היקף השימוש בצ'קים בישראל הינו פי 3.5 מהיקף השימוש בכרטיסי אשראי חוק הסליקה האלקטרונית הינו שלב ראשון לקראת הפיכת הצ'ק לדיגיטאלי

• בשנים האחרונות אנחנו עדים למהפכת תשלומים בעולם: העברת כספים בין לקוחות בנקים באמצעות טלפון או אי מייל, תשלומים בצ'קים דיגיטליים, כרטיסי אשראי נטענים, תשלום על מוצרים באמצעות הצמדת הטלפון למכונה ועוד.
• נראה שגם הרגולטור אינו אדיש למגמות הללו, ולפני 3 חודשים הושלם צעד חשוב בקידום מהפכת התשלומים בישראל, כאשר נכנס לתוקפו חוק הסליקה האלקטרונית.
• מהנתונים של בנק ישראל עולה כי ישנה עלייה של 21% בהיקף השימוש בצ'קים, כך שבשנת 2009 היקף השימוש עמד על סכום של 727 מיליארד שקלים לעומת 880 מיליארד שקלים ב-2015.
• השימוש בצ'קים בישראל שכיח גם בעסקים גדולים. למעשה, היום כמעט כל הרשתות הגדולות בענפים השונים (ביניהם מזון, אופנה ועוד) מאפשרים תשלום בצ'קים. כך למשל היקף השימוש בצ'קים בקמעונאות עומד על 108 מיליארד ₪ בשנה (כ- 18% מסך עוגת התשלומים בקמעונאות).
• החודש הודיעה 'ERN סליקת תשלומים' כי היא משיקה שירות חדש – אבטחת הוראות לחיוב לחשבון. היתרון בתשלום באמצעות הוראת קבע או הוראה לחיוב חשבון הוא בזמינותו: אין צורך להגיע עם אמצעי תשלום פיזי כגון כסף מזומן, כרטיס אשראי או צ'ק, ובדומה לצ'ק הוא אינו תופס מסגרת אשראי.

בשנים האחרונות אנחנו עדים למהפכת תשלומים בעולם: העברת כספים בין לקוחות בנקים באמצעות טלפון או אי מייל, תשלומים בצ'קים דיגיטליים, כרטיסי אשראי נטענים, תשלום על מוצרים באמצעות הצמדת הטלפון למכונה ועוד.
נראה שגם הרגולטור אינו אדיש למגמות הללו, ולפני 3 חודשים הושלם צעד חשוב בקידום מהפכת התשלומים בישראל, כאשר נכנס לתוקפו חוק הסליקה האלקטרונית.
שי פרמינגר, מנכ"ל 'ERN' סליקת תשלומים התייחס הבוקר לחוק במפגש עיתונאים שהתקיים בתל אביב: "אני מברך על כניסת החוק החדש. המעבר מסליקה פיזית של צ'קים לסליקה אלקטרונית כבר מיושם בשנים האחרונות במדינות רבות בעולם, ועכשיו תורה גם של ישראל. בעתיד, החוק עוד יורחב בצעד מבורך נוסף, למצב שבו בתי עסק יוכלו להפקיד צ'קים בבנקים באמצעות סורקי צ'קים ייעודים. השלב הבא, צריך להיות מעבר ל"צ'ק דיגיטלי", מהלך שישווה לחלוטין את המצב בין כרטיסי אשראי לצ'קים, ויאפשר לנו כצרכנים להיכנס לבית עסק ללא פנקס צ'קים פיזי ולחתום על צ'קים בצורת קבצי מדיה שיופיעו בקופות בתי העסק או במכשירים הסלולריים שלנו. זו המהפכה שאנחנו צריכים לשאוף אליה".

שוק הצ'קים
על אף שהרגולטור הבין את עוצמתו וחשיבותו של ענף הצ'קים לכלכלה הישראלית, נראה שבתפיסה הצרכנית ענף הצ'קים עדיין נתפש כאמצעי תשלום זניח. המציאות שונה לחלוטין. מהנתונים של בנק ישראל עולה כי ישנה עלייה של 21% בהיקף השימוש בצ'קים, כך שבשנת 2009 היקף השימוש עמד על סכום של 727 מיליארד שקלים לעומת 880 מיליארד שקלים ב-2015.
ישראלים נוטים לשלם באמצעות צ'קים סכומים הגבוהים בהרבה מאלה המשולמים באמצעות כרטיסי אשראי. כך למשל, מנתוני חברת ERN סליקת תשלומים עולה כי עסקה ממוצעת בצ'ק בקמעונאות בישראל עומדת על סכום של 1,500₪, וזאת לעומת העסקה הממוצעת בכרטיס אשראי שעומדת על סכום של 231 ₪.

השימוש בצ'קים בישראל שכיח גם בעסקים גדולים. למעשה, היום כמעט כל הרשתות הגדולות בענפים השונים (ביניהם מזון, אופנה ועוד) מאפשרים תשלום בצ'קים. כך למשל היקף השימוש בצ'קים בקמעונאות עומד על 108 מיליארד ₪ בשנה (כ- 18% מסך עוגת התשלומים בקמעונאות).

מבט ל-2017
החודש הודיעה 'ERN סליקת תשלומים' כי היא משיקה שירות חדש – אבטחת הוראות לחיוב לחשבון. היתרון בתשלום באמצעות הוראת קבע או הוראה לחיוב חשבון הוא בזמינותו: אין צורך להגיע עם אמצעי תשלום פיזי כגון כסף מזומן, כרטיס אשראי או צ'ק, ובדומה לצ'ק הוא אינו תופס מסגרת אשראי. פרמינגר הסביר כי "ERN סליקת תשלומים" זיהתה את הצורך בשירות מסוג זה, והחליטה להיות פורצת דרך בתחום, עם השקת שירות 'אבטחת הוראות תשלום', שיהיה הראשון בישראל.

שירות זה מתווסף לשאר שירותי הדגל של החברה שהעיקרי ביניהם הינו שירות 'צ'ק פלוס' הניתן ל- 15,000 בתי עסק בישראל במעמד העסקה מול הלקוח און ליין, בדומה לתשלום באמצעות כרטיס אשראי. שירות נוסף, הינו שירות 'מימון פלוס' המעניק יתרון של מימון מלא ותפעול .