בעקבות דבריו הנלוזים של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, נגד ריבוי הילודה החרדית, יצא העיתונאי בנימין רבינוביץ לשוחח עם הרב ד"ר משה רוטשילד, מייסד בית החולים 'מעיני הישועה' בבני ברק ואב למשפחה ברוכת ילדים

בעקבות דבריו הנלוזים של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, נגד ריבוי הילודה החרדית, יצא העיתונאי בנימין רבינוביץ לשוחח עם הרב ד"ר משה רוטשילד, מייסד בית החולים 'מעיני הישועה' בבני ברק ואב למשפחה ברוכת ילדים.

במהלך הראיון, אומר הרב ד"ר רוטשילד כי כל החשיבה כאן היא אך ורק כסף. לדבריו, יותר חשוב שאנשים יוכלו לטייל בחו"ל, שיהיה לכל אחד מכונית או שתיים, אבל ילדים לא.

עוד באתר:

[postim]

"לפני כמה שנים חלק נכבד מההכנסה של משפחה היה קצבת ילדים, ואילו היום זה ממש צחוק. נותנים ממש סכומים מגוחכים, לעומת מה שנותנים בהרבה ארצות באירופה של גויים, שם הם יודעים ומבינים שללא ילדים אין להם עתיד", אומר המרואיין בנחרצות.

לפניכם, הראיון המלא, כפי שהוא מתפרסם בעיתון 'יתד נאמן':

כאשר שמעתם את דבריו של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, ואם תרשו לצטט אותם שוב בקצרה: "אצל הערבים אנו עדים לירידה מסוימת בקצב הגידול של האוכלוסיה, אבל אצל החרדים דווקא להיפך… המשך הגידול בחלקה של האוכלוסיה אשר איננה משתתפת בכח העבודה לא יכול להימשך לנצח, ולכן הוא יהיה חייב להיעצר". כמי שייסד את המרכז הרפואי 'מעיני הישועה' שכידוע אחת המחלקות הפעילות ביותר שלו היא מחלקת היולדות, אולי תוכלו לתת לנו נתונים עדכניים על המחלקה הזו.

ד"ר רוטשילד: אין היום שום מרכז רפואי בעולם שיש בו כל כך הרבה יולדות יהודיות כמו שיש בבית הרפואה 'מעיני הישועה'. ב'סורוקה' מספר הלידות גדול יותר, אבל למעלה מחמישים אחוז מהיולדות אינן יהודיות. אנחנו מתקרבים היום לאלף לידות בכל חודש. בכל יום אומרים אצלנו ל-35 אמהות 'מזל טוב'.

מה הייתה התגובה הראשונית שלכם לשמע הדברים החמורים האלו?

ד"ר רוטשילד: צריך לדעת וצריך להיות ברור, שכל מי שמדבר נגד ריבוי הילודה, פשוט מדבר נגד המדינה היהודית. במהירות רבה אנחנו מתקרבים למצב שבו האוכלוסיה היהודית תהיה במיעוט. הייתי לפני מספר שנים באנגליה, ושם המצב הוא, שכל אדם שיש לו 4-5 ילדים אין לו דאגת פרנסה. כך גם בצרפת. קראתי מאמר על יפן שהם מודאגים מאוד ממצב שבו בעוד עשרים שנה לא יהיו ילדים. ציפיתי כשבאתי לארץ ישראל, שכאן יעשו הכל כדי לעודד את הילודה היהודית, בעיקר לאחר תקופת השואה שבה נספו למעלה ממיליון ילדים. תמיד ישנם רשעים שיקראו וידברו על עצירת הילודה, אבל כאשר הדברים נשמעים מפי אדם במעמד רשמי כה נכבד, זה דבר נורא ואיום.

