למדנו בחיים ,לא מעט פעמים ,כי בכל תקציב כלכלי יש את טור הזכות, ואת טור החובה .יש משבצת הכנסות ויש משבצת הוצאות. ברור לנו שההבדל ביניהם גדול. טור הזכות גורם לנו לחייך כשהוא מלא וגדוש, וטור החובה גורם לנו עצב כשהוא עולה על גדותיו. כשמשבצת ההכנסות עולה על גדותיה ,שנתינו רגועה. לעומתה, משבצת ההוצאות ,מעסיקה אותנו תדיר ,איך נצמצם אותה כמה שיותר .
בלא לשים לב יש כאן התנהלות כפולה וסותרת, שיכולה לגרום לנו נזק.
במה דברים אמורים?
החלטנו לרכוש מוצר מסוים, לדוגמא חליפה, ההחלטה כוללת בדרך כלל, את הסכום שאנחנו מוכנים לשלם עבור החליפה, למשל: 1000 ₪. בשלב החיפושים אנחנו פוקדים כמה מקומות מכירה של חליפות, לבסוף מחליטים על החנות שבה נרכוש את החליפה.
לא כאן המקום לברר על בסיס מה קבלנו החלטה באיזה חנות נבצע את הקנייה, ומי יזכה ב 1000 ₪ שיצאו מארנקנו, זה נושא לטור אחר.
במקום הנבחר אנו מודדים חליפות שונות, ובוחרים באחת מהן. מה שמעכב את הרכישה, זה המחיר, אנחנו רוצים לשלם 1000 ₪, והחליפה שבחרנו עולה 1200 ₪. כאן מתפתח משא ומתן בינינו לבין המוכר במטרה "להוריד מהמחיר". לפעמים אנו מצליחים ולפעמים לא.
דבר אחד קיים ובאופן ברור, אנו "מתקבעים" בתכונה פנימית הנקראת "מחיר נמוך",
בסיטואציה שונה, אנו "משלמים את המחיר", תרתי משמע.
במה דברים אמורים?
בסיכום כספי שעשינו בבית עולה כי עלינו להגדיל את ההכנסות,.הצרכים בבית גדלים והולכים, וההכנסה נשארה כשהייתה.
מה עושים? אחת הדרכים היא למנף את ההכנסות הקיימות, וזאת נעשה ,על ידי קבלת החלטה אישית לגשת למעסיק ולבקש העלאה בשכר. במציאות רואים קושי גדול בבצוע פעולה פשוטה זו –בקשת העלאה בשכר.
סיבות רבות לכך- מדוע קשה לנו לבקש העלאה בשכר?
אחת הסיבות היא נשוא הטור, "מחיר נמוך".
כשאנחנו "במצב רכישה" תמיד נחפש את המחיר הנמוך. בתת מודע ,גם מחיר העבודה שלנו והתפוקה נמוכים.לכן איננו חושבים שמגיע לנו יותר,ומדוע נבקש העלאה? שאנחנו לא "מאמינים" כי היא מגיעה לנו?
נקודה למחשבה: סדנא דארעא חד הוא.
הכותב הוא צבי סילבר מחבר הספר "הפסיכולוגיה בגרוש" מומחה לייעוץ בכלכלת המשפחה
כתובת מייל לפניות [email protected]
