רדיפת הדת | בלעדי: כל התשובות לשאלות שלא היה לכם את מי לשאול על חוק הגיוס שיעבור בעוד כשבועיים בכנסת ישראל

הורים לתלמידי ישיבות, תלמידי ישיבות ואברכים יקרים, תפתחו יומנים. י"ח אדר ב' תשע"ד, 20 במרץ למניינם, כאשר כנסת ישראל תצא לפגרת הפסח שלה תושלם חקיקתם של שלושה חוקים מרכזיים: חוק הגיוס, חוק המשילות וחוק משאל העם. השניים האחרונים לא מעניינים אותכם, אלא את הפוליטיקאים, אבל הראשון מעניין מאוד ולשם כך התכנסנו.

חוק הגיוס, שנדון בוועדת שקד משך שבועות ארוכים, יגיע בשבועות הקרובים לחקיקתו הסופית. (אלא אם יתרחש משהו קיצוני ולא צפוי). התאריך בו יעבור החוק בקריאה שניה ושלישית בכנסת, ורק לאחריו יהפוך לוחוק מדינה, עדין לוט בערפל.

לפני כשבועיים קיבלו חברי הכנסת הודעה לפיה נערכת הכנסת ל'בליץ' של חקיקה שייערך ב-ח' עד י' אדר ב' (בין ה-10 ל-12 במרץ), אך הערכה הרווחת היא שהוועדה לא תשלים את עבודתה עד לתאריך המדובר, והחוק יעלה לשולחן הכנסת כמה ימים מאוחר יותר. כאמור עד יציאת הכנסת לפגרת הפסח היא התחייבה להשלים את תהליך החקיקה

ההצהרות הלוחמניות, מסך הערפל שמלווה את עבודת הוועדה והערפול המכוון בו נוקטים חברי הכנסת, גרמו לרבים מהציבור לאבד את היכולת להבין את סעיפי החוק ולהבין את המצב המשפטי של בחורי הישיבות החל מיום העברת החוק.

לימוד בערב חג השבועות בבעלזא - צילום אנשיל בעק (3)
למעלה מ-80% מסעיפי החוק אושרו במסגרת 'וועדת שקד', כך שהערפל שאפף את החלטות הוועדה הולך ומתפזר, מה שמאפשר לתת בו סימנים, ולבנות מעין מדריך לתלמיד הישיבה, על העתיד להתרחש ב-5 השנים הקרובות על פי החוק החדש.

לפני שאנחנו יוצאים לדרך תמרור אזהרה: בימים הקרובים יובאו לחקיקה סופית מספר סעיפי חוק נוספים שעשויים להכריע במידה לא מבוטלת את מימוש הסנקציות הפליליות בעוד כשלוש שנים.

לדוגמא, הוועדה טרם הכריעה בסוגית מיהו חרדי שיכלל בספירה הדו-שנתית לשם הקביעה האם הציבור החרדי עומד ביעדים שהוטלו עליו, כמו גם השאלה מהו מרחב שיקול הדעת של הממשלה ויכולת התמרון שלה בחוק.
ועם האזהרה הזו יצאנו לצלילה בנבכי החוק בכדי להבין מה יקרה החל מיום העברת החוק לבחורי הישיבות והאברכים מבחינה חוקית. חזרנו מודאגים.

בן 22 – פטור משירות
ימים ספורים לאחר העברת החוק בקריאה השלישית והסופית, יקבלו כל תלמידי הישיבות והאברכים שמלאו להם 22 שנים עד ליום כניסת החוק, פטור משירות צבאי.
הפטור הזה יינתן רק לאחר שהתקיימו שני תנאים: הראשון, הגעה של תלמיד הישיבה או האברך למח"ר (מרכז חיול חרדי, מעין חלופה לבקו"ם אליו הגיעו תלמידי הישיבות עד היום, שהקמתו נועדה בכדי לטשטש את הגבולות, ולהילחם בטענות הקשות שהיו לתלמידי הישיבות על הטיפול בהם במסגרת הבקו"ם החילוני) שם יוצעו בפניו מסלולי גיוס שונים.
לאחר שיסרב להצעות שיוצעו לו בלשכת הגיוס, יידרש תלמיד הישיבה לפנות למרכז הכוון תעסוקתי שיוקם על ידי משרד הכלכלה בכל רחבי הארץ, שם יוכל לקבל הצעות ללימודי מקצוע ללא עלות, כמו גם הצעות עבודה המתאימות לפרופיל האישי שלו.

