ראש ישיבת 'מאור התלמוד', הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, שוחח עם העיתונאי בנימין רבינוביץ ופרש בפניו את משנתו הסדורה • כיצד יש לנהוג אם יבקשו לגייס את בחורי הישיבה?

ראש ישיבת מאור התלמוד, הגרא"י הכהן קוק שליט"א, מספר כי מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל אמר לו באחת ההזדמנויות: "אנחנו צריכים להשתנות. להשתנות בתורה, להשתנות ביראת שמים ובמידות טובות. אם אנחנו נשתנה גם העולם סביבנו ישתנה".

בראיון לעיתונאי בנימין י. רבינוביץ מיתד נאמן, ראש הישיבה מורה איך לנהוג במקרה שינסו לגייס את בחורי הישיבות.

מה עלינו לעשות בעקבות הניסיונות להפסיק את בני התורה מעסק תורתם?

נמצאים אנו בעיצומם של ימים המלמדים אותנו מהו המבט האמיתי על הנעשה בעולמנו עימנו. 'מה שחר סוף כל הלילה – אף אסתר סוף כל הנסים'.

פירושם של דברים, שסיפור ההנהגה הנסית שלימדנו הקב"ה בתורתו, מסתיימת במגילת אסתר שהיא חלק מן התורה שבכתב, והלומד אותה היטב, מסתלק ממנו החושך המכסה ארץ ומסתיר את האמת, והמציאות האמיתית מאירה לו כאור יום.

מהו הלימוד מהדברים הללו לענייננו?

אסתר מן התורה מנין? שנאמר 'ואנכי הסתר אסתיר'. כל דברינו (המאורעות הגדולים) ומקרינו (הדברים הקטנים), כולם ניסים הם. אין בהם טבע ומנהגו של עולם כלל, ואף פגיעות על ידי שלטונות ושרים המנסים למנוע מאיתנו למלאות את תפקידנו כראוי, דברים הנראים לנו כמצב של 'הסתר' פנים כביכול של הקב"ה איתנו – גם הם גילוי גמור של 'אנכי ה' אלוקיך'.

כשאנו מתרפים בדברי תורה, ניתן לשונאי התורה כוח לגזור עלינו גזירות, והחמורה שבהן היא הניסיון לפגוע בעצם חיינו, בעוסקי התורה שבתוכנו, העוסקים בתורת חיים, ועסק זה הוא המבטיח את קיומנו כעם על ידי דבקותנו באלוקים חיים ומלך עולם.

מה חובתנו לעשות בשעה זו?

ישנם העוסקים בהשתדלות, שחובתם ליטול עצה ממרנן ורבנן, מורי דרכנו ומאירי עינינו, כפי שנהגה אסתר כשהודרכה על ידי מרדכי, אבל זה אינו תיקון הגזירה בשורשה, ובלי תיקון סיבת הגזירה לא מועילה שום השתדלות בעולם.

כלל ישראל ומרדכי בראשם חוזרים בתשובה, מתחזקים בתפילה. מרדכי הוא הדוגמא לכך שבתוך כל אחריותו להשתדלות, הוא אינו מוכן להרפות אפילו לזמן קצר ביותר מעסקו בתורה עם תינוקות של בית רבן ומתפילתו (הוא אינו מסיר שקו מעליו – הגר"א), כי ידע שהפסקת ההתחזקות בתורה ובתפילה הם הסכנה הגדולה ביותר.

בכך זכו ונתקיים בהם 'כל כלי יוצר עלייך לא יצלח' – אלו המנסים לפגוע בנו בכוח הזרוע, 'וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי' – אלו המנסים להשפיע עלינו ולהכפיש אותנו בטענות מטענות שונות.

האם ישנה חשיבות לצורך להסביר לצעירים מבינינו את ערך ומעלת לימוד התורה, או שדבר פשוט הוא שאין צורך לדבר עליו?

הוזהרנו מפי הגבורה להתחזק תמיד בעסק התורה: 'רק חזק ואמץ מאוד לשמור לעשות ככל התורה… לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה'. אחד מן החיזוקים העיקריים הוא להכיר מעלת העסק בתורה, שעל ידו קונים כל שלמות שבעולם, על ידו משפיעים שלמות לעולם כולו ("תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם"), ובזה הננו מקיימים את העולם ואת עצמנו בתוכו.

שמעתי ממו"ר מרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצ"ל, שכשם שיודעים אנו שאפיקורס הוא האומר "מאי אהנו לן רבנן", כלומר הוא יודע שאשרי חלקם של לומדי תורה, אבל אינו מכיר בתועלת שהם מביאים לו, לכל העם ולכל העולם כולו, ברוחניות ובגשמיות.

ואמר מרן זצ"ל, כי בחור או כל איש תורה המתהלך ואינו מכיר וחש בחשיבות עסק תורתו בעיני הקב"ה ובתועלת שהוא מביא לעם כולו, הריהו מזלזל בחשיבות תורתו, וגם הוא רח"ל נכנס בכלל אפיקורס האומר "מאי אהנו לן רבנן"!

כמובן, ידיעה זו יש לה ביטוי בעולם המעשה, כי מי שיודע זאת יהיה שקוע בכל עוז בעסק לקנות ידיעת התורה בהיקף גדול ובעיון עמוק, יעשה זאת מתוך הרגשת רוממות ושמחה עצומה, ולא יפנה להתעניין בדברים אחרים שאינם חלק מקניית שלמותו הרוחנית בכל חלקי התורה.

מה בנוגע לציבור שאינו חרדי, האם וכיצד להסביר להם את חשיבות וערך לימוד התורה?

מרן הגראמ"מ שך זצ"ל אמרו לנו באחת ההזדמנויות: "מיר דארפן זיין אנדערש. אנדערש אין תורה, אנדערש אין יראת שמים, אנדערש אין מדות. אייב מיר וועלן זיין אנדערש וועלן זֵי זיין אנדרש" ("אנחנו צריכים להשתנות. להשתנות בתורה, ביראת שמים ובמידות. אם אנחנו נשתנה – גם העולם שסביבנו ישתנה"). אם אכן נשמור את עצמנו ברמה נאותה, יתקיים בנו "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך".

אפילו אלו העוסקים על פי הוראות והדרכת מרנן ורבנן בפעולות קירוב, גם שם עיקר ההשפעה היא ברוממות אישיותו של המשפיע.

באופן מעשי, אם ח"ו תגזר גזירת גיוס בני הישיבות, מה עלינו לעשות?

כולנו יודעים, וגם אני שמעתי אישית מפי מו"ר מרן הגראמ"מ שך זצ"ל, כי כל המצוות גדולות וחשובות, אך על הרבצת התורה וקיומה צריכים למסור נפש.

כמובן שהדברים אינם כלל הוראת הלכה למעשה, וחיובי הנהגתנו בדבר זה בכל פרט אינו נקבע על פי סיפורים או רגשי לב, אלא עינינו נשואות ל"דבר ה' זו הלכה" הנמסרת לנו על כל פרט ופרט ע"י מרנן ורבנן מאורי הדור, מיישרי נתיבותינו, לאורם נסע ונלך עד כי יבוא שילה.

הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ראש ישיבת מאור התלמוד