דודות בוכיות הגיעו היישר מבית האבלים לתינוקייה, והוציאו משם שלושה סלקלים קטנים של ילודים בלי אמא: הבת הובאה למשפחה אחת, הבן למשפחה שניה, והבן השלישי למשפחה אחרת.
גדול הדור זועק הצילו:
היום, כמעט חמש עשרה שנים אחרי שקברו את אמא, עומד הבית הזה על פי-תהום ומביא את מרן שה"ת שליט"א להקים זעקה. עת לעשות להשם!
יש פה מצב חירום! ששה יתומים שחייהם התהפכו שוב ושוב ושוב. כל אחד מהם סובל מסבל אחר, השלכות איומות שיצרה היתמות, ועשרות אלפי שקלים אמורים לתקתק כל חודש כדי לטפל בהם.
בינתיים – אין כסף, אין מענה!
מה עושים בכאלה מצבים? שהשם לא יעמיד אותנו בניסיון. שלא נדע איך זה לחיות בלי אמא ובעניות קיצונית. שלא נרגיש את הכאב התהומי כשהצער מטריף את הדעת והידיים כבולות מלהושיע.