לאחר שיסרב לכל ההצעות הללו – יקבל תלמיד הישיבה פטור, ויוכל להמשיך בלימודיו ללא הפרעה.
ההזמנה של אלפי תלמידי הישיבות והאברכים שיקבלו את הפטור, תיעשה בתוך 12 חודשים מיום העברת החוק, וייעשה מאמץ גדול לשכנע אותם לעזוב את היכלי התורה.
על פי הצעת החוק, יקבלו שמונת מרכזי ההכוונה התעסוקתיים שיוקמו ברחבי הארץ על ידי עמותות פרטיות את פרטיהם של בחורי הישיבות והאברכים בכדי שיוכלו לשכנע אותם באמצעות פיתויים שונים לעזוב את היכלי התורה. ח"כ איילת שקד, יו"ר הוועדה, ממש נלחמה על הסעיף שיאפשר למרכזים הפרטיים לקבל לידיהם את הנתונים הפרטיים של בחורי הישיבות, והצליחה בסופו של דבר במשימתה.

הפגנה נגד גיוס בני ישיבה בכיכר בהשבת בירושלים - ''חדשות 24'' - 12


בן 18-22 – דחיית שירות ופיתוי

תלמידי ישיבות ואברכים, שגילם בעת העברת החוק יהיה בין 18 ל-22, יוכלו לדחות את שירותם בשלוש וחצי שנים הקרובות, בכפוף לביקור חד שנתי במרכז החיול החרדי. בביקור השנתי ידרש תלמדי הישיבה לעמוד כנגד הנסיונות ינסו מידי שנה לפתות את בחורי הישיבות במסלולים שונים המתאימים לצורכיהם. בחור ישיבה שלא יגיע לקבל את הדיחוי במרכז החיול, ייחשב כעריק – וייעצר מיידית.

למרות שלא תהיה הגבלה על מספר מקבלי הדיחוי, החוק קובע כי אם הציבור החרדי לא יעמוד ביעדים שיוטלו עליו בשנות המעבר, הרי שתקציב הישיבות יקוצץ משמעותית. רוצה לומר: הסנקציות הכלכליות נכנסות לתוקף ביום העברת החוק, ולא בשנת 2017, עם כניסת החוק לתקופת הקבע.

בשנת 2017, עם כניסת החוק לתוקף, תבחן הממשלה את נתוני הגיוס: אם הציבור החרדי עמד במספר החיילים שהשיתה עליו הממשלה, יוכלו תלמידי הישיבות להמשיך בלימודיהם באין מפריע. אם לא עמד הציבור החרדי במספר המגויסים שנקבע בחוק, אין דחיית שירות לאף תלמיד ישיבה או אברך. כל חייבי הגיוס מבין האברכים ותלמידי הישיבות יידרשו לבחור בין כלא צבאי לבין שירות צבאי.

הליך חיול מלא
בתקופת המעבר, היינו עד שנת 2017, תלמידי ישיבות צעירים, שקיבלו צו ראשון, יידרשו לבוא עם העברת החוק למרכזי החיול החרדיים שם יעברו הליך חיול מלא, אם אפשרות לדחות את שירותם בשלוש שנים בלבד. על פי הצעת החוק, אי התייצבות תביא להחלת הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון והנהוגות כיום מכוח החוק. בנוסף לסנקציות הפליליות שיוטלו על בחור ישיבה שלא יתייצב לצו ראשון, יוטלו גם סנקציות כלכליות על הישיבות, שיפסיקו לקבל תקצוב עבור כל בחור שלא יתייצב לצו הגיוס הראשון.
מי שישתמט מחובת התייצבות ל"צו ראשון" וכן מי שהשתמט מלימודיו בישיבה בתקופת דחיית השירות או שלא יתייצב לקבלת דחוי נוסף, יחולו עליו הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון והוא לא יוכל להיכלל יותר במסלול בני הישיבות

