לפני 102 שנה ביום ב' לחודש אלול שנת ה'תרע"ג האיר אורו של מרן הגר"ש וואזנר זצוק"ל • עוד בנעוריו נודע בכושר התמדתו העצומה בלימוד התורה • כך גדל לפוסק ההלכה מהגדולים בדור האחרון:

מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצוק"ל נולד בווינה בב' אלול תרע"ג, לאביו הרב יוסף צבי ולאימו מרת רחל לבית שיף. כבר בעודו נער צעיר ניכר בו כי עדיו לגדולות בהיותו מצעירי תלמידי ישיבת חכמי לובלין ומבחירי שקדניה. ראש הישיבה הגאון רבי מאיר שפירא הרעיף עליו מהודו בשיעורים שמסר לבני הישיבה. גם המשגיח הלובלינאי הנודע רבי שמעון ז'ליחובר העמידו בשורה הראשונה בין שומעי לקחיו העמוקים בחסידות ובדרכי עבודת ה'.

בהיותו כבן כ"ב הקים את ביתו עם הרבנית ברכה בת הרב גלבר ראש הקהל דפרשבורג, שם המשיך לשקוד על תלמודו כשהוא סמוך על שולחן חותנו וכל מעייניו נתונים להתמסרות ללימוד התורה הקדושה.

בשנת תרצ"ט, כאשר גברה המתיחות בין צ'כוסלובקיה לגרמניה ההיטלרית, עקר מרן הגאון רבי שמואל את מושבו, כרבים אחרים מיהודי המדינה, ועלה לארץ הקודש. כאן קבע משכנו בירושלים. שמעו של הגאון הצעיר התפרסם בין בני העיר וחכמיה ובחודש אדר א' ת"ש נכנס הרב וואזנר בשעריו של כולל 'אוהל תורה' המפורסם. הכולל שהיה המבוקש ביותר באותה העת הפעיל סינון קפדני בבחירת האברכים, שרובם היו יוצאי הישיבות שבליטא, עם זאת מיהרו ראשי הכולל לצרף את הרב וואזנר אל חבר החכמים אשר כעדות הרב הרצוג, מראשי הכולל, "עתידים להיות לגאוני ישראל, מאורות גדולים בארץ ובחוץ לארץ".

מרן הרב וואזנר קנה את משנת ההוראה מרבו מרא דארעא דישראל המהרי"ץ דושינסקיא זצ"ל שהחזיק במסורת ההוראה מה'שבט סופר' מפרשבורג וכרבים מגדולי הדור זצ"ל שימש בהוראה אצל גאב"ד טעפליק זצ"ל משרת רבנותו הראשונה ניתנה לו בסביבות ירושלים, בשכונת גבעת שאול בטרם סופחה אל הפלטרין הגדול.

יסוד קהילתו ובית הוראתו משם יצאה אורה לכל ישראל, הונח בשנת תש"ז ע"י הנגיד העסקן הרב יעקב הלפרין מקים שכונת 'זכרון מאיר' בבבני ברק. הרב הלפרין הזמין את מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר תלמידו של הגר"מ שפירא מלובלין,על שמו נקראה השכונה, להקים מחדש את ישיבת חכמי לובלין לזכר הגאון רבי מאיר שפירא, על שטח שבבעלותו בתחומי שכונת זיכרון מאיר. הגר"ש וואזנר, שכיהן, כאמור, כרב בירושלים, עלה עם הרב הלפרין להימלך בעצת מרן החזון איש. לאחר שיח תורני מפולפל שארך שעות, התרשם החזו"א עמוקות מהרב הצעיר והציע בפני הרב הלפרין למנותו כרבה של זיכרון מאיר, שם נוסד עמוד ההוראה שהאיר לדורנו בתהפוכות העולם וקידמתו, והחווה את הנתיב ההלכתי הסלול והצרוף לכל רחבי העולם היהודי.

