לכבוד פורים, JDN עושה קצת סדר בנושא ערים מוקפות חומה • הפעם, חגי בראון ילמד אתכם על ערים מוקפות חומה, ובעיקר על מוקפות חומה מימות יהושע בן נון • מי היה תחותס המלך?

מה זה 'מוקף חומה'? ומה זה בדיוק 'ימות יהושע בן נון'?

נושא "עיר מוקפת חומה" בארץ ישראל, הוא נושא מעניין בפני עצמו, שהרי בגמרא מופיע שרבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אומר שחלקו כבוד לארץ ישראל שהייתה שוממה בימות אחשוורוש.

ארץ ישראל של ימות יהושע בן נון הייתה מלאה בערים מוקפות חומה. כל אחד ממלכי כנען שלט על עיר חומה אחת לפחות, החל מסיחון שיושב בחשבון המתוארת בעיר שאילו הייתה מלאה יתושים, אין כל בריה יכולה לכובשה, עבור לחומות יריחו.

חומות חצור בגליל ש"רק את חצור לבדה שרף באש" (אגב שרידי השריפה הגדולה הזאת נמצאים בחפירות חצור ומתוארכים בדיוק לימות יהושע בן נון) וכן כל הערים שכבשו, לכן נקבע הזמן הזה כזמן הקובע.

למה דווקא זמן יהושע?

ולמה דווקא יהושע ולא בתקופות אחרות ומיושבות יותר של הארץ? רוב המפרשים תולים זאת בכך שבכיבוש יהושע נתקדשה הארץ בקדושה הראשונה, והיא היא הקובעת לענין מקרא מגילה (שהרי נס פורים, ארע לפני בנין בית שני).

לפי זה, כיוון שקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא, סוברים חלק מהפוסקים, שצריך לקרא מגילה בט"ו רק בעיר שאנו יודעים שהייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון וגם הייתה מוקפת חומה בימי עזרה הסופר (קדושה שניה, שקדשה לעתיד לבא).

וזה לשונו של בעל ה"תפארת ישראל" במשניות  ערכין פ"ט מ"ו: "מוקפות חומה מימות יהושע בן נון: אז מיקרי עיר חומה מיהו צריך נמי שתהיה מוקפת בביאת עזרא, דקודם עזרא כשגלו בטלה קדושת הארץ, דקדושה ראשונה של ארץ ישראל לא קדשה לעתיד לבא".

ומה צריך להיות שם היום? מוסיף התפארת ישראל: "אבל כשהיתה מוקפת  בימי יהושע וגם כשעלה עזרא,  אף שחרבה חומתה בינתיים, וגם השתא אין לה חומה, אפי״ה דינה כערי חומה, מדכתיב אשר לא חומה באל״ף,  ואפי״ה צריך הקורא לחשוב בשעה שקורא כאילו כתוב לו בו״ו. מזה משמע אפילו אין לה עכשיו והיה לה חומה קודם לכן". עכ"ל.

אז למעשה אנחנו בבעיה. אנחנו צריכים שני תאריכים קובעים, ימות יהושע בן נון וימות עזרא הסופר, התקופה המכונה "שיבת ציון". ולא לשכוח שאם אנחנו קובעים עיר כ"מוקפת חומה" הרי היא וכל הסמוך ונראה אליה, מקבל את דיניה.

איך סופרים?

מתי זה "ימות יהושע בן נון", מתי זה ימות עזרא הסופר? האמת, זה הרבה-הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע בפעם הראשונה. כדי לעשות חשבון יש לחלק את ימות העולם לתקופות גדולות וברורות.

אילו עסקנו בתאריכים שבראשית ימות העולם, היינו סופרים את שנותיהם של בני הדורות הראשונים מאדם ועד נח, ומנח ועד אברהם (זה חשבון פשוט של עשרים תרגילי חיבור), אבל אנחנו מתעניינים על תקופות מאוחרות יותר, אז נתחיל כך:

אברהם אבינו ע"ה נולד בשנת 1,948 לבריאת העולם (וכך בגיל 52 הכיר את בוראו וע"ז אמרו חז"ל אלפיים תוהו, אלפיים תורה וכו').

