ביום הבינלאומי ללא עישון המצוין היום, מפרסם משרד הבריאות את דוח שר הבריאות על העישון בישראל בשנת 2014, ממנו עולים מספר נתונים מדהימים ומזעזעים.
על פי הערכות מומחים, בישראל העישון אחראי לכ-8,000 מקרי מוות בשנה, כ-700 מהם בקרב לא מעשנים שנחשפו לעישון כפוי.
הערכות העלות הישירה והעקיפה של נזקי העישון למערכת הבריאות הן בסביבות 1.7 מיליארד ש"ח בשנה, עלויות עקיפות נוספות הנגרמות כתוצאה מהפסדי פרודוקטיביות של אובדן כושר עבודה וימי מחלה מוערכים בכ-1.9 מיליארד ש"ח, וערך אובדן חיי האדם (בחישוב ממוצע של כ-10 מיליון ש"ח לכל אדם כפי שמקובל במדינות ה-OECD) מגיע לכ-8 מיליארד ₪ לשנה, ובסך הכל עלויות העישון הישירות והעקיפות למשק הישראלי מוערכות בכ-12.8 מיליארד ש"ח לשנה.
קרא עוד:
[postim]
כדאי לזכור שבמקביל לסכום זה, משקי הבית בישראל הוציאו בשנת 2014 מעל ל-8.2 מיליארד ש"ח על רכישת מוצרי טבק ועישון. להמחשת גובה הסכום, ניתן לציין היקפי מכירות של מוצרי צריכה שונים במהלך שנת 2014: שוק החלב (חלב לשתייה, גבינות וכדו') היה 7.5 מיליארד ₪, מכירות הגבינות הצהובות הסתכמו בכמיליארד ₪, שוק החיתולים לתינוקות גלגל כ-600 מיליון ₪ בשנה, שוק דגני הבוקר הסתכם בכ-619 מיליון ₪. במשקי בית השייכים למעמד סוציואקונומי נמוך מדובר לעיתים על הוצאה העשויה להגיע לכ-25% מכלל ההכנסה החודשית של משק הבית, והדבר גורם בין השאר לפגיעה בביטחון התזונתי ולהגדלת הפערים בבריאות ובחברה בכלל.
אופנה חולפת: שיעור הצעירים המעשנים נמוך
שיעור המעשנים בישראל בקרב בני 21 ומעלה, נכון לשנת 2014, עומד על כ-19.8%, כך על פי סקר הבריאות הלאומי. קשה לקבוע בוודאות אם מדובר בשיפור או להיפך, שכן קיימת סתירה בין שני סקרים בהשוואה לשנת 2013: על פי "הסקר החברתי 2013" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שיעור המעשנים בישראל עמד על 23.1%, ואילו על-פי סקר "ידע, עמדות והתנהגות בריאותית בישראל 2013" שיעור המעשנים בקרב בני 21 שנים ומעלה עמד על 18.7%. עם זאת, בהשוואה לשיעור המעשנים הכולל עולה, כי הצעירים מודעים לסכנות שבעישון ושיעור המעשנים הצעירים נמוך משמעותית ביחס לכלל האוכלוסיה. מסקרים קודמים של גופי הבריאות נודע כי בציבור החרדי בו חסרה עדיין מודעות עמוקה לנושא הסכנות שבעישון, לא חל שיפור של ממש בשיעור הצעירים הנמנעים מעישון.
בחלוקה לפי מין, 27.3% מכלל הגברים בישראל מעשנים ו- 12.6% מכלל הנשים בישראל מעשנות. בחלוקה לפי לאום, שיעור העישון הוא 26.3% באוכלוסייה הערבית ו-18.4% באוכלוסייה היהודית. למעלה ממחצית מהגברים המעשנים דיווחו על צריכה של 20-10 סיגריות ליום, הן ביהודים והן בערבים ואילו בקרב הנשים המעשנות, אחוז הנשים הצורכות פחות מ- 10 סיגריות ליום הינו גבוה (כ- 40%) ודומה בשתי האוכלוסיות. בהשוואה עולמית, שיעור העישון בקרב גברים בישראל (27.3%) נמוך במעט מהממוצע (28.5%) של מדינות האיחוד האירופי. שיעור העישון בקרב נשים בישראל (12.6%) נמוך ביחס למדינות האיחוד (17.7%).
שיעור גבוה באוכלוסיה ערבית וחרדית. (אילוסטרציה פורימית: נתי שוחט-פלאש 90)מבחינת חשיפה לעישון כפוי, כ- 35% מהמרואיינים הלא-מעשנים דיווחו כי הם חשופים לעישון כפוי: כ- 30% מהיהודים ולמעלה ממחצית מהערבים, כשהמקומות המועדים ביותר לחשיפה לעישון כפוי היו בית המגורים (נשים) ומקום העבודה (גברים).
26,818 ניסו להיגמל מעישון: 40% הצליחו בכך
בהתאם לסל שירותי הבריאות, כל קופות החולים מציעות סדנאות גמילה מעישון בפריסה כלל ארצית ובהנגשה שפתית ותרבותית למגוון קבוצות באוכלוסייה, ללא עלות כלל, ובחלק מקופות החולים מוצעים למבוטחים בנוסף או כחלופה גם ייעוץ טלפוני לגמילה מעישון וכן ייעוץ אישי. כל מי שמשתתף בסדנה לגמילה מעישון זכאי לרכוש בהנחה של 85% תרופות מרשם לגמילה מעישון או לרכוש תחליפי ניקוטין במחיר מלא. במידה והנגמל אינו יכול להשתמש בתרופות המרשם, ההנחה ניתנן לו על רכישת תחליפי הניקוטין.
רבים בישראל ובעולם מנסים להפסיק לעשן ללא הכנה מוקדמת, תמיכה מקצועית או תמיכה תרופתית. סיכויי ההצלחה של הפסקת עישון בדרך זו הם באחוזים בודדים, ולכן מומלץ לכל מעשן לפנות לקופת החולים שלו ולקבל תמיכה וייעוץ בהליך הפסקת עישון דרך הצטרפות לסדנה או קבלת חומרי הסברה בנושא.
בשנת 2014 מספר הפונים לגמילה מעישון בארבעת קופות החולים הגיע ל-26,818, כ- 40% מהם נשארו גמולים מעישון שנה לאחר הסדנה.
אילוסטרציה ראשי: נתי שוחט-פלאש 90
