'אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה'

הרב ברוך צבי גרינבוים, בשיחה מרתקת על פרשת השבוע, מסביר מהם הגדרים לעמל בתורה ונותן בהם סימנים: עמל הקביעות, עמל העיון, עמל ההלכה והעמל המיוחד של ימי הבחרות

כתבות נוספות בנושא:

הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה • צפו

על דברי הפסוק הפותח את פרשתנו: "אם בחוקותי תלכו" פירשו חז"ל שהכוונה היא על המצווה לעמול בתורה. התנאים והאמוראים, ולאחריהם כל רבותינו הראשונים והאחרונים, העמידו לנו כלל גדול במצוות תלמוד תורה. והוא, שקיומה השלם של מצוה זו הוא רק בעמלה של תורה.

מפורסמים הם דברי המשנה במסכת אבות (ו, ד): "כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל, ואם אתה עושה כן 'אשריך וטוב לך', 'אשריך' בעולם הזה, 'וטוב לך' לעולם הבא". (עי' רמב"ם הלכות ת"ת פ"ג הי"ב).

רבים מאיתנו נרתעים מדברים אלו, ואת ליבנו ממלאת תחושת יאוש, וחוסר אמון ביכולת שלנו. רבים מאיתנו אומרים לעצמם, שהם אינם מסוגלים או אינם רוצים להמית את עצמם באוהלה של תורה, ולחיות חיי הסתפקות במועט בצורה קיצונית כל כך.

מחשבות אלו גורמות להם לחשוב, שהם אינם שייכים כלל למושג הנעלה: 'עמלה של תורה'.

קיים קושי נוסף בהבנת מושג העמל בתורה. הקושי הוא בכך שמושג נעלה זה נתפס אצל בחורים רבים כדבר שאין לו שיעור וקצבה, וממילא לא ברור להם מהי צורת העמל האידיאלית, ומתי יוכלו לדעת בעצמם בבירור שהם אכן עמלים בתורה.

לפנינו ארבע הגדרות למושג עמלה של תורה, שיקרבו אותנו להבנת ענין העמל לאשורו.

חלק ראשון: עמל הקביעות

חלק בעמל התורה, הוא העמל לשמור על קביעות זמן הלימוד בכל מצב. מצוות תלמוד תורה מתקיימת בשלמותה, רק אם היא מתקיימת בצורה קבועה, ובפרקי זמן קבועים המיוחדים לתלמוד תורה, ביום ובלילה.

אלו דברי השו"ע (יורה דעה רמ"ו, א): "כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל ייסורים, בין בחור בין זקן גדול, אפילו עני המחזר על הפתחים, אפילו בעל אישה ובנים, חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה, ביום ובלילה, שנאמר 'והגית בו יומם ולילה'".

ובשו"ע (אורח חיים קנ"ה, א) כתב: "ויקבע עת ללמוד. וצריך שאותו עת יהיה קבוע, שלא יעבירנו אף אם הוא סבור להרוויח הרבה".

והוסיף ה"משנה ברורה" שם (סק"ה): "הכוונה בקביעת עיתים לתורה הוא, שצריך האדם ליחד עת קבוע בכל יום שלא יעבירו בשום פעם, ואם אירע לו אונס, שלא היה יכול להשלים הקביעות שלו ביום, יהיה עליו כמו חוב, וישלימנו בלילה, וכדאמרינן (עירובין ס"ה, א): רב אחא בר יעקב יזיף ביממא ופרע בלילא".

החינוך לשמירת זמן הלימוד בכל תנאי, הוא חינוך לעמלה של תורה.

דבר זה למדנו מדברי התורה (ויקרא כ"ו, ג): "אם בחוקותי תלכו", ודרשו חז"ל על כך – "שתהיו עמלים בתורה" (רש"י בשם הספרי).

עלינו להבין, מפני מה נקרא עסק התורה ועמלה 'חוק'? הסבר הדבר הוא, ש'חוק' מורה על קביעותו של דבר – מלשון 'חוק ולא יעבור'. ומכאן אנו למדים שצריך שהלימוד יהיה חוק קבוע, שאינו זז ממקומו, 'חוק לישראל'.

עמל התורה, מחייב את העמדת לימוד התורה כחוק קבוע, הדורש החלטה נחושה ומאמץ לשמור על זמני הלימוד.

חלק שני: עמל העיון – עמלה של מחשבה

הארה חשובה ויסודית בהגדרת 'עמלה של תורה', מצאנו בדברי רבנו ה"חזון איש" זצ"ל באיגרותיו. כך הוא כותב (קובץ אגרות ח"א, אות ג): "ידיעת התורה אין זה פשוטו של סוגיא בחיי אדם, כי הלא אמרו, 'אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה'. המיתה שבכאן הוא הנטיה מפשוטו של החיים, לעומקו של החיים, לתוך תוכו של החיים. כל שהאדם מרבה בשבירת המידות מרבה חיים, כי שבירת המידות היא הריגת החיים השטחיים, ומיתה של היצר, הממלא כל הגוף. הוא החיים המוליך בדרכה של תורה. מדות המושחתות רבות הנה, והם עצמו ובשרו של האדם, והממית אחת מהן המית את עצמו, ומקצת עצמו ככל עצמו. ואמנם מיתה זו תחיה בעליה ודברי תורה מתקיימין בידו".

למדנו מדבריו, שאדם שממית עצמו באוהלה של תורה, זהו אדם מעמיק. לומד את החיים לעומק, מסתכל עליהם בצורה עמוקה ולא בשטחיות, וחי את החיים לעומקם על פי ראייתו העמוקה.