רש"י מביא (בפרשת ראה) את הספרי על הפסוק 'כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלוהיהם': 'אמר רבי עקיבא אני ראיתי עובד כוכבים שכפתו לאביו לפני כלבו ואכלו'. משמעות הדבר, שהכלב יותר חשוב מהילדים. מה בעצם רוצה פישר שלכל אחד יהיה עוד מכונית קאדילק? זה יותר חשוב מילדים? לא יעלה על הדעת, שכאן, במדינה היהודית, כלבים ומכוניות יהיו יותר חשובים מילדים, חס ושלום שתהיה איזושהי הגבלה על מספר הילדים. אבל לא יעזור לו שום דבר.

אולי אשאל שאלה אישית, גם כמי שרואה מידי יום ביומו את הילדים החדשים שבאים לעולם, אבל במיוחד כאב למשפחה ברוכת ילדים, האם אפשר בכלל להסביר לאדם כמו פישר את משמעות האושר שיש לך?

ד"ר רוטישלד: האושר והשמחה שיש לי ולכל אדם שיש לו משפחה ברוכת ילדים, הרי שאי אפשר בכלל להשוות את זה לאדם שלצערנו אין לו ילדים או שיש לו מספר קטן של ילדים. מי שלא חי ומרגיש את האושר הזה לא יודע מה זו שמחה ואושר. זה גם העתיד של עם ישראל. מדוע בעצם באנו לכאן, לארץ ישראל? כי כאן זה העתיד שלנו, של עם ישראל, ודווקא כאן לבוא ולהכריז שצריך להגביל את הילודה היהודית, ובפרט כאשר הדברים נשמעים מאדם שנמצא במשרה גבוהה, זה דבר שלא ייאמן. זו גישה כלכלית, אנוכית. לא אנושית ולא יהודית.

ממה לדעתכם נובעות האמירות האלו?

ד"ר רוטישלד: כל החשיבה כאן היא אך ורק כסף. יותר חשוב שאנשים יוכלו לטייל בחו"ל, שיהיה לכל אחד מכונית או שתיים, אבל ילדים לא. לפני כמה שנים חלק נכבד מההכנסה של משפחה היה קיצבת ילדים, ואילו היום זה ממש צחוק. נותנים ממש סכומים מגוחכים, לעומת מה שנותנים בהרבה ארצות באירופה של גויים, שם הם יודעים ומבינים שללא ילדים אין להם עתיד, ודווקא כאן לא מבינים את הדבר הכל-כך פשוט וההגיוני הזה. כאן נוקטים במדיניות של פרעה במצרים של 'כל הבן היאורה תשליכוהו'. ממש כך. וזה עוד נשמע מאדם ששמו 'פישר' שמשמעותו דייג, שכידוע הדגים לא שולטת בהם עין הרע והם מתרבים בלי סוף, ומאיש כזה לשמוע את הדברים? חס ושלום. זה לא יקום ולא יהיה. כפי שמביא רש"י את המדרש: "אתם אומרים 'פן ירבה ואני אומר 'כן ירבה'".

פישר בעצם טוען, שהציבור החרדי שב"ה גדל והולך עם השנים לא שותף בנטל הכלכלי. מה אתם עונים לו על כך?

ד"ר רוטישלד: ראשית, אנחנו כן משתתפים בנטל. ברור שמי שראוי ויכול ללמוד תורה, צריך להמשיך ולהגות בתורה וזה הדבר האמיתי שמחזיק את עם ישראל ובטחונו בארץ. אבל גם כאלו שכן רוצים לצאת ולעבוד, לך ותראה כמה אנשים דתיים נמצאים במשרדי הממשלה. פשוט אין. לא מקבלים אותם לעבודה. מצד אחד הוא אומר תלכו לעבוד, ומצד שני סוגרים את שוק העבודה בפני הציבור החרדי בכל המוסדות הממשלתיים והציבוריים. שמעתי מכמה אנשים שחיפשו עבודה, אבל ברגע שראו שהם חרדים לפי הלבוש שלהם, לא היה להם שום סיכוי להתקבל. יש הרבה מאוד בציבור החרדי שעובדים ומשלמים מיסים גבוהים, ואילו מספר האברכים שיושבים ולומדים תורה, הוא קטן ביותר, זניח במושגי הכלכלה הישראלית ומאזן התקציב שלה. זו דמגוגיה, עלילה.