 

צה"ל יגביר את הפיקוח על עולם הישיבות, ויכניס אותו למצור.
אכיפה לאיתור משתמטים מלימודים – צה"ל יסתייע במנגנון האכיפה של משרד החינוך והאוצר. ראשי ישיבות יעבירו ערבות – למנוע תצהיר כוזב של מספר התלמידים.

יועבר דו"ח מצב לוועדת השרים לשוויון בנטל ולוועדת החוץ והביטחון בכנסת, אחת לשישה חודשים.
משרד החינוך יעביר לצה"ל, באופן שוטף, מידע על תוצאות הביקורות שמבצע בישיבות ויבצע ביקורת בישיבות אחת ל-3 חודשים.

לסיכום:
בשלוש וחצי שנים הקרובות, יעשה צה"ל ומשרד הכלכלה מאמצים כבירים בכדי 'לרוקן את הבריכה'. כל תלמיד ישיבה יקבל טלפון אישי עם פיתויים והטבות כלכליות.
מידי שנה, ייאלץ כל בחור ישיבה לשהות יום שלם במרכז החיול בכדי לשמוע על המסלולים שמציע הצבא ומשרד הכלכלה, ותקציב הישיבות יופחת בצורה דרמטית אם הציבור החרדי לא יעמדו ביעדי הגיוס.

מתווה הקבע: כללים נוקשים
החל מיולי 2017, ייכנס החוק ל'מתווה הקבע'. הצעת החוק עושה ככל שביכולתה על מנת להקשות על הישיבות ותלמידיהם לעמוד בכללים הנוקשים, וקובעת רף כמעט בלתי אפשרי. הנה כמה דוגמאות בולטות:

"דחייה לשם לימוד תורה" תינתן אחת לשנה עד גיל 21. בחור שלא יתייצב במח"ר, יחול עליו חוק שירות ביטחון, וצפוי להיכלא באם לא יתגייס.
דחיית השירות תותנה בהגשת תצהירים מטעם תלמיד הישיבה ומטעם ראש הישיבה על התקיימות התנאים המחייבים (שהתלמיד אכן לומד) ובהתחייבות לדווח על שינוי התנאים במהלך התקופה. בנוסף, יחויב ראש הישיבה ברישום נוכחות שוטף ובהגשת דו"חות תקופתיים לצה"ל על דחויי השירות הלומדים במסגרתו.
מי שנדחה שירותו לשם לימוד תורה יחויב בלימוד בישיבה בהיקף של 45 שעות שבועיות לפחות.

גם בשלב הזה, תעשה המדינה כל מאמץ להוציא את בחור הישיבה מהיכל התורה, כשבחור שיילך להכשרה מקצועית מטעם משרד הכלכלה, יחוייב ללמוד רק שלושים שעות בשבוע. יחד עם זאת, ייאסר עליו לעבוד במהלך תקופת הדיחוי.

הדיחוי המדובר יינתן אך ורק לתקופה של שלוש שנים, לאחריהם יגוייסו כל בחורי הישיבות לצה"ל, מלבד 1,800 מתמידים שיזכו לפטור, תהליך שעדיין לא ברור כיצד יתבצע.
הצעת החוק קובעת כי כל בחור ישיבה יגיע בגיל 21 למרכז לקליטת חרדית, שם יתבשר האם צה"ל מעוניין בו כחייל מן המניין או שיופנה לשירות האזרחי.
אם התקיימו יעדי הגיוס עד לשנת 2016, כך שמעל ל-70% מפוטנציאל גיוס החרדים באותה שנה התגייסו – רשאי שר הביטחון באישור הממשלה לקבוע יעדי גיוס לשנה הבאה, כל עוד יהיו גבוהים יותר מאשר בשנה החולפת.