אחרי מאה שנים נולד יצחק. הרי לנו 2,048 לבריאה.

אחרי 400 שנה מלידת יצחק – יציאת מצרים. הרי לנו 2,448 לבריאה (זאת גם שנת מתן תורה).

בית ראשון נבנה בשנת 480 ליציאת מצרים מקרא מפורש במלכים, הרי לנו 2,928 לבריאה.

בית ראשון עמד 410 שנים, הרי לנו 3338 לבריאת העולם.

גלות בבל 70 שנה, הרי לנו 3408 לבריאת העולם.

בית שני עמד 420 שנה, הרי לנו 3828 לבריאת העולם.

בית שני חרב בשנת 68 לספירה הנוצרית. כך שאנו מורידים מהשנה שמונים הגויים 68 שנה, וכך אנו יודעים כמה זמן עבר מהחורבן. אם כן, שנת 2012 פחות 68 הם 1944 לחורבן. נוסיף לחשבון שלנו 1944 והנה הגענו 5,772 שנה – אלו שנות עולם.

נחזור לעניינינו: ימות יהושע בן נון מתחילות 40 שנה אחרי יציאת מצרים, היינו לפני 3,284 שנה בדיוק.

עכשיו, אם אנחנו מוצאים חומה ישנה ועתיקה, מניין נדע לקבוע את זמנה המדויק ("לתארך אותה" בלשון המקצועית) על דברים אלו התחלנו לכתוב במאמר על שעריים-חירבת קיאפה שהתפרסם כאן באתר [לחצו כאן לקריאה].

באופן כללי, יש לבעלי המקצוע כלים טובים לקבוע תאריכים לפי צורות בניה ולפי ממצאים נוספים שנמצאים באתר החפירות. בעיקר כלים וקטעים כתובים.

בתקופה שקדמה לתקופת יהושע בן נון, אף על פי שהכנענים היו דיירי הארץ, המצרים שלטו על רוב האזור והיו כמין 'מלכי על' שכל הפניות וכל התלונות ממלכי כנען ועל מלכי כנען התנקזו למצרים.

מי היה תחותמז?

ישנן מכתבים יפים שנשתמרו מהתקופה הזאת ובה מתלוננים על מלך שכם וכן על זה הדרך. המלך המצרי הגדול שהלך וכבש כאן בארץ והקים מבצרים לאורכה ולרוחבה של ארץ ישראל, היה מלך מצרי בשם תחותמס השלישי. הוא מלך כמאה שנה לפני יציאת מצרים.

תחותמס הלז, לא טמן ידו בכלי המלחמה בלבד. הוא העלה בשבט סופרים את קורותיו, את מלחמותיו ואת מסעותיו ומעלליו.

היום מזהים בבירור את שרידי המבצרים שהקים באשדוד, באפק (אנטיפטרוס), במגידו וממש לאחרונה נמצאו שרידי מבצרו ביפו.

יפו היא סמוך ונראה לבני ברק, אבל יש שתי בעיות: א. ספק מוקפת חומה, מחמירים. ספק סמוך ונראה, מקילים. ב. אין הוכחות לישוב יהודי ביפו בתקופת כיבוש עזרא.

כיוון שהמאמר אינו מאמר הלכתי, נסיים בנקודה הזאת, בתקווה שעוררנו את לב המתעניינים.

המצודה המצרית באנטיפטרוס המצודה המצרית באנטיפטרוס (1) השרידים באשדוד השרידים במגידו שרידים מצרים ביפו שרידים מצרים ביפו (1) שרידים מצרים ביפו (2) שרידים מצרים ביפו (3)