אנו צריכים לדעת, שעיקר עמלה של תורה, הוא ללמוד לעומק ובצורה יסודית כל דבר תורה שמונח לפניהם. ההבנה שדברי תורה – דברי אלוקים חיים – הם עמוקים, וממילא מחייבים שימת לב מרובה לכל פרט, ועמל רב כדי להבינם עד הסוף, זהו עיקר העמל.

הלימוד בעמל, שונה איפוא ביסודו מסתם לימוד לשם מצוות תלמוד תורה. הלימוד בעמל הינו לימוד בכובד ראש, שיש בו רצון להתאמץ לדעת ולהשיג כל מה שאפשר להבין בעומק דברי התורה, ולהגיע ככל האפשר לחקר האמת הבהירה היוצאת מהלימוד.

הבהרת מושג זה של 'עמל התורה', הופך את מושג העמל לערך שהוא בר השגה עבורנו.

חלק שלישי: עמל ההלכה

הגדרה נוספת בגדרי עמלה של תורה, מוצאים אנו בדברי רבינו חיים מוואלאזין ז"ל (בהקדמתו לביאור הגר"א לאו"ח) שכתב: "ומכל שכן שלא להזניח את לימוד התלמוד הקדוש המביא לידי מעשה, וזה כל פרי לימוד הש"ס, להוציא הלכה למעשה. אשרי השונים הלכות על מנת לעשות ולקיים, המה המקיימים את העולם כולו".

ברוח דברים אלו כותב גם רבינו הגר"א (אבן שלמה פרק ח', אות י"א): "וזהו כל עמל התורה – להוציא הלכה ברורה".

למדים אנו מדברים אלו שצורת לימוד הגמרא צריכה להיות באופן של "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" (סוטה כא, א), ובאופן שסוגיית הגמרא יחד עם מפרשיה הראשונים והאחרונים, יצאו במסקנת הדברים כהלכה למעשה.

צורת לימוד שכזו, היא לימוד ברצינות ובעמל, מפני שבסופו אמור להגיע התלמיד למסקנות הלכתיות, ו"תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה" (קידושין מ, ב).

אמנם נכון הדבר, שבעולם הישיבות סדרי ההלכה אינם ארוכים, וצורת לימוד הגמרא בעיון ובבקיאות אינה להלכה [וזאת מכמה טעמים שאין כאן המקום לפרטם], אך עלינו להתחנך לכך שצורת הלימוד הנכונה והאמיתית של התורה, היא באופן של הלכה למעשה. זאת, ועוד. גם בלימוד הישיבתי הרגיל, אם הוא יתבצע לפי הדרכת הרמב"ן ז"ל באיגרתו המפורסמת, שכתב: "וכאשר תקום מן הספר, תחפש באשר למדת אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו", יהיה לימוד שכזה אמיתי יותר, ויגרום סיפוק והנאה ללומד.

כאשר לומדים בעמל ובכובד ראש, כדי לצאת עם דברי תורה ברורים 'ביד', ועם המסקנות הברורות של הסוגיא, זהו לימוד שאנו יכולים לקיימו.

חלק רביעי: העמל המיוחד של ימי הבחרות

שיעורה של מצוות תלמוד תורה היא כפי כוחו של כל אחד ואחד, כל אדם לפי זמנו הפנוי, כישוריו, מצבו, רמתו ובריאותו. אמנם בן ישיבה צעיר צריך לדעת ידיעה יסודית חשובה. בשנות הבחרות בהן מעוצבת אישיותו של בן תורה, עליו להתאמץ יותר מכפי כוחו הרגיל. יתכן בהחלט שדרישות הסדרים וההספקים של הישיבה הן למעלה מכוחותיו האישיים, אבל בתקופה זו של החיים עליו לעמול ביתר שאת. מפני שרק כך תעוצב האישיות התורנית שלו.

לימוד רצוף ואמיתי יוצר אוירה ספוגה של דעת תורה. גם אם בעתיד יעזוב את היכלה של הישיבה, והוא יצא אל עמל החיים, וריחיים יהיו על צווארו, יישארו שורשיה העמוקים של הישיבה חבויים בעומק נפשו לאורך ימים.

עלינו לומר לעצמנו: "נכון שאי אפשר לדעת מראש כיצד ייראו חיינו בעוד עשר שנים, אך זאת נדע בבירור: עלינו לרכוש כלים שישרתו אותנו בעתיד".

משל למה הדבר דומה, לאדם היוצא ברכבו לדרך רחוקה, ובה לא תהיה לו אפשרות להזעיק עזרה, ודאי שעליו לצייד את הרכב בכלים מתאימים לתיקון הרכב, שבמקרה הצורך יוכל להשתמש בהם לאחר שלמד כיצד להשתמש בהם.

וכך ממש בנמשל, בפתחם של החיים, בטרם צאתנו לדרך חיינו הארוכה, עלינו לדאוג לרכוש 'ארגז כלים תורניים', שבו יהיו ידיעות בתורה בהלכה ובהשקפת היהדות. כלים אלו הם צורת החשיבה התורנית, שתעזור לנו במבוך החיים.

אל מול השאלה הגדולה "מה יצא לנו מלימוד הגמרא? ומדוע עלינו לעמול ולהשתדל ללמוד יותר מכוחנו" תעלה התשובה הברורה, "התכל'ס הגדול שאנו משיגים בלימודינו בימי הבחרות הוא הכלי של 'דעת תורה' לחיים!!".

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture