שנת 2005, ד"ר שיבי דרור מהפקולטה ליין באונ' אריאל מקים יקב יחד עם חמיו מר אמנון וייס וגיסו מלא האדרנלין והאמביציה אליאב מילר את יקב 'גבעות' (הרב אונגר-מונסי, K)
2021 היקב חוצה מגזרים ועולה על על שולחנות אדמו"רים בבני ברק.
ונכנס גם בבתי אנשי צפון תל אביב, הגורסים שיין טוב דוחה שטחים כבושים, כלומר יש להתעלם מכך שהיקב בשטחי יו"ש ולהתמקד בזה שמדובר ביינות איכות…
בכתבה הנוכחית ננסה לעקוב אחר משפחה של יהודים אידיאליסטים שהקימו באזור בעל היסטוריה משמעותית לעמנו את אחד מהמוערכים שביקבי הבוטיק בארץ.
בין הרים ובין גבעות, מעוטר בכרמים שורות שורות סביב, צופה על מקום משכן שילה – מקום אשר היה לב האומה היהודית בתקופת השופטים לפני הקמת בית ראשון –
נמצא לו יקב גבעות המייצר 85000 בק' בשנה. כאן כמו ביקבי בוטיק אחרים השאיפה לייצר סביב המאה אלף בק', לא יותר. להתמקד באיכות ולא בכמות. היקב נמצא בגבעת הראל אשר שיבי דרור היה ממקימיה. לאלה שמכירים את המשפחה אין בכך כל חידוש, שיבי הינו חתנו של אמנון וייס בעלה של הגב' דניאלה וייס. אם נאמר בהומור – הרבנית של השטחים. פעילת ימין מוכרת כיהנה כראש מועצת קדומים – ההתנחלות הראשונה בשומרון לאחר מלחמת ששת הימים, כך שהרוח קיימת. וכמו שאליאב מילר הגיס/חתן מגדיר זאת היקב הזה מעבר לענייני פרנסה ואיכות מתקיים גם כאידיאל…
והתוצאות מדהימות, תחת ידיו האמונות של שיבי דרור אשר מכשיר כיום באונ' אריאל את יינני העתיד, מיצר היקב איכות.
בשיא תקופת הבציר ביקב, כשברקע פורקים ענבים מהבציר הלילי ובאוויר מתרוצצים פקודות לכל עבר, קיבלו אותנו בסבר פנים יפות, פתחו לנו שולחן יין וגבינות מהמיטב של היקב .
ניתן לכם את הרשמים :
התחלנו עם 'גופנה-לבן'
ככלל, הרגילות בטעימות יין להתחיל עם יינות לבנים ואז לעבור לאדומים.
אז מדובר בשילוב של שרדונה עם קברנה שהוא אכן זן אדום (בלאן דה נואר). תוצאה מצויינת, יין לבן עם טעם עשיר. היין התיישן בחבית 6-8 חודשים והמחיר (115) מצדיק את עצמו.
ממשיכים עם משהו ייחודי ל 'גבעות' 'גופנה-חמדאני ג'נדאלי'
מדובר בפרי מחקרו של ד"ר שיבי. זנים תנכי"ם שהוא מאתר מנביט ואף מצמיח. אליאב מנסה להסביר לי את הרעיון שבדבר: מה יש לנו לתת ביין? הוא שואל רטורית ועונה מיד, צרפת נותנת את חבל בורדו – ערש היין בימינו. ו,ך כל מדינה נותנת את שלה. אבל ההיסטוריה היא כאן. נח נטע כרם כאן בארץ, ולאורך השנים הייתה תעשיית יין בארץ. העם היהודי נסך נסכים, קידש ובירך על היין. כלומר הכל כבר היה כאן, צריך רק למצוא.
במהלך עבודת המחקר של שיבי הוא מצא כ 65 זנים ארץ ישראלים עתיקים. ומחלק מהם הם מייצרים כיום יין.
זה שלפנינו הוא יין לבן, הגידול שלו הוא גם מסורתי בהדלייה שנקראת סוכה חברונית.
והתוצאה – יין נעים לשתייה ומאופק בטעמו. ההנאה מהיין היא שילוב של טעם והתרגשות היסטורית.
עברנו לאדומים 'גבעות-מחול הכרמים'
מדובר לדעתי בפיבוריט של היקב. יין מעולה במחיר נגיש (99-109). בלנד בורדו, זוכה לשבחים בכל מקום. כבר בריח נראה היה מבטיח. היין עשיר בטעם ונעים מאוד לשתייה. מומלץ בהחלט
לסיום הגיע ההפתעה 'גבעות-נווה'
מוזגים לי יין בלי לומר במה מדובר. מריח ומרוצה מאוד, טועם ונהנה ומתחיל לנחש. טוב, אני מבין שמדובר בבלנד בורדו, והטעם פירותי נהדר עם סיומת מקסימה. אבל מה תג המחיר? והתשובה היא .75 מדובר ביין שלא התיישן בחבית, ובשונה מיקבים אחרים שמטשטשים את הפרט הזה כאן מציינים זאת בכנות על הבקבוק. היין מעולה, בקלות ניתן למצוא יינות כאלו שנמכרים אף במאה שקלים ויותר.
כאן סיימנו את הביקור עם רצון לחזור ולבקר ביקב גבעות בפרט, וביקבי השומרון בכלל.
חבל ארץ מקסים עם טרואר משובח ביותר. הדרך מירושלים ועד לאריאל מעוטרת ביקבים רבים 'פסגות' 'בית אל' 'שילה' 'טורא' 'גת שומרון' וסליחה מכל מי שנשמט.
מוזמנים גם אתם לסייר אתנו באזור הנפלא הזה ובעוד אזורים כאלה שהתברכה ארצנו.
הנה כתובת האימייל להזמנות, תגובות, הארות ואף הערות [email protected]