עוד בכהנו כרב השכונה נצפו הסימנים המעידים על תוקפו במלחמת היהדות ובעמידה על עיקרי הדת. כרבה של זכרון מאיר עמד יחד עם מייסד השכונה הרב הלפרין, במאבק בעד סגירת כבישי השכונה בשבת קודש, עד עצם היום סגורים שעריה של העיר כולה בזכות מלחמתו זו שקבעת תקדים בהתעקשות על ביצור החומות בין הקודש ובין החול. לאחר מכן הקים את 'משמרת השבת' בבני ברק יחד עם רב העיר הגר"י לנדא זצ"ל ובשליחותו עמדו פעילי הארגון על משמר בעלי העסקים שיקפידו על סגירת החנויות שעה לפני כניסת השבת.
דאגתו לכלל ישראל ולפרטיו התבטאה בעמלו המרובה ותמיכתו המעשית בהקמת בית החולים 'מעייני הישועה' ובמשך שנים רבות השתתף בישיבות הנשיאות ועד יומו האחרון התווה את דרכם ההלכתית והציבורית.

פוסק הדור

פסיקותיו של מרן הגאון רבי שמואל וואזנר נשענו על אילנות עבותים ומושרשים היטב במסורת סמיכת הרבנות בקהילות ישראל. רבותיו המובהקים כגון מרא דארעה דישראל המהרי"ץ דושינסקיא וגאב"ד טעפליק זצ"ל הפקידו בידיו האמונות במשעולי תורה, את כוחא דהיתרא וישרות הפסיקה, כלים אשר הדריכוהו בייסדו את משנתו ההלכתית בסדרת השו"ת 'שבט הלוי' ובה התייחסות מכרעת, מקיפה ומפורטת לכל השאלות החדשות שהתעוררו עם התקדמות הטכנולוגיה והיווצרות נושאי הלכה חדשים שאין להם היקש מן הכתובים.

דעתו, דעת התורה, נחשבת בכל מקהלות ישראל כ'הלכה למעשה'. רבים מגדולי הדורות הריצו אליו שאלותיהם והורו לקהליהם לציית למרן 'פוסק הדור' שבראייתו התורתית הבהירה פשט כל עקוב למישור והוביל להכרעות יסודיות הנוגעות לחייו של כל יהודי. סדרת ספריו הידועים והנפוצים הינה אסופת מכתבי השו"ת 'שבט הלוי', המאגדת באחד-עשר כרכיה את עיקרי הפסיקה בד' חלקי שולחן ערוך ואת יסודות ההנהגה ההלכתית שהותוו על ידו עבור כלל ישראל..

תחת שרביט הוראתו הפך בית ההוראה שב'זכרון מאיר' לראש בית אב לכל בתי ההוראה בארץ ישראל ההולכים בדרכי פסיקתו. משם יצאה הוראה ופשטה בכל בתי המדרשות, ושם הוכשרו רוב בניין ומניין המו"צים והרבנים בקהילות הקודש. בין תלמידיו הבולטים, הגאון הרב משה הלברשטאם זצ"ל אשר כיהן כדיין בעדה החרדית והעמיד תלמידים הרבה בשיטתו, להבחל"ח, בנו הנושא בעול הקהילה הרב חיים מאיר וואזנר, הרב מרדכי גרוס גאב"ד חניכי הישיבות, הרב משה שאול קליין מחשובי רבני ויז'ניץ, הרב שמואל אליעזר שטרן מראשי בית ההוראה, הרב יעקב מאיר שטרן דיין בבית הדין 'שבט הלוי', נכדיו הרב אברהם הערש וואזנר רב קהילת סאטמאר במונסי והרב יוסף בנימין וואזנר מחשובי רבני סאטמאר, ועוד רבים מכותל המזרח של היהדות החרדית בעולם כולו.