במידה ולא התקיימו יעדי הגיוס – יחול חוק שירות ביטחון על כלל בחורי הישיבות.

הפטור למתמידים
מתן הפטור יותנה בהתחייבות המתמיד להמשיך את לימודיו בישיבה עד גיל 26.
שר הביטחון יקבע את הזכאים לפטור "מתמידים" בשים לב לרשימה שתוגש על ידי ועד ראשי הישיבות (ההחלטה הזו היא לא סופית, ועדיין לא ברור כיצד יבחרו אותם מתמידים) עד ליום 31 אוגוסט בשנת דחיית השירות השלישית.
במידה וראשי הישיבות לא ישתפו פעולה, יקבע שר הביטחון, בתקנות, את המנגנון לקביעת 1800 המתמידים.

הפגנת חסידי סאטמאר מול בנין השגרירות במנהטן נגד חוק הגיוס (52)

יעדי הגיוס

א. תקציב הישיבות יקוצץ במידה ולא יעמדו ביעדי הגיוס.
ב. תלמיד שלא יתייצב לצו ראשון לא יתוקצב ויוגדר כמשתמט.
ג. יוטלו סנקציות כלכליות על ישיבות שתלמידיהן לא יתייצבו ללימודים בישיבה.
ד. ישיבות בעלות אחוז גיוס גבוה יתומרצו כלכלית.
ה. ישיבות יתוקצבו עבור תלמידים אשר יתגייסו לצה"ל.
ו. ישיבות אשר באופן מובהק יעודדו גיוס יקבלו מעמד מיוחד הכולל הטבות כלכליות משמעותיות.

אכיפה
מערכת אכיפה הכוללת סנקציות על דחויי שירות שלא יתייצבו ללמוד בישיבה, ועל ראשי הישיבות אשר לא ידווחו על היעדרות תלמידיהם:
א. ראש ישיבה אשר יעביר דיווח כוזב על תלמיד ישיבה אשר לא לומד בפועל, יחולו עליו סנקציות אישיות.
ב. ראש הישיבה יקיים רישום נוכחות שוטף ויעביר דיווחים לצה"ל אחת ל-3 חודשים.
ג. תלמיד ישיבה שלא יתייצב לצו ראשון- יוגדר כמשתמט ויחולו עליו הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון.
ד. תלמיד ישיבה שלא יתייצב כל שנה לחידוש דחיית שירותו- יוגדר כעריק ויחולו עליו הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון.
ה. תלמיד ישיבה אשר לא יתייצב ללימודיו בתקופת הדח"ש- יוגדר כעריק ויוטלו עליו הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון.

ריקון הבריכה
בהמשך לתהליך אותו מכנים בממשלה "ריקון הבריכה" בתקופת הביניים, יוקצו משאבים לצורך הגדלת יכולת מרכזי הכשרת החרדים לשוק העבודה- הקיימים והחדשים (יוקמו שמונה מרכזים כאלו, ולשם כך הקצתה הממשלה סכום של 500 מיליון שקלים), בכדי לנסות ולפתות את בחורי הישיבות לצאת מהיכלי הישיבות.

ישיבות ההסדר:
1. משך השירות הצבאי יוארך ל-17 חודשים
2. בתום תקופת הביניים (יולי 2016) ולמשך 3 שנים יוארך משך השירות הפעיל בהדרגה (2-3 חודשים בכל שנה) כך שבתום 3 שנים יעמוד משך השירות במסלול זה על 24 חודשים.
3. מסלול ישיבות ההסדר ייפתח גם לאוכלוסיה החרדית.

