גם אתם מאלו שלא עוברים שבת, או סתם יושבים עם חברים בליל שישי על שקית של גרעיני אבטיח? סתם התעניינתם להבין מה ההבדל בין אבטיח רגיל לאבטיחים המיועדים לגרעינים?
הכלים הכבדים לחקלאות של ג"ג (גליל גולן), בחברה לפיתוח הגליל, בעיצומה של עונת איסוף אבטיחי ה'מללי', בעמק החולה, שתמשך עד ספטמבר, עבור תעשיית הפיצוחים.
עופר גרשוביץ, מנכ"ל ג"ג של החברה לפיתוח הגליל אומר, כי שטחי החקלאות בעמק החולה, בהם מגדלים אבטיחי 'מללי' לתעשיית הפיצוחים, משתרעים על שטח של 12,000 דונם וכי האבטיח נזרע באמצע האביב למשך שלושה עד ארבעה חודשים ונאסף בימים אלה ועד חודש ספטמבר. מכל דונם גידול יופקו השנה בין 70 ל-100 קילוגרם גרעינים, מה שיניב בסך הכול כ-960 טון בעונה, לצורכי השוק המקומי.
עוד מוסר גרשוביץ, כי על אף היותו פרי רווי נוזלים, האבטיח נחשב לגידול 'חסכוני' מבחינת צריכת המים, משאב חשוב ומרכזי עבור החקלאים, עקב רצף שנות הבצורת ועליית מחירי המים לחקלאות. ניתן לגדלו ללא השקיה, או עם השקיה עד 300 קוב לדונם. בשל כך מעדיפים החקלאים בעמק החולה לגדל אבטיחים מהזן הוותיק "מללי", שהפך לגידול מרכזי בשטחי הפלחה אחרי החיטה, לטובת תעשיית הפיצוחים.
זן 'מללי', קרוי על שם כפר 'מלל' (מקום הולדתו של אריק שרון המנוח), שם טופח זן ותיק זה בשוק האבטיחים והינו תוצר של הכלאה בין אבטיח אמריקאי לאבטיח ערבי-בלאדי. מדובר באבטיח קטן יחסית בגודלו, בעל קליפה בהירה יחסית, תוכו אדום עז וטעמו מתוק מאוד, למרות זאת, אינו משווק כיום לצורך אכילה, בשל ריבוי הגרעינים בבשרו והצרכנים כיום, מעדיפים אבטיח 'ללא גרעינים', לכן משווק ה"מללי" לתעשיית ה'פיצוחים'.
האבטיחים גדלים בשורות ונאספים על ידי מגוב וקומביין של חברת ג"ג. המגוב קוטף את האבטיחים ומסדרם בשורה אחת מרכזית. מיד אחריו נכנס לפעולה הקומביין שמעלה את האבטיחים באמצעות מסוע מוטות, אל יחידת הריסוק, שם באמצעות פטישים, מרוסקת קליפת האבטיח והתוצרת מועברת למכונת הדייש להפרדת הגרעינים. את הגרעינים מייבשים בחום השמש הטבעי והם מועברים לניקוי ועיבוד במפעלים במרכז הארץ.
גרעיני האבטיח עשירים בחומצות שומן בלתי-רוויות, המסייעות בהורדת רמת הכולסטרול הרע בדם (LDL) ומפחיתות את הסיכון למחלות לב וכלי אדם. בנוסף, עשירים גרעיני האבטיח במגנזיום, אשלגן, ברזל ובאבץ ונחשבים לנשנוש דל קלוריות, כאשר חופן גדול של גרעינים (כ-4 גרם) מכיל 23 קלוריות בלבד.