נשיא לבני לוי

יחד עם נשיאתו בעול ההנהגה הכללית של הציבור החרדי בארץ הקודש בהיותו מראשי אלפי ישראל, לא פסק הרב וואזנר מלטפח את שבטו- 'שבט לוי', העוזבים חיי שעה ועוסקים בחיי עולם תחת הדרכתו הטהורה בישיבת חכמי לובלין המעטירה ומחזירה תפארת התורה ליושנה. רבים מבוגרי הישיבה הפכו לרבנים, ראשי ישיבות, מו"צים ומג"שים בקהילות ישראל ומעבירים את לפיד האור המבהיק בכל הגולה.

רמת הדרישות הגבוהה הנדרשת מבחורי הישיבה הצמיחה דור חדש לתפארה, בוגרים אלו התאגדו במשך עשרות שנות הישיבה במסגרת קהילות "שבט הלוי" ברחבי הארץ והעולם, העומדות תחת מנהיגותו והדרכתו. קהילות כאלה קיימות בערים החרדיות המרכזיות בארץ ישראל, וגם בחו"ל. המוסדות כוללים בתי כנסת וכוללי אברכים ובבני ברק אף נפתח ת"ת 'חוג חתם סופר' העומד תחת הדרכת תלמידי מרן.

רועה ישראל

מרן הגר"ש ואזנר הביט נכוחה מבעד כל משברי התקופה ותחבולות היצר המתחדש בכל יום, בכוחו הגדול חידש וגידר את בקעת הציבור החרדי בהווי החיים החומרי. למרות היותו מנהיג ואב לרבבות, נמנע מלחוות דעתו בענייני הבחירות והפוליטיקה הארצית, אך יחד עם זאת פעל בכל עוז במישורים רבים להרמת קרן התורה וההלכה.

עם פרוץ שפע התרבות לחיי הציבור החרדי בתחומים שונים, הקים את 'משמרת הקודש והחינוך' ותיקן פיקוח ראוי על ספרים, בגדים, פעילויות תרבות, ונושאים שונים. גם את ההתקדמות הטכנולוגית קידם בסוללת ביצורים עזה המעוגנת בכבלי ההלכה בגדרי השימוש המותרים באינטרנט, בהוראתו הוקמו לראשונה, מסלולי האינטרנט המסוננים שהביאו לתיקון גדול. העשורים האחרונים שהוציאו נשים רבות למעגל העבודה בחברה חילונית, הביאוהו לייסד שיעורים בכל עיר ועיר בהלכות הנוגעות להנהגה בסביבת עבודה שאינה שומרת תומ"צ, כשגם כאן הוא משבץ מפסקיו העכשויים והמכריעים.

הרב וואזנר היה חבר נשיאות ועד הישיבות, וחבר בוועדת הרבנים של בית החולים מעייני הישועה. מבין ספריו של הרב וואזנר ידוע במיוחד ספר השו"ת שלו, שו"ת שבט הלוי, הכולל אחד-עשר חלקים. גם ספרים אחרים מעטו יוצאים תחת שם זה.

בנו הגדול הגאון מרן רבי חיים מאיר וואזנר שימש כרב קהל חסידי סאטמאר בלונדון. בשנת תשס"ט עבר לגור לצד אביו וסומן כיורשו וממלא מקומו, במשך השנים סייע לו בהנהגת הישיבה וקהילות שבט הלוי. בניו הנוספים הם הרבנים יוסף צבי ומשה יהודה.

חתניו הם הרב ישראל אונגר משיכון סקווירא שבארצות הברית שנפטר בשלהי שנת תשס"ט מסיבוך של השפעת העולמית, הרב בן ציון וואזנר – רב קהל שבט הלוי בבית שמש, הרב אברהם אליהו וואזנר – רב קהל שבט הלוי במודיעין עילית, הרב אברהם יעקב איצקוביץ – רב קהל שבט הלוי בירושלים, הרב מרדכי אלימלך וואזנר – רב קהל שבט הלוי בבורו פארק שבברוקלין.