'יתגדל ויתקדש': "חצי מיליון נכנסים למכלול ואומרים קדיש"

בסימן שביל הזהב באתגרי החדשנות, התכנסו אמש על גג 'מרכז אחים' בבני ברק עשרות עורכי וידידי 'המכלול', האנציקלופדיה החרדית המקוונת, מבית 'מכון חכמת התורה', לערב הצדעה וקידום מטרות עבור מפעל חשוב זה, בראשות המשפיע הרה"צ רבי אלימלך בידרמן ובהשתתפות המרצה הרב ישראל גולדווסר, ראשי המכון ואישי ציבור.

האירוע נערך בשילוב ציון יום השנה השני לפטירתה הטרגי של הילדה הטהורה אסתר דינה קמינר, בתו של הרב יוסף קמינר מייסד המכון, שנהרגה בתאונת דרכים לפני כשנתיים וערב זה, יחד עם מטרות ופעילות המכון, הוקדש לעילוי נשמתה.
בפתח הערב נשא דברים המשפיע ר' מיילך בידרמן שהביא את דברי ה'חובת הלבבות' שכותב שאם בן אדם יהיה כמלאך, זה לא יכול להגיע לזכויות של זיכוי הרבים. בדבריו הביא את הספורנו ש"מסביר מה נקרא זכות הרבים ומביא את הכתוב בפרשת תולדות שהקב"ה אומר ליצחק אבינו: 'גור בארץ הזאת וכו' עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו'. הרי לכאורה לא מובן למה לא מספיק הזכויות של יצחק אבינו 'נעזר בגבורה', שנעקד על המזבח, שצריך את זכותו של אברהם? ומסביר הספורנו, שאצל יעקב הקב"ה לא אמר בזכות אבותיו, אצל אברהם ודאי שלו, רק אצל יצחק אמר את זה. למה? כי אברהם הסתובב וזיכה את הרבים ויצחק היה סגור עד אז ולכן היה צריך להבטיח לו בזכות אבות".
"נמצאנו למדים שהזכות הכי גדולה ששייכת היא זיכוי הרבים וודאי זיכוי הרבים כזו גדולה של להוציא יקר מזולל", הוסיף הרב בידרמן ואמר, כי "אם אנחנו יודעים כאלו לשונות של ראשונים כמלאכים, כאלו לשונות נוראות, שבן אדם יכול להיות כמלאך ועדיין הוא לא יגיע לדרגה של זכות הרבים, אנו למדים שזה המקום הכי גדול אצל בורא עולם, וכמו שהרבינו יונה אומר במסכת כתובות, על מזכי הרבים, ש'אין חטא בא על ידו', כי על זכות כזו גדולה מדת הדין גם נותנת שכר גדול, שלא להביא אפי' חטא על ידו ואפי' ערעור עבירה על ידו".
בסיום דבריו עמד ר' מיילך בידרמן על הזכות הגדולה של המכלול הפועל 'להוציא יקר מזולל' ו'לבער את החמץ' והוסיף לדבר על חומרת הדבר של 'לרעות בשדות זרים', באתרים שאינם מסוננים, ואשר אין דרך חכמים נוחה בהם – וסיפר, כי "הגאון רבי עזריאל טאובר תמה פעם על אלו שמתרצים לעצמם ש'הם צריכים את זה לתועלת, לעבודה וכדומה' ושאל, אם לו יצויר אותם אלו היו עוברים על יד המשרפות הבוערות בשואה, בהם נשרפו מיליוני יהודים, והיו מחפשים להדליק סיגריה, הם היו מדליקים מהאש הזו?!", תוך שהוסיף, כי "עכשיו כשהולכים ומכשירים את זה, זו הברכה הכי גדולה".
במהלך הערב, שנערך במרפסת הפתוחה בהתאם להנחיות משרד הבריאות, החל לרדת גשם עז אשר שינה במעט את התוכניות. המרצה הרב ישראל גולדווסר שרצה להדגים עד כמה חשוב פעילותו של 'המכלול' לקח מכך דוגמא ואמר, כי "אף אחד לא יגיד שגשם זה דבר רע. גשם זה דבר טוב, לא תמיד זה נוח לנו. יש לפעמים בעיות, אבל צריך להסתדר אתו, ולכן אנחנו מתפללים שלא תתקבל תפילת עוברי דרכים".

בהמשך דבריו הביא הרב גולדווסר את דבריו של הגאון ר' לייבל מינצברג, שאף יום הייארצייט שלו חל אמש ואמר, כי "הוא היה יהודי שראה את הכל יפה ומואר וכל הזמן ראה את התיקון. הוא לא הכיר במושג ירידת הדורות וכפר בו כביכול. הוא רק ראה עליית הדורות. בכל דבר הוא ראה רק טוב וחיפש להודות".

