"כל תקציב משרד הפנים – יותר מ–4 מיליארד שקל – הולך ל–35% מהאוכלוסייה בישראל. 65% מהאזרחים לא מקבלים אגורה מהתקציב הזה, היות והם חיים ב–62 רשויות המתפרנסות מהכנסות הארנונה, ולכן לא מקבלות מאתנו תקציב", כך אמר היום שר הפנים והשר לפריפריה, הנגב והגליל, אריה דרעי, בוועידת הערים המתחדשות של TheMarker, שנערכה בבת ים.
"להבדיל ממשרדי החינוך והרווחה, שבהם התקציב בנוי per capita (לנפש), התקציב במשרד הפנים הוא הכי חברתי שיכול להיות" טען דרעי. "זאת, בניגוד למצב ששרר עת התמניתי למנכ"ל משרד הפנים ב-1986. אז תקציב המשרד חולק בשיעור של 65% לרשויות החזקות".
דרעי הזכיר כי בתחילת שנות ה-2000 קוצץ תקציב משרד הפנים באופן דרסטי, בטענה כי הרשויות המקומויות בזבזניות. "מי שנפגע זה בעיקר הרשויות החלשות. אני כמובן שמח שמענק האיזון, יחד עם התוספת שקיבלנו, מאזנוים מעט את המצב, אבל עדיין חסר כסף. סיכמנו עם משרד האוצר על עוד תוספת לתקציב, ומי שייהנה ממנו זה החלשים".
לדברי שר הפנים, המטרה של משרדו היא לתת סל שירותים בסיסי ושוויוני לאזרחים. "לא משנה אם הילד גדל בירוחם או בת"א – עליו לקבל את אותם חוגים, אותו סל תרבות, אותה רמת חינוך וכו'".
לדברי דרעי, "פעם אמרו שהבעיה היא בניהול של הרשויות המקומיות, כאילו אין מספיק התייעלות ושקיפות בהן. עם כל הכבוד, הרשויות הגדולות והעצמאיות איתנות כלכלית לא בזכות התנהלות טובה יותר מאלו הזקוקות לעזרה. מובן שגם ניהול הוא משתנה חשוב, אבל בפועל, נפל בחלקן ליהנות מהכנסות גבוהות מארנונה, אזורי תעשיה, מסחר, מלונאות וקניונים. זה עניין גיאוגרפי לחלוטין".
דרעי התייחס לסוגיית איחוד הרשויות בישראל, ודיבר על הקושי שבביצוע המהלך. "קשה במדינת ישראל לאחד רשויות מקומיות", אמר. "בעבר ניסיתי לאחד בין מבשרת ציון לירושלים ולא הצלחתי בכך. הבנתי את הצורך בהנהגה לכל קהילה. יש איחודים קטנים, כמו מודיעין-מכבים-רעות, יהוד־מונסון, אך בשפת המעשה, לאחד רשויות זה לא דבר פשוט".
לדבריו, ניתן ללמוד ממודל האשכולות שיצר שיתוף פעולה בין רשויות. "קמו אשכולות בצפון, בגליל המערבי ובדרום. זוהי התארגנות וולונטרית יפה, והם התחילו לעבוד יחד ולהעניק שירותים משותפים ביחד. לקחתי זאת כאתגר והעברנו את חוק האשכולות, שהוא הוא חוק מהפכני. בכוונתנו לחזק את האשכולות הקיימים, ונוציא קול קורא לעוד אשכולות חדשים".
