הרב זילבר הידוע היטב בשאלותיו המורכבות והמעניינות בנבכי הש"ס, עם מלכודות פוטנציאליות לא שאל רק "איפה כתוב – מספר עמוד והמיקום בדף?", את הבחינה של 42 האברכים לומדי רשת הכללים ש"ס אידן, התחיל כשאלה ותשובה, אך ככל שרב זילבר ניסה להתקיל את האברכים, כן מצא את עצמו מתמודד עם התשובות.
בין שאר השאלות המעניינות, הין שאלות היכן מוזכר אליהו בש"ס שהכוונה היא לא לאליהו הנביא – התשובה נזרקה מיד: קידושין ע. מאמר הגמרא כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו אליהו כופתו – ומבואר ברש"י שם שאין זה אליהו הנביא אלא מלאך אחר.
בנוסף שאל היכן במס' ברכות נזכר שבת והיכן במס' שבת נזכר ברכות… והתשובות מתחילות להיזרק אחת לאחת תחילה לשאלה הראשונה היכן מזוכר דיני שבת בברכות בשאלה זו מתקבלת בערך חמש עשרה תשובות כמו ו: שאסור לרוץ בשבת דף ח: ענין שניים מקרא ואחד תרגום יח. דיו באבלות בשבת כ': מענין קידוש בשבת כז: מענין התפילות בשבת דף לט: מענין לחם משנה בשבת וכך בבת אחת נזרקת בערך חמש עשרה תשובות. ולגבי השאלה השניה איזה ברכות נזכרות במסכת שבת מתקבלת כמה תשובות כמו כג. ברכות הדלקת נר חנוכה קיט: ברכת ויכולו קטז: ברכת המילה.
במכתב שכתב לאחר מכן, כתב הרב זילבר את הדברים הבאים לגאון רבי אברהם אייזן, אב"ד פוזנא ומייסד כולל ש"ס אידן: "פלאות ראתה עיני יקרת ידיעות הלומדים המופלגים שזכו ללמוד במסגרת הכוללים ש"ס אידן, ומתוך חיבה יתירה הם זוכים לטייל קצרות וארוכות בכל מרחבי הש"ס. וזאת למודעי שלהגיע להיקף ידיעות שכאלה בכל חלקי הש"ס, אי אפשר רק מתוך יגיעה ועבודה רבה, לנדד שינה ולמעט בשיחה, ולהתנזר מכל ענייני עוה"ז, ולעסוק בתורה יומם ולילה.
את מכתבו מסיים: "ואשרינו שזכינו לראות חבר תלמידי חכמים מופלגים שכאלה, ויהא רעוא קדם אבונא דבשמיא שכשם שזכו לסיים ולשנן את תלמוד הבבלי, כן יזכו לקנות וללמד ש"ס ירושלמי וארבעה חלקי שלחן ערוך ושאר חלקי התורה בנגלה ובנסתר".
פשוט מדהים