מיהו חרדי
לימוד מעניין - חילוני וחרדי לומדים
אחת הסוגיות החשובות ביותר שטרם הוכרעו בוועדה היא סוגיית 'מיהו חרדי' לשם עמידה ביעדים. השאלה הזו תקבע האם הציבור החרדי עמד ביעדים, או שיופעלו סנקציות פליליות על בחורי ישיבות.
הוועדה טרם קיבלה החלטה סופית אך מסתמן כי אחד הקריטריונים יהיה לימוד במוסד חרדי במשך שנתיים לפחות בין הגילאים 14-18. אם אכן זה הנוסח שיתקבל בסופו של דבר, הציבור החרדי יוכל לעמוד ביעדים בקלות יחסית, מטעמים שאין כאן המקום לפרטם. גם הכנסת שלוחי חב"ד לשירות האזרחי והכנסתם לתוך היעדים צפויים להקל על הציבור החרדי למלא אחר היעדים שהציבה הממשלה.

הסנקציות הכלכליות

הדיבורים הרבים על הסנקציות הפליליות, העלימו מהציבור את העובדה שכבר מהחודש הבא יוטלו סנקציות כלכליות קשות נגד עולם התורה. במסגרת הצעת החוק נקבעו מספר סעיפים שנועדו לבטל כמעט לחלוטין את תקציב הישיבות שייאלצו לשלוח בחורים לצבא או לשירות האזרחי בכדי לשמור על תקציבים המצומקים בלאו הכי.
החוק קובע במפורש כי תקציב הישיבות יוקצה, בין היתר, במטרה לתמרץ עמידה ביעדי הגיוס וזאת בהתאם לעקרונות המפורטים להלן וזאת מבלי שיופחת סך תקציב הישיבות הכולל.
עקרונות לחלוקת התקציב במטרה לתמרץ עמידה ביעדי הגיוס:

לא הושגו יעדי הגיוס, יופחת תקציב דחויי השירות בכל שנה ביחס ישיר לשיעור העמידה הכללי ביעדי הגיוס בשנה הקודמת. ישיבה לא תקבל תמיכה בגין תלמיד המצוי בגילאי דחיית שירות ואשר אינו עומד בתנאים הנדרשים בכדי לקבל דחיית שירות או שנקרא להתגייס ולא התייצב. יתרת תקציב דחויי השירות שיוותר כתוצאה מכך יופנה לצורך עידוד עמידה ביעדי הגיוס, אשר תביא לידי ביטוי בין היתר את שיעור המתגייסים בכל ישיבה, ואשר תתגמל ישיבות ששיעור העמידה הפרטני שלהן ביעדי הגיוס בשנה החולפת שווה או גבוה ל-75% משיעור יעדי הגיוס לאותה שנת גיוס.

תלמיד ישיבה שהתגייס לשירות ימשיך להיחשב כתלמיד ישיבה לטובת עמידה במספר התלמידים המינימאלי, מיום גיוסו למשך שנה או עד הגיעו לגיל 22, לפי המאוחר מביניהם, ובלבד שלמד בישיבה תקופה של עשרה חודשים טרם הגיוס וכל עוד הינו ממשיך בשירותו. בתקופה זו תהיה הישיבה זכאית לקבלת תמיכה עבור תלמיד הישיבה.
תקציבם של 1,800 המתמידים יגדל כשהחוק ייכנס לתקופת הקבע, בתנאי שוועד הישיבות הוא שיקבע מיהם אותם מתמידים שיזכו לפטור. מכיוון שאין סיכוי שאף ראש ישיבה ישתף פעולה עם השלטונות בנושא זה, יבוטל הלכה למעשה, תקציב הישיבות.

יעדי הגיוס

יעדי גיוס

המאבק על יעדי הגיוס, צפוי להמשיך בוועדה עד הרגע האחרון, כשביש עתיד דורשים שלא לאפשר לממשלה שיקול דעת, ולהכניס את מספר המגויסים המחויב על פי החוק.
בימים האחרונים פעלה איילת שקד, בתמיכת הליכוד, לאשר סעיף שיתיר לממשלה לקבוע אם ייעדי הגיוס השנתיים הושגו.
המשמעות: הממשלה תוכל להחליט בכל שנה האם להסתפק במספר בחורי הישיבות שהתגייסו, גם אם הנתון לא עומד במכסות שנקבעו.