"הוא אמר שהוא רואה שמתקרבים לתיקון השלם. אם למשל נגזר בתורה בזיעת אפך תאכל לחם והיום יש קומביינים ומיזוג, זאת אומרת שמתקרבים לתיקון השלם. אם זה גזירת התורה, לא יכולים באמצעות טכנולוגיה לפתור אותה – ולכן זה אומר שמתקרבים לתיקון השלם. אי אפשר לראות התפתחות ולומר שאנחנו הולכים אחורה".

בדבריו התייחס הרב גולדווסר לצורך הגדול של קיום המכלול במרשתת והוסיף, כי "פעם ר' לייבל עמד בדרשה והסביר כמה טוב האינטרנט וכמה זה מקל על החיים וכמה זה מסדר את העניינים והודה לד' על זה שזה קיים בעולם. על כל דבר שהוא דיבר הוא ראה טוב, אחרי זה הוא כמובן העמיד סייגים וגדרות ותקנות לקהילתו".

"תראו מה זה, הצלחנו להכניס לכל העולם מושג של שמירה וסינון – הרי פעם היה עולם פלורליסטי שדגל בלתת לילדים הכל – והיום צריך לשים את הסיגריות בקיוסק מאחורי כיסוי. למה? מה עם פלורליזם, פתיחות? היום כולם יודעים בכל העולם, בלי קשר לאידישקייט, שצריך סינון לאינטרנט. זאת אומרת שהצלחנו להחדיר שמצד אחד יש נוחות בעולם, אך מצד שני ללמד את העולם הכללי שצריך להשתמש בזה נכון. אנחנו מתקנים את העולם לאט לאט".

"בדברים שהקב"ה עשה שהעולם נותן לנו שירות, הוא נותן את זה לטובתנו. לא יכול להיות שהוא בא נגדנו. ככל שאנחנו מגייסים אותו יותר פנימה, אנחנו עוזרים לתיקון השלם", הוסיף הרב גולדווסר וסיים את דבריו בכך, ש"הרב קמינר ואנשי המכלול עוזרים לתיקון השלם. כשמשיח יגיע, אני בטוח שהמכלול יהפוך לאתר ראשי ויהיה הראשון בתוצאות החיפושים בכל העולם. החפץ חיים אמר פעם שיש מפה בשמיים, פריז ולונדון הן נקודות קטנות בה וראדין היא עיר מרכזית, אז כך לעתיד לבוא המכלול יהיה אתר ראשי".

נשיא המכון ומייסד המכלול, הרב יוסף קמינר, סגר את הערב בדברי זכרון על בתו ז"ל ואמר, כי "רגעים אלו מבחינתי הם מצד אחד רגע של אור שמעל פני השטח קמים ושמים את המפעלים, ומצד שני היום הזה, י"ז חשוון, הוא לא יום רגיל בשנה אצלי. זה יום שאין לילה שאני לא זוכר מהיום הזה".

"באותו יום שישי, בו עמדתי בפני אלונקה קטנה ובפעם הראשונה זעקתי את הזעקה שיהודי זועק כל הזמן 'יתגדל ויתקדש שמיא רבה', שיהיה קידוש שם שמים בעולם, שלא יהיה מקום של חושך בעולם, קיבלתי פרופורציה לחיים, שרואים שמוות וחיים הם ביד הלשון, שהקב"ה נותן ולוקח", שיתף הרב קמינר בתחושותיו מרגעי הפרידה.

"עמדתי במעלה הר הזיתים, רגעים לפני בין השמשות של כניסת שבת וידעתי שאנחנו פה לרגעים – וכשמילים אלו עמדו למולי, זה החזיר אותי לעוד סיפור עצוב לו הייתי נוכח עשור קודם. הגיע אליי אז אברך וסיפר לי על ההתמודדויות שלו עם החשיפה האישית שלו לאינטרנט ובעיקר לאתר ויקיפדיה".

אותו אברך סיפר לי איך זה הפך לו את הראש והסעיר אותו", הוסיף הרב קמינר. "היה לו גם רקע נפשי קצת יותר מורכב, אז זה לקח אותו למקומות מאוד קיצוניים, אבל ההתמודדות הזו סחפה אותו ולא עבר הרבה זמן, שבמהלכו הפך ל'ויקיפד' גדול ול"ע עזב גם את הדרך, עד שהוא לא עמד בזה ושלח יד בנפשו, עד כדי שהיה ספק אם אפשר להגיד עליו קדיש".

