ארכיאולוגים, רוצים לדעת מה מצאתם ליד בית שמש? כנסו

עולם המחקר הארכיאולוגי סוער בשנה האחרונה. סערה אמתית אוחזת בו. אנחנו, ציבור היראים, לא מתעניינים בדרך כלל בעולם הארכיאולוגי. אם כבר יש קשר, הוא בדרך כלל על דרך השלילה.

אומנם כך זה בדרך כלל, אבל לא תמיד. הסערה האחרונה דווקא אמורה לעניין אותנו. במה דברים אמורים?

ראשיתו של הסיפור, במעשה תמים ופשוט: יש חוק בארץ, שכל שטח אדמה שאמור להבנות, חייבים שיעשה בו סקר ארכיאולוגי. בוחרים חלק מתוך השטח שמיועד לבניה, חופרים בו ומחפשים עקבות או שרידים ארכיאולוגים.

אם לא נמצאו, ניתן אישור מיידי לבניה, אך אם נמצאו ממצאים, בדרך כלל, יש 'חפירת הצלה'. חופרים, מתעדים וממשיכים בעבודה.

לעתים נדירות, נמצאים ממצאים בעלי חשיבות מיוחדת. במקרה כזה האתר נסגר לתקופה ארוכה ולעיתים הופך לאתר ארכיאולוגי סגור והבניה עוברת למקומות אחרים או לצידי השטח.

וכאן מתחיל הסיפור שלנו

לפני קצת יותר מארבע שנים, נשלח ארכיאולוג לסקור את השטח שמדרום מזרח לעיר בית שמש. הוא הסתייע במפות של רשות העתיקות ובמפות סימון שבילים. השטח היה נראה, לפחות על פי המפות, פנוי לבניה.

נציין כי במפת סימון שבילים, מסומן כל עצם בשטח. בור, באר וכמובן כל מבנה או שרידיו.

להפתעתו הרבה, לא רק שהיו בשטח סימנים של מבנים ישנים, לפי גודל השטח ולפי כמות הממצאים, הוא הבין שהוא ניצב לפני משהו גדול מאוד. הוא הזעיק למקום את הפרופסור יוסי גורפינקל מהאוניברסיטה העברית, וכך התחיל העניין.

התחיל ועדיין לא הסתיים.

מה אנחנו יודעים בינתיים?

ראשית, נמצאה מפה ישנה שבה מסמן חוקר בריטי את המקום כ"חירבת קיאפה". מדובר בחוקר בריטי שהיה מסתובב בארץ, וכאשר היה מוצא משהו, היה שואל את ערביי המקום לשם האתר, והיה רושם (יש בדיחות רבות על החוקר הזה ועל השמות שנתן מתוך אי הבנתו את שפת המקום).

במקום שרידים של יישובים ומבצרים מלפני 3,000 שנה והלאה.

בשנת תשס"ח התחילו לחפור באתר, ומאז נמצאו בו ממצאים רבים ומעניינים. נמצא למשל מטבע כסף מצופה זהב שהוטבע במקדוניה בתקופתו של אלכסנדר מוקדון, הכובש הגדול.

אלכסנדר מוקדון עבר בארץ ישראל?

ואל תהי קלה בעינכם. היוונים, שרצו להכחיש את המסופר בחז"ל על אלכסנדר מוקדון שיורד מסוסו ומשתחווה לפני שמעון הצדיק, רשמו בדברי ימיהם כי אלכסנדר מוקדון וחילו כלל לא היו בארץ ישראל, אלא נסעו ישירות למצרים.

המצאות המטבע במבצר צבאי יווני מאותה תקופה, מצטרפת לשרשרת ראיות נוספות המאמתות את דברי חז"ל הקדושים ומכחישות את דברי השקר היווניים.

זיתים מתקופת דוד המלך

המפץ הגדול התחיל לפני קצת יותר משנה.

בתוך מבצר צבאי עתיק נמצאו כלי מאכל, והאוכל היחיד ששרד את השנים היו גלעיני זיתים. הגלעינים נלקחו לבדיקת מעבדה כדי לקבוע את גילם (בדיקת פחמן 14) ונמצא שהם מתקופת דוד המלך.

החוקרים, שחלקם לא רוצים להאמין בעצם קיומו של דוד המלך, מלך גדול ושליט בעל צבא ומבצרים, שלחו את הגלעינים לבדיקה במכון המתקדם בעולם. גם משם הגיעו תוצאות זהות.

ומצאנו בכתובים העתיקים שלנו

בואו וננסה לאתר את העיר בתקופת דוד המלך.

בספר שמואל א' פרק י"ז מתוארת מלחמת דוד וגלית. היא ממש שם באזור:

א וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-מַחֲנֵיהֶם, לַמִּלְחָמָה, וַיֵּאָסְפוּ, שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיַּחֲנוּ בֵּין-שׂוֹכֹה וּבֵין-עֲזֵקָה, בְּאֶפֶס דַּמִּים.  ב וְשָׁאוּל וְאִישׁ-יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ, וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה; וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה, לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים.  ג וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל-הָהָר, מִזֶּה, וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל-הָהָר, מִזֶּה; וְהַגַּיְא, בֵּינֵיהֶם…

מח וְהָיָה כִּי-קָם הַפְּלִשְׁתִּי, וַיֵּלֶךְ וַיִּקְרַב לִקְרַאת דָּוִד; וַיְמַהֵר דָּוִד, וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי.  מט וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת-יָדוֹ אֶל-הַכֶּלִי, וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי, אֶל-מִצְחוֹ; וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו אָרְצָה.  נ וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן-הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ; וְחֶרֶב, אֵין בְּיַד-דָּוִד.  נא וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת-חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ, וַיְמֹתְתֵהוּ, וַיִּכְרָת-בָּהּ, אֶת-רֹאשׁוֹ; וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי-מֵת גִּבּוֹרָם, וַיָּנֻסוּ.  נב וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ, וַיִּרְדְּפוּ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּים, עַד-בּוֹאֲךָ גַיְא, וְעַד שַׁעֲרֵי עֶקְרוֹן; וַיִּפְּלוּ חַלְלֵי פְלִשְׁתִּים, בְּדֶרֶךְ שַׁעֲרַיִם, וְעַד-גַּת, וְעַד-עֶקְרוֹן.

ומדוע נקרא שמה שעריים?

כעת, כשכל האתרים סביב כבר מוכרים ומסומנים, נשארת ההשערה כי העיר שנמצאה במקום, חירבת קיאפה, היא-היא "שעריים".

בדרך משוכה לעקרון וגת, חצו את העיר שבדרך. ולמה נקרא שמה "שעריים"? כי יש בה שני שערים. כל הערים שאנחנו מכירים מהתקופה הזאת יש בהן רק שער אחד. כך בחצור, כך במגידו וכד'.

אז הנה לנו, אתר חפירות ארכיאולוגי, שלוקח אותנו למקומות שאנחנו מכירים מדברי הנביאים. והם קמים ועומדים למולנו.

שימו לב: הניחו את הסמן על התמונה הנבחרת כדי לקרוא את התיאור שלה