ח"כ שקד פיזרה את דיוני הוועדה לאחר שנוכחה לדעת שאין רוב שיאשר את הצעתה, ומרבית חברי הוועדה בדיון תמכו בחלופה שהציג יו"ר סיעת יש עתיד, עפר שלח, ולפיה הממשלה תודיע אם היעדים הושגו, אך לא תקבע זאת. שלח דרש להכניס לנוסח החוק את הקביעה כי יעדי הגיוס ליולי 2016, מועד תחולת החוק, ייעמדו על 5,200 מתגייסים חרדים – אך גם דרישה זו לא עלתה להצבעה.

טרם הוכרע

  • מיהו חרדי שיכלל בספירה הדו-שנתית לשם הקביעה האם הציבור החרדי עומד ביעדים שהוטלו עליו.
  • מהו מרחב שיקול הדעת של הממשלה ויכולת התמרון שלה בחוק.
  • כיצד יבוצע תהליך הפטור ל-1800 מתמידיים החל מ-2017. לא ברור מי יקבע את רשימת ה'מתמידים'.

בן 22 ביום כניסת החוק לפועל? גש למרכז חיול חרדי, אל תתפתה להצעות השונות, קח פטור משירות צבאי ושוב להגות בתורה ספסלי הישיבה.
בן 18-22 ביום כניסת החוק לפועל? אתה יכול לדחות את שירותך בשלוש וחצי שנים. בכפוף לביקור חד שנתי במרכז החיול החרדי בו תידרש לשהות יום שלם כדי לשמוע על המסלולים שמציעים צה"ל ומשרד הכלכלה.
תקציב הישיבות יופחת בצורה דרמטית אם הציבור החרדי לא יעמדו ביעדי הגיוס.
תלמיד ישיבה שלא יגיע לקבל את הדיחוי במרכז החיול, ייחשב כעריק – וייעצר.
בחור, אתה חייל! החל מי"ח אדר ב' תלמידי ישיבות שיתייצבו לראשונה בצה"ל יעברו הליך חיול מלא, עם אפשרות לדחות את שירותם בשלוש שנים בלבד.
לא תתייצב – יוטלו עליך סנקציות פליליות. כמו כן הישיבה בה אתה לומד לא תקבל תקציב עבורך.

החל מ-2017

  • ראשי הישיבות יחוייבו ברישום נוכחות ובהגשת דו"חות תקופתיים לצה"ל
  •  תלמיד ישיבה שיסכים ללכת להכשרה מקצועית מטעם משרד הכלכלה, יחוייב ללמוד רק שלושים שעות בשבוע. מי שיסרב יחוייב ב-45 שעות לימוד שבועיות
  •  בגיל 21 תלמיד ישיבה יופנה למרכז לקליטת חרדית, שם יתבשר האם צה"ל מעוניין בו כחייל מן המניין או שיופנה לשירות האזרחי
  •  1800 תלמידי ישיבה שיוגדרו כ'מתמידים' יתחייבו ללמוד עד גיל 26
  •  אם ראשי הישיבות לא ישתפו פעולה, יקבע שר הביטחון, בתקנות, את המנגנון לקביעת 1800 המתמידים.
  •  ישיבות בעלות אחוז גיוס גבוה יתומרצו כלכלית.
  • ישיבות יתוקצבו עבור תלמידים אשר יתגייסו לצה"ל.
  • משך השירות הצבאי של בני ישיבות ההסדר יוארך עד ל-24 חודשים.
  • מסלול ישיבות ההסדר ייפתח גם לאוכלוסיה החרדית

אם הציבור החרדי לא יעמוד ביעדים שיוטלו עליו בשנות המעבר, תקציב הישיבות יקוצץ משמעותית. המשמעות: הסנקציות הכלכליות נכנסות לתוקף ביום העברת החוק, ולא בשנת 2017,.