוטו בסכום עתק, דמיוני לחלוטין עבורו, בהיקף של כ-8.5 מיליון שקלים. כעבור ימים ספורים קיבל ש', לאושרו הרב, צ'ק לפקודתו על סכום הזכייה בניכוי מס, בסך של כ-6.8 מיליון שקלים. ש', שהבין שחייו הולכים להשתנות מקצה לקצה, החליט לא לגלות על זכייתו לאיש, גם לא לאשתו ולילדיו. הוא בחר לחשוף את סודו רק בפני גורם אחד, בו שם את מבטחו ואמונו: יועצי ההשקעות של סניף בנק דיסקונט בעיירת מגוריו.
ש' סבר כי כיוון שיועצי השקעות בבנקים פועלים לפי כללים ברורים של חוק ורגולציה, וכיוון שהם חייבים חובות אמון וזהירות וסודיות כלפיו – נכון ורצוי לבטוח בהם בשעה גורלית שכזו. בהם ורק בהם. ואולם, למרות זכייתו בסכום העתק, שנים בודדות לאחר הזכייה, נקלע ש' ליתרת חובה בחשבונו. היום מפנה ש' את האצבע המאשימה לעבר בנק דיסקונט ומנהליו. בתלונה חריגה שהגיש לרשות ניירות ערך נגד הבנק, טוען ש' כי הבנק גרם לאובדן כספי הזכייה. זאת, לדבריו, משום שנציגיו ייעצו לו לסגור את כספו בפיקדונות בריבית זעומה, אך במקביל גרמו לו ליטול הלוואות בריבית גבוהה כדי לשלם את חובותיו ולממן את צרכיו השוטפים.
"בדיעבד התברר ל-ש' שטעה טעות מרה וקשה כשבטח ביועצי הבנק", כותב ש' בתלונה שהגיש באמצעות עו"ד אסף ברם ממשרד עוה"ד ברם-סלוק. "יועצי ההשקעות של הבנק ומנהליו – שהיו היחידים בהם שם את מבטחו, התגלו כאנשים פורעי חוק, הפועלים בניגוד מפורש לחוק הייעוץ ולחוקי המדינה, ששמים את טובתו של הבנק לנגד עיניהם על חשבון טובתו של ש', שמנצלים בריש גלי את בורותו, חוסר הבנתו, חוסר ניסיונו ויכולותיו ובעיקר את העובדה ש-ש' נותן בהם אמון מוחלט".
הוא טוען כי בנק דיסקונט ויועצי ההשקעות שייעצו לו, הפרו את הוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות. ש' מבקש כי רשות ני"ע תפתח בחקירה פלילית ומנהלית כנגדם.
"בקצרה, מדובר בפרשה מזעזעת, בלתי מתקבלת על הדעת, שבה הפרות מוכחות, מגובות בראיות המוצקות והמובהקות ביותר האפשריות (תצהירים בשבועה של הנילונים עצמם) – הפרות מהסוג שהחוק במפורש ובמפגיע בא למנוע – יצרו תקלה איומה, מהסוג שחוק הייעוץ בא למנוע", נטען בתלונה.
ש' טוען, למשל, כי מנהל הסניף בו נוהל חשבון הבנק שלו, המשמש גם כיועץ השקעות מורשה, אומר בתצהיר שהגיש לביהמ"ש כי הוא הסביר לו על "האפשרויות העומדות בפניו לצורך השקעת כספי הזכייה", ובכך למעשה נתן לו ייעוץ השקעות, ברגע הדרמטי ביותר בחייו. זאת, מבלי שהחתים אותו על הסכם ייעוץ וכשהוא מודע לעובדה ש-ש' מעולם לא נדרש לביצוע שום השקעה בחייו, כיוון שהוא היה חסר כל. "יתרה מזו", נטען בתלונה, "מנהל הסניף מצהיר שעד אותה פגישה הוא לא ידע על קיומו של ש' כלל – מיהו הלקוח? מהם צרכיו הפיננסיים? מהן התחייבויותיו? כמה ילדים יש לו? באילו גילאים? האם הוא עובד? מאיפה לוקח מנהל הסניף לעצמו את החירות והחוצפה לתת ייעוץ השקעות במצב כזה ללא הסכם ייעוץ??!! ללא תיעוד מסודר של צורכי הלקוח?"
בא-כוחו של בנק דיסקונט, עו"ד רון חכים, שותף ומנהל מחלקת בנקאות וחדלות פירעון במשרד אטיאס-פרוכטר ושות', מסר בתגובה לתלונתו של ש' לרשות ני"ע בעניין אופן טיפול הבנק בכספי זכיית הלוטו שלו: "הבנק דוחה מכל וכל את טענותיו של ש', המהוות מיחזור נוסף של טענות שהועלו על-ידו כבר בעבר, ואשר הבנק כבר הראה, בראיות שהוגשו לבית המשפט, שאין כל ממש בטענות אלו.
"ניסיונו של ש' להטיל על הבנק את האחריות לכישלון פעולות ההשקעה הספקולטיביות שביצע באופן ישיר, ללא מעורבות כאמור של יועצי ההשקעות ושל הבנק, ראוי לגינוי, ויידחה בבוא העת על-ידי ביהמ"ש. יש להביע צער ש'גלובס' בוחר לתת ביטוי לטענות ממוחזרות אלו, המשוללות כל יסוד, אף לאחר שהועברה לעיונו חוות-הדעת שהוגשה לביהמ"ש".
בא-כוחו של ש', עו"ד אסף ברם, מסר בתגובה לדבריו של בנק דיסקונט: "אנחנו סומכים על רשויות האכיפה שיעשו את מלאכתם וימצו את הדין עם הבנק ועובדיו. כעניין של מדיניות אנחנו לא מתייחסים להליכים תלויים ועומדים".
כסף שבא בקלות, הולך בקלות…