"הוא גם נטמן בהר הזיתים", הוסיף הרב קמינר כשכולו דומע, "אבל בפינה שם מחוץ לגדר, אך הוא לא היחיד. כמהו ישנם רבים כאלו שמסתובבים בינינו ל"ע, לפעמים נראה שגופם קיים אך האמת שנשמתם שרופה – ובנקודה הזו, כששמעתי את הסיפור הזה, קיבלתי החלטה סופית להקים את החלופה הראויה לציבור היראים".

הרב קמינר סיפר קצת על ההקמה וחוסר האמון שסובביו נטעו בו. "כולם אמרו זה לא דבר מעשי, איך אפשר להקים פרויקט כזה. קרן בינלאומית מפעילה את זה ואברך צעיר לא יוכל להתמודד מול זה", שיתף מייסד המכלול את הנוכחים.

הרב קמינר הוסיף וסיפר, כי "יום אחד אמר לי אחד מרבותי שאני עושה את הדבר הנחוץ ביותר לעשות בדורנו, עודד אותי וסיפר לי סיפור שאירעה עם החזון איש לפני עשרות שנים. הגיעו אליו כמה מקנאי ירושלים ושאלו אותו למה בבני ברק, היישוב החדש, מדברים עברית, הרי רבני ירושלים עשו חרם על השפה הזו. החזון איש ענה להם במשל על גנרל מבוגר עטור ניצחונות, שלעת זיקנותו פרצה מלחמה חדשה מול צבא עמו. אותו גנרל מבוגר התעקש להוביל את הקרב ולפקוד על חייליו. הוא הסביר שהוא גנרל למוד קרבות, שיודע להוביל צבא סוסים ובהתאם לכך יוביל אותם לקו חזית מסוימת, כפי שנלחם בקרב שנערך עשרות שנים קודם".

"בשלב מסוים ניגש אליו גנרל צעיר, כך סיפר החזון איש, ואמר לאותו גנרל מבוגר שהמלחמה לא כאן. 'החזית היא לא איפה שאתה חושב. עם סוסים לא ננצח טנקים', אמר לו אותו גנרל צעיר", הוסיף הרב קמינר ומיהר להקיש משל זה אף לאתגר עמו הדור מתמודד. "קו החזית היום נמצא עמוק עמוק במרחבי הרשת ושם צריכים לא להעמיד סוסים, אלא להשתמש באותם כלים ולהפוך אותם לחיילים ולטנקים שמפיצים שם שמים ואומרים בכל רגע ורגע יתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה. לקחת את הכלים האלו ולהפוך אותם לכאלו שאומרים קדיש, לא על אלו שנפטרו אלא שבעצם פעילותם בכלים אלו מקדשים את שמו יתברך".

"כיום ישנם חצי מיליון יהודים בחודש שנכנסים למכלול ואומרים קדיש ולא הולכים למקום אחר, ששם יש כבר ספק אם יוכלו להגיד עליהם קדיש. יש לנו כעת 500 עורכים מתנדבים, 'מכלולאים', הצבא החדיש בעולם שנלחם על קדושת השם, שעברו ערך ערך ובדקו מה לא מתאים להגדלת שמו יתברך ותיקנו את זה. יש לנו קבוצה של עורכי וחוקרי אספקלריא, שבודקים איך אפשר לשלב את הדברים שסוננו מהערכים בצורה שתתאים לדרך התורה. זה צבא שעומד בקו החזית, איפה שהמלחמה באמת מתנהלת".

בסיום דבריו הודה הרב קמינר לראשי המחלקות במכון, 'הגנרלים שמובילים גדודי צבא בקו החזית בה מתנהלת המלחמה', לרב ברוך רוזנבוים – מנהל מחלקת המכלול במכון, שמנצח על המלחמה כגנרל מיומן, לרב ישראל קוזליק מנהל מחלקת אספקלריה במכון, לרב יוסף הפטקה – מנהל פיתוח פרויקט שיתופתא, לרב מוטי אלכסנדרוביץ – מנהל ההוצאה לאור של המכון ולרפי ברמן מנהל מחלקת השיווק והדיגטל במכון.

לקראת סיום הערב הוקרן סרט מרשים שהוכן עבור הערב, בו הוצגו שלבי ההתפתחות המדהימים של האנציקלופדיה המקוונת של הציבור החרדי, 'המכלול', יחד עם אתגרי הזמן והסכנות הטמונות במקבילות הלא מסוננות, כשבמקביל הוצגו נתוני הגלישה הגבוהים וההוצאות הרבות הכרוכות בהחזקתן.

בהתאם לכך החליטו כלל המשתתפים, בעצה אחת, לצאת לקמפיין התרמה, שיאפשר את המשך החזקת מפעל קדוש זה למען הגדלת שמו יתברך בעולם.